התובעת הגישה תביעה כספית לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבה בתאונת דרכים עם רוכב אופנוע בו נהג, הנהג מטעם הנתבעת 1, כאשר הנתבעת 2 הינה המבטחת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי אני מקבלת את עדות התובעת בעניין ניסיונה למעבר מנתיב לנתיב באמצעות איתות.

יחד עם זאת, אין ספק שעל התובעת כמי שביקשה לעבור מנתיב לנתיב, לנקוט מידת זהירות על מנת להימנע מהפגיעה בכל כלי רכב אחר, כולל אופנוע שמצוי בכביש, ואין די באיתות, אלא יש לנקוט זהירות במעבר מנתיב לנתיב, תוך בדיקת השטח במראות ובאופן בלתי אמצעי, על מנת לוודא מעבר בטוח.

מנגד, אחריות חלה גם על הנהג מטעם הנתבעת לנקוט משנה זהירות כמי שרוכב על כלי רכב דו גלגלי, ועל פי עדותו של הנהג מטעם הנתבעת, הוא רכב על האופנוע כאשר כל פעם עבר נתיב וחזר לנתיב, וגם עליו מוטלת חובת הזהירות במעבר מנתיב לנתיב.

בנסיבות אלה, אני מוצאת מקום לחלק את האחריות בגין הנזק על שני הצדדים באופן שווה, באופן שהנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 50 אחוז מהנזק הנתבע.

התובעת הוכיחה את הנזק שנגרם באמצעות כרטיס עבודה וקבלה על תשלום בסך 5,334 ₪, ועל כן, הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת מחצית מסכום זה, בסך של 2,667 ₪, ובתוספת הוצאות משפט בסך כולל של 600 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ו, 28 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.