נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מרואן מויס

ב"כ המשיב עו"ד מיטל אילן

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. העותר אינו יכול לקבל את הנטען בכתב התשובה לעניין הסירוב בקבלת טיפול. אני מבקש להדגיש שהעו"סית שטיפלה בעותר התחלפה לרגל יציאתה של העו"סית הראשונה לחופשת לידה, העותר ביקש להתייעץ עם מפקד האגף שלו לגבי העברה לאגף 4 ונאמר לו שהוא יטפל בעניין, בין לבין התחלפה עו"סית, ראתה את התרשומת של השיחה והתחילה לשוחח עם העותר ואחרי חמש דקות התנצלה ואמרה שהיא צריכה לצאת לסידור ותזמין אותו לשיחה והוא לא הוזמן. עיינתי בחוות דעת מב"ן, חוות הדעת הועברה ב- 5.11.13, ואני מבקש שביהמ"ש לא יסתפק בעיון במסמך הזה אלא שבימ"ש יסתכל על החומרים הגולמיים, תמצית השיחות בין העס"יות לבין העותר, אני לא מבקש לראות את התרשומת הזו ככל שתטען טענת חיסיון אבל ביהמ"ש יכול לעיין בחומר הגולמי הזה. הוא היה מוכן לכל טיפול שיוצע לו בכל אגף שיציעו לו, הם לא דיברו איתו על טיפול. הם לא אמרו לצורך מה הוא יעבור לאגף 4.

מפנה לכתב התשובה, לנ"ל הוצעה אפשרות לבדוק אפשרות להשתלב בטיפול בעברייני מין. הם לא הגיעו לשלב הזה שהם אומרים שבדקנו והוא לא מתאים.

באים לביהמ"ש ומציגים עמדה כאילו מדובר בסרבן טיפול וזה לא נכון.

יש להם תרשומת ואני מבקש שיציגו אותה לעיון ביהמ"ש.

ב"כ המשיב: זה לא בתיק המינהלי אלא בתיק הסוציאלי.

ב"כ העותר: אני מוכן שזה יוגש לביהמ"ש תוך שבוע ימים ולאחר מכן תינתן החלטה. אני שלחתי מכתב לקצינת האסירים, היא שלחה לי מכתב תשובה ביום 17.12.13 שאומרת מחכים לעמדת מב"ן והסתבר שעמדת מב"ן אצל שב"ס מ- 5.11.13.

העותר אמור לעלות לועדת שליש ב- 10.4, מדובר בפרק זמן קצר וגם תקופת המאסר קצרה וכל העניין הזה של הטיפול מיצה את עצמו, אין בו שום תועלת או תכלית, העובדה שהספק שהוטל בחוות דעת ד"ר נמרוד שני, הספק הזה התפוגג כי הוכח שזה לא רק איזה שהוא מומחה מטעם בא ונותן חוות דעת אלא שגם מב"ן שהוא גוף מקצועי אומר המסוכנות המינית שלו נמוכה ולכן כל מה שאנו מבקשים שאם אכן המחלוקת הזו תתברר כמטה את הכף לעבר גרסת העותר לאפשר לו לצאת לחופשה אחת לפני שעולה לועדת שליש.

ב"כ המשיב: זו לא חוות דעת לצורך העתירה, זה עניין מב"ן, הם שולחים חוות דעת טיפולית שהיא אך ורק לצורך מענה לגורמי הטיפול.

ב"כ העותר: החומר הגולמי שמתעד שיחות עם העו"סיות חשוב לי כי הם אמרו לו שאפילו אם לא יקבל טיפול הם לא מתנגדים ליציאתו לחופשות.

אני לא יודע איך העו"סית הראשונה או השניה אם בכלל נתנו ביטוי לחוות דעת זו בזמן אמת, קל יותר לבוא לבימ"ש לקראת העתירה ולהגיד זו עמדת מב"ן ואנו חושבים אחרת אך האם באמת היא התייחסה לחוות דעת מב"ן ונתנה לה משקל ראוי.

העותר לא ניהל את התיק והגענו להסדר טיעון לפני הגשת כתב האישום והוא הודה, פיצוי 20,000 ₪. נגדו יש תביעה אזרחית בבית משפט שלום, אין לו עבר פלילי, הוא בן 78, לו בת נכה במוסד סיעודי.

אני לא מבקש שתינתן החלטה היום אלא לאחר שיגישו את התרשומות של העו"סים. היו שיחות אבל לא בצורה איך שהם מציגים זאת, לא דיברו איתו על טיפול ולא הציעו לו טיפול. תלוי איך הם מציגים לו את הדברים, אם נפגשה איתו עו"סית בדצמ' 2013 והיא יודעת שהשליש הוא כמה חודשים לאחר מכן אף אחד לא יציע לו טיפול.

החלטה

העותר מרצה 16 חודשי מאסר בגין מעשה מגונה בכוח והוא עותר לצאת לחופשות בהסכמת מב"ן.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך עמדתו על חוות דעת גורמי הטיפול מיום 4.3.14 לפיה העותר לא מודה בביצוע העבירה ולא לוקח אחריות על ביצועה, הוצע לו להשתלב בטיפול לעברייני מין אך הוא שלל את הנזקקות הטיפולית, ומשכך הוא לא שולב בהליך טיפולי ולא ניתן להוציאו לחופשות.

ב"כ העותר טוען כי העותר היה מוכן להשתלב בתהליך טיפולי אך עו"ס הכלא בו מרצה העותר את עונש מאסרו יצאה לחופשת לידה ואילו המחליפה שלה לא טיפלה בעניין באופן יאות.

עיון בעמדת גומרי הטיפול, עליה מסתמך המשיב בסירובו להוציא את העותר לחופשות מעלה כי העותר שלל נזקקות טיפולית בנושא עבירות מין, לא מודה בביצוע העבירות ולא לוקח אחריות עליהן והוא מחזיק בעיוותי חשיבה ביחס לעבירה ולתפיסת הקורבן.

יש בעמדה זו של העותר, בצירוף העובדה שלא עבר תהליך טיפולי מאחר ולטענת המטפלים בו סירב לעשות כן, כדי להצדיק את עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לחופשות.

עם זאת, רשמתי בפני הסכמת העותר להשתלב בתהליך טיפולי וחזקה על המשיב שיעשה הכל על מנת לשבץ אותו בהליך כזה במועד מוקדם ככל האפשר.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י' אדר ב' תשע"ד, 12 מרץ 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

הוקלד על ידי טלי שמואל