בקשה לאישור הסדר פשרה בשלוש תובענות ייצוגיות שבכותרת (להלן: "הבקשה" ו – "הסדר הפשרה", בהתאמה).

עניינן של שלושת הבקשות לאישור תובענה ייצוגית דנא, בטענות המבקשים נגד מדיניות שהנהיגה המשיבה כלפי מנוייה הכוללת: חידוש אוטומטי של מנוי בניגוד לסעיף 13(א)(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); אי מתן אפשרות לביטול המנוי לפי סעיף 13ד לחוק הגנת הצרכן; אי מתן אפשרות לביטול עסקה עם המשיבה בהתאם למועדים הקבועים בתקנה 2(4) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן").

מן הטעמים שיפורטו להלן, נמצא כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

רקע

1. המשיבה, ספארק נטוורקס (ישראל) בע"מ (להלן "ספארק"), היא חברה ישראלית המפעילה בישראל אתר הכרויות JDate.
2. ביום 2.1.14 הגיש מר ברוך גבר (להלן:, "גבר") בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ספארק, בטענה כי החידוש האוטומטי של המינויים מנוגד לסעיף 13א(ג) לחוק הגנת הצרכן, בהיות העסקה "לתקופה קצובה", לפי החלופה הראשונה למונח זה בסעיף 13א(א) לחוק הגנת הצרכן (ת.צ. 4134-01-14, להלן "תביעת גבר").

חברי הקבוצה בתביעת גבר הוגדרו: "כל לקוחות ו/או מנויי אתר ההיכרויות www.JDate.co.il אשר נרשמו כמנויי אתר החברה, החל מיום 1.1.2009, לתקופה קצובה של חודש ימים, ואשר מנויים חודש באופן אוטומטי לתקופה נוספת ו/או לתקופות נוספות שלא בהסכמתם וללא אישורם מראש, וזאת בניגוד לסעיף 13א' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981".

1. ביום 7.1.14 הגישה גב' מירי בן יעקב (להלן: "בן יעקב") בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה כי במהלך תקופת המינוי, ספארק אינה מאפשרת למנוייה לבטל את העסקה. בן יעקב טענה כי מדובר ב"עסקה מתמשכת", כהגדרתה בסעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן, ועל כן המנויים רשאים לבטל את העסקה לפי סעיף 13ד לחוק הגנת הצרכן בכל עת שימצאו לנכון וללא הגבלה (ת.צ. 11503-01-14, להלן: "תביעת בן יעקב"). בן יעקב הגדירה את חברי הקבוצה: "כלל לקוחות המשיבה בישראל, אשר התקשרו עמה בעסקה לרכישת מנוי, החל מיום 12.10.2008 ועד ליום הפסקת מעשי ו/או מחדלי המשיבה נשוא התובענה".
2. ביום 29.1.14 הגישה גב' בטי קורלנד (להלן: "קורלנד") בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ספארק בבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה כי המשיבה אינה מאפשרת למנוייה לבטל את העסקה במועדים הקבועים בתקנה 2(4) לתקנות הגנת הצרכן (ת.צ. 58380-01-14, להלן: "תביעת קורלנד").

קורלנד הגדירה את חברי הקבוצה: "כלל לקוחות המשיבה בישראל, אשר התקשרו עמה בעסקה לרכישת מנוי, החל מיום 23.11.2010, התחרטו וביקשו לבטל את העסקה, בתוך המועדים הקבועים בתקנות הגנת הצרכן, והמשיבה סירבה לבטל את העסקה, ועד ליום הפסקת מעשי ו/או מחדלי המשיבה נשוא התובענה".

