01 ספטמבר 2015

לפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. לפניי בקשת התובע לגילוי ועיון ספציפי במסמכים הבאים:

א. הסכם העברת הבעלות על הנתבעת 2 משנת 2013.

ב. רשימות הקורסים שבהם לימדה התובעת אצל הנתבעות מאז שנת 2009.

ג. רישומים ורשומות בנוגע לרשימות התלמידים שנכחו בקורסים.

לטענת התובעת, כל המסמכים המבוקשים הינם חיוניים ורלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים ובלתי סביר לחלוטין שמסמכים אלו אינם מצויים ברשותן של הנתבעות. אי גילוי המסמכים הנ"ל מהווה מעשה הסתרה שלא כדין, המחבל בבירור המחלוקות העובדתיות והמשפטיות הנתונות בין הצדדים ובהכרעה שלמה בהן.

2. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, דין הבקשה להידחות מאחר ולא נערכה פנייה מוקדמת של התובע לנתבעת טרם הגשת הבקשה, הנתבעות גילוי את המסמכים שברשותן במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי, הבקשה לגילוי המסמכים היא בקשה לקונית שאינה מבהירה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור המחלוקות בתיק, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים. לגופם של המסמכים המבוקשים נטען כי הסכם העברת הבעלות על הנתבעת 2 אינו רלוונטי ואינו מעניינה של התובעת. בנוסף, חשיפת המסמך יפגע באינטרסים מוגנים ובפרטיות של הנתבעות ושל צדדים שלישיים. לגבי רשימות הקורסים ורשימות התלמידים נטען כי שכל המסמכים שאותרו גולו לתובעת במסגרת תצהיר גילוי המסמכים והועברו לעיונה.

דיון והכרעה

3. תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4. הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על-ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים".

בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל אפשר של המידע הרלבנטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עיקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו, כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה.

בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, דהיינו אם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו- דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות- תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה [ראו למשל: ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' פלצ'י (21.09.2010); ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מוסרי (29.03.2012)].

5. בהתייחס להסכם העברות הבעלות לנתבעת 2 –התובעת לא טרחה ליתן הסבר בבקשה בדבר הרלוונטיות של הסכם זה לבירור המחלוקות בתיק ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. כך גם מעיון בכתבי הטענות לא מצאתי כי הסכם העברת הבעלות רלוונטי למחלוקות בתיק בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד והזכויות הנובעות מכך ואו לנסיבות סיום קשרי העבודה לפיכך, הבקשה לגילוי ועיון בהסכם העברת הבעלות-נדחית.

בהתייחס לרשימות הקורסים בהם לימדה התובעת ולרשימות התלמידים שנכחו בקורסים –רשימת הקורסים בהם לימדה התובעת ורשימות התלמידים הרשומים לקורס הינם מסמכים רלוונטיים לנוכח טענת הנתבעת לפיה ההתקשרות בין הצדדים הופסקה לאור סירוב התובעת להפחית שכרה בשל מיעוט הנרשמים לשנת הלימודים 2014. כך גם, למרות שהתובעת לא הבהירה את הרלוונטיות של רשימות הנוכחות של התלמידים בשיעוריה, רשימות אלו עשויות לסייע לתובעת להפריך את טענות הנתבעת לפיהן הסטודנטים לא היו שבעי רצון משיעוריה. מכאן, שרשימות הקורסים ורשימות הנוכחות של התלמידים בקורסים של התובעת הם בגדר מסמכים רלוונטיים ועל הנתבעת לגלות לתובעת מסמכים אלו בתוך 30 ימים מהיום.

מובן כי לא ניתן לחייב את הנתבעות להמציא מסמכים שאינם ברשותן ואולם, ככל שהרשימות המבוקשות אינן מצויות ברשות הנתבעות, במלואן או בחלקן, הנתבעות יתמכו טענותיהן בתצהיר לרבות התייחסות לניסיונות שנערכו על ידן לאיתור המסמכים המבוקשים.

המשולמת לאותם עובדים.

6. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ה, (01 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.