טוען...

החלטה

דבורה עטר03/09/2014

לפני כב' השופטת דבורה עטר

המבקשים

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

1. אייל ברכה (עציר)

2. אייל מזרחי (עציר)

3. אלי שבתאי (עציר)

<#2#>

נוכחים:

בא כוח המבקשת: עו"ד קלר

ב"כ המשיב 1: עו"ד עמירם

ב"כ המשיב 2: עו"ד זמר

המשיב 2 הובא

פרוטוקול

ב"כ המשיב 1:

אני מקבל את הצעת חברי לפיה אני אסכים למעצרו של אייל ברכה עד לתום ההליכים נגדו ואוכל לחדש את הדיון בכל עת מבלי להצביע על נסיבות או חידושים כלשהם ובמידת הצורך לטעון לגבי הראיות. ההסכמה הזאת אליה הגענו באדיבותו של חברי, היא נוכח העובדה שכרגע מתגבשת רשימת חומרי חקירה מקיפה, זאת לנוכח או לאור דיון שנערך בפני כב' השופטת מרשק מרום בענייני חומרי חקירה. עם התגבשות הרשימה נוכל לבדוק ולאשש שכל חומרי החקירה אכן נמצאים בידינו. בנוסף בכוונתנו להגיש ערר על ההחלטה שניתנה בחומרי חקירה.

כרגע הנאשם נעצר עד תום ההליכים בתיק אחר שקשור לפרשה הנוכחית ואין טעם להשחית את זמנו של ביהמ"ש בדיון למעצר עד תום ההליכים הנוספים.

ב"כ המבקשת:

מאשר את דברי חברי.

<#3#>

החלטה (באשר למשיב 1)

לאור סך כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' אלול תשע"ד, 03/09/2014 במעמד הנוכחים.

דבורה עטר , שופטת

ב"כ המשיב 2:

אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה. כלומר, בתאריך ובשעה הנקובים בעובדות האישום אכן הגיע אותו שוטר סמוי, אפי, סמוך לביתו של מר מזרחי, פגש אותו שם ואדם נוסף בשם אלי שבתאי שנכח שם והדיון בעניינו כבר הסתיים, הוא נדון אגב ל-7 חודשי מאסר. מהבחינה הזו אין מחלוקת. אלא, בתיק הזה לא צריך להסתכל מהמשקפיים שאנו כמשפטנים מסתכלים תמיד יש ראיות או אין ראיות לשיחה. צריך להסתכל בפריזמה רחבה יותר. צריך להבין בתוך הדמויות הבכירות בעולם התחתון מיהו אייל מזרחי. כשעשו את המבצע הזה לא ידעו שיש אדם בשם אייל מזרחי. אלא אדם בשם קיסוס ז"ל שנרצח בנובמבר שנה שעברה.

אייל מזרחי הוא סליחה על הביטוי, גנב קטן. אגיש את פלט ההרשעות הקודמות – פריצות לרכב, מעולם לא עבירות אלימות, בנשק אלא גנב קטן די חסר מזל.

אלא שהוא מכיר את בת אחותו של אותו קיסוס ומתחתן. אותו קיסוס אדם דומיננטי מאוד כוחני מאוד בעל מעמד בעולם התחתון והשניים מתחילים לעבוד באיסוף בגדים למחזור. כאשר קיסוס ממקם כל מיני פחי איסוף לבגדים למחזור יוצר את הקשרים למכור זאת לאנשים או מעבר לים או ברשות הפלסטינית ותפקידו של מזרחי זה לרוקן את הפחים עם טנדר.

בין שלל עיסוקיו של אותו קיסוס היו גם אירועים נשוא כתב האישום, קוקאין ומטעני חבלה וכו' וכו'.

במחסן שבשטח שבביתו מטמין קיסוס דברים בתחילה לא בידיעתו.

