בקשה להשתחרר מייצוג התובע בהתאם לסעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)

תשמ"ו - 1986 (להלן: "כללי האתיקה").

1. עסקינן בתביעה כספית בהתאם לפוליסות שהונפקו על ידי הנתבעת לזכותו של התובע.

2. התקיימה ישיבת הוכחות וזאת לאחר שהליך הגישור בו השתתפו הצדדים לא צלח. בישיבה הנ"ל נשמעו עדי התביעה וכעת קבועה ישיבה נוספת לשם שמיעת עדי הנתבעת לרבות האקטואר שמונה מטעם ביהמ"ש. ישיבה זו נקבעה ליום 25.10.18.

3. ביני לביני הגישה באת כח התובע [להלן: "המבקשת"] בקשה להשתחרר מייצוגו של התובע וזאת כאמור בהתאם לסעיף 13 לכללי האתיקה - היא הבקשה שלפניי.

4. בהתאם להנחיות נשיא בית המשפט העליון מיום 1.11.10 בדבר חילופי ייצוג והתפטרות (סעיף 13 להנחיות) אפשרתי לתובע להגיב על הבקשה וכן למבקשת להגיב לתשובת התובע. הן המבקשת והן התובע הגיבו הדדית.

5. לטענת המבקשת הפסקת הייצוג מתבקשת, בין השאר, משעה ש:

א. קיימים חילוקי דעות מקצועיים בינה לבין התובע בכל הקשור להמשך ההליכים בתיק.

ב. קיימות מחלוקות כספיות בינה לבין התובע.

ג. העדר קשר בין התובע לבאת כוחו.

6. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי בכל מקרה בהתאם לקבוע בסעיף 3 (2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970 (להלן: "חוק החוזים - תרופות") לא ניתן לאכוף "שירות אישי" אלא במקרים חריגים כגון במקרה של נזק בלתי מידתי ללקוח וזאת בהתחשב בשלב בו נמצא ההליך ובנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.

7. המבקשת אף מדגישה ומציינת כי ככל שתתקבל הבקשה לשחרורה מהייצוג, לא יהא בכך כדי לפגוע בתובע וזאת בהתחשב במועד ההוכחות הצפוי [25.10.18] אל מול מועד הגשת הבקשה [8.11.17] שכן יש לתובע שהות מספקת להיערך בהתאם ואף לשכור שירותיו של עו"ד אחר.

8. התובע מתנגד לבקשה. כעולה מתגובתו אין כל נתק בינו לבין המבקשת והוא משתף עמה פעולה. לדידו - המחלוקת היחידה היא שהוא אינו מסכים להצעת הפשרה וזאת בניגוד להמלצת המבקשת, המלצה אשר לדידו נעוצה ברצונה של המבקשת לקבל שכ"ט, הא ותו לא.

כאמור לשיטת התובע, לנוכח השלב בו מצויה התביעה – יקשה עליו לקבל יצוג אחר ובכל מקרה הדבר יהא כרוך בנזק כלכלי ומשכך וגם מטעם זה אין לקבל את הבקשה ולהתיר למבקשת השתחרר מייצוגו ועליה להמשיך ולייצגו בהתאם להתחייבותה כלפיו.

עד כאן המחלוקת וטענות הצדדים.

המסגרת המשפטית:

9. כך קובע סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986:

"(א) קיבל עורך דין עניין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו בין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית, או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בעניין לפני סיומו, ייתן ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בענייניו של לקוחו.

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך הדין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראת כל חיקוק".

10. השופט (בדימוס) שאול מנהיים במאמרו "הפסקת ייצוג על ידי עורך דין" [הפרקליט לט, 607, 612 (תשנ"א)] [להלן: "המאמר"] סובר כי בהיות האופי המשפטי של הקשר בין עורך הדין ללקוח אופי של שירות אישי מובהק הוא מחייב קיומו של אמון הדדי מתמשך לאורך כל מתן השירות.

משכך אין כל הגיון או סיבה כי קשר שכזה יאכף על צד המגלה את דעתו כי אין הוא חפץ בהמשך אותו הקשר.

ועוד, לשיטת כב' השופט מנהיים בכל הקשור ליחסי עורך דין לקוח, כל עוד אין הצדקה מצד הדין או מצד העניין עצמו אין לאכוף את מתן השירות והכלל צריך שיהא - כיבוד רצונו של עורך הדין להשתחרר.

