1. המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-77228-02-1, מבקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 2.12.13, של כב' רשם ההוצל"פ ג'ובראן שאדי שניתנה לבקשה להכריז על המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים.

בהחלטה נרשם "ראה נימוקי הבקשה מיום 31.1.13" לגביה נטען בבר"ע כי הבקשה נדחתה ללא סיבה.

2. בהחלטה מיום 31.1.13, שניתנה לבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת מיום 5.1.13, נקבע כי לאחר שנשקלה הבקשה בשנית, היא נדחית מנימוקי ההחלטה מיום 5.1.13, וניסון העבר עם החייבת.

3. בהחלטה מיום 5.1.13, נאמר כי הבקשה להכרזה נדחתה בעבר ואין מקום לסטות ממנה. למבקשת היה בעבר תיק אחוד שפוזר בגין אי עמידתה בצו התשלומים.

הכרזתה תביא להנצחת החוב ואף לאדישות וליצירת חובות נוספים, על כן נדחית הבקשה.

4. אין ממש בטענתה של המבקשת על כי בקשתה נדחתה ללא נימוק שכן המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש בהגישה מפעם לפעם בקשה חוזרת להכריז עליה בתור חייבת מוגבלת באמצעים, מבלי שחל שינוי במצבה המצדיק הגשת בקשה חוזרת.

משלא בקשה המבקשת רשות ערעור על ההחלטות הקודמות ובמיוחד ההחלטה מיום 5.1.13, לא תוכל להאריך המועד בדרך מלאכותית של הגשת בקשה חדשה שאין בה כלום.

5. תקנה 29 (ב) לתקנות ההוצל"פ קובעת כי חייב לא יגיש יותר מבקשת אחוד אחת, ומשנדחתה לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת.

6. המבקשת לא מציגה כל שינוי יסודי המצדיק לאפשר לה אחוד תיקים פעם נוספת ואף לא נותנת כל הסבר למחדלה לקיים את צו התשלומים בתיק האחוד, ולמעשה מתעלמת לחלוטין לכל ההתנהלות טרם הגשת הבקשה הנוכחית.

7. הכרזת חייב בתור חייב מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ ובקשה להכרזה בפעם נוספת צריכה לעמוד בהגבלה שקבעה התקנה הנ"ל.

ראוי למבקשת לשקול פניה להליכי פש"ר, כפי שלטענתה נהג בעלה, שכן רק במסלול זה תוכל לקבל הפטר ולפתוח דף חדש.

8. לא מצאתי להתערב בהחלטתו של הרשם ועל כן נדחית הבר"ע, ללא צורך בתגובת המשיבה.

ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.