יש אישום מה-18.6 אישום 2 למיטב זכרוני, שבו אין מחלוקת שאדון קיסוס מגיע עם הסוכן הסמוי נכנס, פותח את המחסן, נותן לסוכן הסמוי מטען חבלה וכל אחד הולך לדרכו. המשיב 2 כלל לא שם, הוא עם הטנדר אוסף בגדים.

איך הגיע הסיפור הזה שהוא מוסר שקית עם 4 מטעני חבלה לסוכן סמוי?

השוטר הסמוי אותו אפי פונה לאייל מזרחי אחרי שהסוכן הסמוי נותן לו את מס' הטלפון שאותו הוא קיבל לטענתו מאייל ברכה. שורה תחתונה מתקשר אותו אפי לאייל מזרחי ואומר לו אני בא לקחת. אין שיחת כסף, אין שיחה על תמורה. הוא נפגש איתו בערך 20 שניות, מכווין אותו איפה להחנות נותן לו וסע לשלום. לא מדברים על תמורה, כלום. ברור לכל מי שרואה את הראיות שמדובר במחסנאי. ברור לכל מי שרואה את הראיות שמדובר בסוג של פועל. הראיות מלמדות שהוא ידע מה הוא מוסר. אין מחלוקת על זה. עכשיו השאלה שמונחת לפתחה של בימ"ש היא אחת האם להמשיך להחזיק אותו במעצר או שמא כפי שאני סבור גם אם קיימת מסוכנות ואופי העבירה מלמד על רמה מסוימת של מסוכנות, אין חולק על כך, ניתן להסתפק בעניינו בחלופת מעצר.

ראשית, האיש הוכיח שהוא יודע לשהות בחלופת מעצר שכן בשני המקרים שנדון למאסר שהה בתנאי מעצר בית מלאים חודשים ארוכים. מעולם ללא הפרה. תמיד כיבד את ההחלטות השיפוטיות, נדון לעונשי מאסר של 20 ו24 חודשים. קיבל עיכוב ביצוע לעולם לא הייתה הפרה. מדובר באב לשלוש קטינות, יש לו זוג תאומות בנות שנתיים אותן לא ראה שמונה חודשים.

מפנה לעבר הפלילי שהוא כמו של גנב, ההרשעה האחרונה היא אמנם ממאי 2014 אבל אני מפנה לעבירה שהיא החזקה ושימוש בסמים, איזו חתיכת סמים, תיק מפברואר 2006, יתר ההרשעות מוקדמות יותר. בשמונה השנים האחרונות וקצת פחות מכך, מאז שוחרר ממאסרו האחרון, הוא נישא, נולדו לו בנותיו, הוא החליט לערוך שינוי, עובד מפרנס עצמו בזיעת אפיו, עבד כשיפוצניק, חבר לקיסוס לעבוד באיסוף הבגדים. לא דנו עליו בבתי משפט מאז המאסר האחרון וזה מעיד שהוא למד את הלקח. יש כאן מעידה והיא חמורה והוא ייתן עליה את הדין.

השאלה היא לא מה העונש שראוי לו. בהקשר זה אומר שאם שבתאי נידון לחמישה חודשי מאסר, מה יהיה עונשו של מרשי. תיקנו לו את האישום לאי מניעת פשע.

אני לא חושב שצריך להאשים אותו באי מניעת פשע, הוא זה שדיברו איתו בטלפון וזה שמסר את המטענים. אז חלקו כשל מסייע אז הוא יקבל פי שלוש. אני מקצין. הוא כבר עצור שמונה חודשים, אין תאריכים להוכחות בתיק הזה.

לפחות יש למצוא את האיזון בחלופת מעצר כמעצר בית.

אני לא מבקש החלטה לשחררו אלא לשלוח אותו לתסקיר.

