1. עניינה של החלטה זו בבקשת רשות ערעור על פסיקת בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיאה ג' ארנברג) שניתנה ב-25.12.13 בעש"א 45237-10-13 והוכתרה בכותרת "החלטה". אותה הכרעה ניתנה בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ מ-24.9.13.

2. לאחר עיון בבר"ע ובנספחיה, החלטתי לדחותה מבלי לבקש תשובה.

3. בהכרעה שביסוד הבר"ע ובקודמתה עלתה השאלה כיצד על רשם ההוצל"פ לפעול במקרה הספציפי דנן כשיש לפניו פסק דין של בית משפט השלום לפינוי המשיבה ממושכר עד 31.12.12, לעומת פסק דין הנחזה כסותר של בית הדין הרבני, המתיר לה להתגורר בנכס עד 31.12.18 בגדר "מדור מן העיזבון".

4. כב' הרשם ציין כי בנסיבות המקרה בית הדין הרבני האזורי לא היה מודע לפסק דינו של בית משפט השלום ומכל מקום לא היה רשאי לפסוק בניגוד לו ולכן הורה כב' הרשם לאכוף את פסק הפינוי של בית משפט השלום.

5. בהחלטה שבערעור על החלטת כב' הרשם בוטלה החלטתו ונקבע כי "בשלב זה אין לפנות את המערערת (המשיבה דנן - ר.י.) מן הדירה עד יום 31.12.2018 אלא אם כן ישונה פסק הדין של בית הדין הרבני".

בנימוקים להכרעה צוין שבנסיבות המקרה יש לראות את שני פסקי הדין של הערכאות השונות (השלום ובד"ר האזורי) כתקפים וככאלה שלא בהכרח סותרים זה את זה (בשל כך שבכל הליך נבחנה מערכת אחרת של זכויות וחובות). בית המשפט קמא הסיק גם מהתנהלות הצדדים בבד"ר ובבית משפט השלום כי אף הם לא ראו בפסק דינו של בית משפט השלום סוף פסוק בעניינם. על כך הוסיף בית משפט קמא שיקול הנראה כמרכזי בהחלטתו כדלקמן: על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול והאחרון קבע כי הדיון יוחזר לבית הדין הרבני האזורי (למותב אחר). במסגרת זו יכול המבקש דנן להעמיד לבחינה גם את שאלת משמעותו של פסק הדין בבית משפט השלום לעניינים שעל הפרק. בית המשפט קבע כי משהמבקש לא פעל באופן האמור, עליו לשאת בתוצאות, וכי מכל מקום, עדיין ביכולתו לפעול כך.

6. לאחר שקילת המכלול מקובל עלי כי במצב העניינים בכללותו ובמיוחד כשבידי המבקש להביא לבחינת כל הנחוץ ב"דרך המלך" במסגרת ההליכים שבבד"ר, לא היה מקום שכב' הרשם יחליט כפי שהחליט. בוודאי שאין מקום שבמסגרת "גלגול שלישי" תוחזר על כנה אותה החלטה. גם מתוך גישה לפיה ניתן להקל במידת מה עם בקשות רשות ערעור שהן גלגול שלישי על החלטות של רשמי ההוצל"פ לאחר הפרדת מערכת ההוצל"פ ממערכת בתי המשפט (וראו למשל רע"א 8476/12 עזבון כהן נ' בנק הפועלים, החלטה מ-29.1.13), הרי שמטעמים שלגופו של עניין אין לכך מקום.

7. כפועל יוצא מכל האמור, הבקשה נדחית.

8. משלא נתבקשה תשובה, לא יחויב המבקש בהוצאות בגין בר"ע זו.

9. העירבון שהפקיד המבקש יוחזר לו.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ב' באדר א' תשע"ד, 2 בפברואר 2014.

חתימה