הנימוק היחיד שבהתקיימו סובר השופט מנהיים שאין לכבד את בקשת עורך הדין להשתחרר מייצוג הוא כי בעצם קבלת הבקשה יהא כדי לפגוע בתקינות ההליך.

לשון אחר - שעצם קבלת הבקשה לשחרור יהא בה כדי לפגוע בהליך המתנהל כגון הבקשה לשחרור מוגשת בערבו של הדיון הקבוע להוכחות, כאשר ברור כי קבלתה תגרור אחריה דחיית הדיון על כל המשתמע מכך.

בעניין אחרון זה ראה גם את שנקבע בעניין זה ברע"א 15/05 עו"ד מ' בלטר ואחרים נ 'אמיתי יגאלי, החלטה מיום 23.8.05] [להלן: "פרשת בלטר"].

11. יישום הכללים במקרה שלפנינו מצדיק, כך לטעמי, את קבלת הבקשה. ואסביר:

א. למקרא טענות הצדדים אני סבורה, כי ניתן לומר שבין התובע למבקשת נתגלעו חילוקי דעות מהותיים אשר יש בהם כדי להשפיע על יכולתה של המבקשת להוסיף ולייצג את התובע נאמנה.

ב. כמו כן - אני מסכימה עם המבקשת כי בנסיבות - דחיית הבקשה יהא בה בעצם משום אכיפה של "שירות אישי" בהתאם לסעיף 3 (2) לחוק החוזים - תרופות, שעל פי דיני החוזים אין להתירה בכלל ובמשעה שאין המדובר במקרה חריג המערב נזק בלתי מידתי, וזאת בין השאר, מהנימוקים הבאים:

* כל הראיות הוגשו זה מכבר והבקשה הוגשה בתום פרשת התביעה לרבות חקירת התובע והעד המומחה מטעמו, כאשר טרם נשמעו עדי הנתבעת.

* כמו כן טרם הומצאה חוות דעת אקטואר מטעם בית משפט והוא אף טרם נחקר על חוות דעתו.

* בכל מקרה - המשך שמיעת הראיות [מטעם הנתבעת] נקבע ליום 25.10.18 [בעוד כ - 11 חודשים].

ג. לנוכח כל האמור נדמה אפוא כי הדרך לסיום התיק - וזאת לנוכח סירובו של התובע

לקבל את הצעת המגשר נחזית כארוכה.

12. כמו כן אינני מקבלת את טענת התובע כמפורט בסעיף 9 לתגובתו לפיה יקשה עליו לשאת בעלויות שכירת שרותיו של עו"ד אחר. בעניין זה ראו את דברי השופט מנהיים במאמרו בעמ' 610:

" .. אין גם מקום להתנות את הפסקת הייצוג ואת שחרור עורך הדין במינוי עורך דין אחר תחתיו. התניה כזו תהווה אכיפה בלתי מוצדקת של שירות אישי שכן כאן נדרש הלקוח לעשיית מעשה מורכב למדי [בחירת עורך דין אחר, מינויו, הסדרת ענייני שכר עם שני פרקליטים, ועוד] אשר אין בהם שום דרך לאכוף אותו עליו, ואם לא ירצה הלקוח או לא יוכל, מטעם כלשהו, לעשות את כל הפעולות האלה - יוותר עורך הדין "לכוד" בייצוג שאין הוא חפץ בו".

סוף דבר :

13. בהינתן כל האמור ולנוכח הפסיקה הנוהגת אני סבורה כי שחרור ב"כ התובע אינו צפוי לגרום לנזק בלתי מידתי לתובע ומשכך לא יהיה זה נכון - לטובת ההליך כולו - להמשיך ולאכוף על המבקשת לייצג התובע בעל כורחה.

14. אני מורה אפוא על שחרורה של המבקשת מייצוגו של התובע וזאת בכפוף להמצאת את כל פרטי ההתקשרות עם התובע שברשותה [כתובת למשלוח דברי דואר; כתובת מקוונת; מספר טלפון נייח; מספר טלפון נייד; מס' פקס] וכן כל פרט אחר לצורכי התקשרות הנמצאים ברשותה לתיק בית המשפט.

15. המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לצדדים וכן לתובע עצמו.

16. ישיבת ההוכחות - במועדה.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.