שיש מצד אחד עבירה שהיא חמורה אין ספק על כך, מצד שני ראיות המלמדות על תפקיד נמוך מאוד בהיררכיה העבריינית כאשר ברקע נתק מפעילות עבריינית לתקופה ארוכה וכיבוד החלטות שיפוטיות, יש מקום ששירות מבחן יבחן אותו ואת החלופה המוצעת ואז בימ"ש יוכל לקבל החלטה עם כלל הנתונים שיהיו בפניו.

ב"כ המבקשת:

יש מועדים להוכחות, נקבעו שלושה מועדים השנה ועוד אחד בינואר 2015.

אגיש תמצית ראיות.

בסופו של יום אומר חברי שמה שכתוב באישום 4 הוא נכון אחד לאחד מבחינת העובדות. הוא אומר שבמועד ובשעה התקשר הסוכן השוטר הגיע מתחת לביתו של המשיב 2 ובאותו מקום קיבל מידיו של משיב 2 שקית עם 4 מטעני חבלה וקיימת חוו"ד חבלה כדי להתרשם מהרכבם, הוא נותן לו הסבר איך להשתמש במטענים, למעשה מאשר אחד לאחד את העובדות.

השאלה עכשיו מחסנאי או לא, אין לה משמעות בעיניי שכן הסעיף מדבר בין בתמורה או לא בתמורה. אם הוא היה מדבר בחקירה ולא שומר על זכות השתיקה היינו יכולים ללמוד על מע' היחסים מול ברכה אם הוא כן קיבל או לא, אך הוא שמר על זכות השתיקה ברוב חלקי החקירה ובחלק מהחלקים הכחיש הכחשה גורפת כך שלא ניתן לדעת אם עשה זאת בהתנדבות או לא.

אייל ברכה משיב 1 מסכם עם הסוכן רונן על עסקה של מכירת מטעני חבלה. נפגשים בהתאם להודעה 564 כאשר שואל אותו הסוכן מה קורה עם מה שדיברנו, והוא אומר בהודעה משורה 17 ואילך (מקריא). הוא נותן את מס' הטלפון של משיב 2 כשמשיב 2 לא חלק שזה הטלפון שלו וגם אשתו אישרה ושהוא מגיע לקחת 4 מטענים.

מפנה להודעה 566 עדות הסוכן השוטר, הוא מתקשר למשיב 2 קובע איתו. חלק מהדברים האלה גם יש בהאזנת סתר, הוא אומר לו לבוא לכתובת שלו בחולון, הוא מתאם איתו ומגיע לכתובת, ואז הוא אומר (מקריא מתוך ההודעה).

למעשה זה העברת המטענים. לא מדובר במישהו שרק אמרו לו תיתן תיק, רואים ברזולוציה של ההיכרות עם המטען, איך זה פועל וכיו"ב.

דוחות החבלה גם אגיש.

יש דוח עיקוב, יחידת העיקוב צופה על המפגש. הם רושמים לוחות זמנים וזה מתועד ולא לוקח רק 24 שניות כפי שטוען חברי.

רואים איך הוא מתאם, סוגר ומזמין אותו לקחת את הדברים בכתובת הבית. המשיב 2 מסביר לו איך לנסוע עד שיגיע למקום.

עניינו של אלי שבתאי שונה. בעניין הזה, הגם שידעתי שכביכול ינסו להשוות, אלי שבתאי הובאו בפנינו גם במסגרת פגישות ע"י באי כוחו הציגו נתונים, עובדות והיה ניתן בפירוש לראות שיש מעין בסיס לפרטים שפורטו שם שקיים ספק מסוים ביחס למודעות של שבתאי. שבתאי עומד במרחק של מטר, מטר וחצי נראה מאבטח את הסיטואציה ולא מעורה. הראיות נגד שבתאי שונות לחלוטין, כל שלמדנו עליו זה על סמך העיקוב ועל סמך ששבתאי הפליל את עצמו כי דיבר בחקירה מה שנתן להבין כמה ששבתאי יכול להיות שלא ידע על הסיטואציה. לא כך עניינו של משיב 2. הוא מוציא את המטענים מהחצר שלו, מביתו שלו, מעביר אותם, מתדרך לגביהם, מודע לגביהם ולמעשה דומיננטי מההתחלה ועד הסוף.

אני חושב שניתן היה להמשיך עם אלי שבתאי ולשים אותו בהליך אך אני חשבתי שמרגע שקם הספק וביחד עם הממונה שלי החלטנו לסיים את ההליך בעניינו.

לגבי הר"פ, מדובר במישהו שלא מהיום ולא מאתמול יש שם צבר תיקים, הרשעות, ריצה מאסרים בפועל, הרבה מאוד עבירות, נראה שהפעם עלה כיתה ונכנס לעבירות שבעבר לא היה בהם, בוודאי לא מדובר במישהו שאפשר להגיד על היתקלות בודדת או אירוע לא ברור.

ההעברה של 4 מטעני חבלה, עבירות בנשק, עילת מסוכנות מובהקת, אפשר לראות את סוג המטענים, הרכבם, הנפשות המעורבות, אין הצדקה להטריח את שירות המבחן, זה מסוג המקרים שהמסוכנות היא כה ברורה ומובהקת שגם אם שירות המבחן יבוא ויגיד שבן אדם כזה יכול לשבת בבית כזה או אחר והאמא מבינה את המשמעות, זה לגמרי לא רלוונטי. אנו נמצאים במקום אחר, בחזקת מסוכנות.

חברי נכנס לאיציק קיסוס ז"ל ולמשפחה שלו, והעובדה שמדובר באנשים משמעותיים, גדולים וכבדים בעולם הפשע. אמר את זה גם ביחס למשיב 1. המשיב 2 הוא לא ילד, מבין איזה דמויות מדובר, שהן בכירות, שהן עמוק בעולם העברייני ובוודאי בסיטואציה הזאת כשיש לנו פה מטעני חבלה ורואים את השימוש במסגרת סכסוכי עבריינים, ארגוני פשיעה, חיסולים כאלה ואחרים, זה דבר שיש צורך להעביר מסר ברור ומלחמת חורמה בעניין הזה ואני סבור שזה אחד התיקים בנסיבות הללו שבימ"ש צריך להעביר את המסר בדרך של מעצר עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב 2:

למעשה חלק מדברי חברי היה לספר את הראיות שאנחנו לא חלקנו עליהם.

ההסבר חברי קרא לזה הנחייה, כל מה שיש שם זה בלי נפצים צריך ללחוץ על הכפתור הזה עד שנדלקות המנורות, זה ההסבר. לא משהו שמעיד על תחכום כלשהו, על איזושהי הבנה. משהו שהוא שומע כנראה ממי ששלח את אותו אדם שאמר לו תגיד שזה בלי נפצים ושרק צריך ללחוץ על הכפתור.

לא מצאתי בטיעון של חברי איפה ונניח ואני מסכים עם כל דברי חברי, איפה המסוכנות הזועקת לשמיים שגברתי יכולה לקבוע שאין אפילו אפשרות לדבר פה על שחרור, על חלופה או על תסקיר. איפה? זו השאלה שמונחת.

אני וחברי עוד נקיים דיונים בינינו אם הוא מקבל את הטענה שלי או לא. אבל מה בין זה לבין רמת המסוכנות שלו.

<#5#>

החלטה

החלטת בית המשפט תינתן לאחר עיון בתיק החקירה.

לבקשת ב"כ המשיב 1, יועבר לו פרוטוקול הדיון עד לשלב הזה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' אלול תשע"ד, 03/09/2014 במעמד הנוכחים.

דבורה עטר , שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/01/2014 החלטה מתאריך 26/01/14 שניתנה ע"י דנה מרשק מרום דנה מרשק מרום לא זמין
03/09/2014 החלטה דבורה עטר צפייה
03/09/2014 החלטה דבורה עטר צפייה