1. בהתאם לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות הורה בימ"ש מחוזי מרכז להעביר את הדיון בבקשות האישור שהוגשו שם (בן יעקב וקורלנד) לבימ"ש המחוזי בתל אביב. הדיון בשלושת הבקשות אוחד בפני.
2. ספארק אשר הגישה תשובה מאוחדת לשלושת הבקשות טענה כי דינן להידחות בהעדר בסיס משפטי ועובדתי;

ביחס לתביעת גבר – טענה ספארק כי אין מניעה על פי דין, בנסיבות העניין, לערוך חידוש אוטומטי של עסקאות, שכן בתקופת ההתחייבות הבסיסית העסקה היא "עסקה לתקופה קצובה" לפי החלופה השנייה למונח זה בסעיף 13א(א) לחוק הגנת הצרכן ועסקה זו עומדת בתנאי סעיף 13א(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן המתיר באופן מפורש חידוש אוטומטי של עסקאות. לצרכן ניתנת הטבה, עת כל המידע נמסר לו באופן מפורש במסגרת הליך ההרשמה לאתר. ספארק עומדת בכל החובות שנקבעו בחוק הגנת הצרכן לעניין מתן הודעות קודם לחידוש האוטומטי מקום בו הדבר נדרש על פי דין.

ביחס לתביעת בן יעקב – טענה ספארק כי בתקופת ההתחייבות הבסיסית העסקה אינה "עסקה מתמשכת". לא זו אף זו, אפילו היה מדובר ב"עסקה מתמשכת" עדיין אין לצרכן זכות קנויה לבטלה על פי ראות עיניו מתי שרק יחפוץ, בשים לב לכך שחוק הגנת הצרכן אינו קובע זכות ביטול פוזיטיבית לצרכן במקרים כגון דא. עוד הוסיפה המשיבה כי באותם המקרים בהם מצא לנכון המחוקק ליתן זכות ביטול כאמור – הדבר נאמר במפורש בחוק.

ביחס לתביעת קורלנד – טענה ספארק כי אתר JDate אינו "מועדון היכרות ושירותים" כהגדרתו בפריט 18 לתוספות לתקנות הגנת הצרכן, על כן לא חלה על המשיבה חובת ביטול עסקה לפי תקנות אלה.

עוד הוסיפה המשיבה בתשובתה, בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעמה, פרופסור גיא אבן מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, כי העסקה בין המשיבה לבין מנוייה מתייחסת ל"מידע" כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, על כן העסקאות האמורות נופלות בגדר חריג המידע שבתקנה 6(7) לתקנות הגנת הצרכן, הפוטר את המשיבה מהשבה מקום בו בוטלה העסקה על ידי המנוי, ובהתאם לאופיו הייחודי של המידע לא ניתן להשיבו מקום בו כבר ניתנה גישה אליו.

המבקשים עמדו בתשובותיהם לתגובת המשיבה על כלל טענותיהם. הצדדים נותרו חלוקים ביניהם במישור העובדתי והמשפטי.

1. ביום 7.1.16 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה. בהתאם להחלטה מיום 14.1.16 פעלו הצדדים בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות").
2. המועצה הישראלית לצרכנות הגישה התנגדות להסכם הפשרה ואילו היועמ"ש הודיע כי אינו מתנגד לה.
3. ביום 12/9/16 וביום 8/2/17 התקיימו דיונים בעניין הסכם הפשרה אשר תוקן בהתאם להערות בית המשפט ונוסחו הסופי מופיע בהודעה המעדכנת מיום 19/2/17.

עיקרי הסדר הפשרה

8. להלן עיקרי הסדר הפשרה: (הנוסח המלא מופיע בהודעה מעדכנת בבקשה לאישור הסדר הפשרה)

• 1. הגדרת הקבוצה: חברי הקבוצה בשמה הוגשו בקשות האישור הוגדרו בסעיף 5 להסדר הפשרה כ – "כלל לקוחות ספארק בישראל, אשר התקשרו עמה בעסקה לרכישת מינוי באתר JDate, החל מיום 12.10.2008 ועד ליום כניסת הסכם זה לתוקף לאחר קבלת אישור בית המשפט."

הובהר בהסדר הפשרה כי קבוצה זו כוללת, בין היתר, את כל לקוחות ו/או מנויי אתר JDate הנכללים בהגדרת שלושת הקבוצות כמפורט בבקשות האישור.

• 1. עילות התביעה: העילות המפורטות בשלושת בקשות האישור: הפרת סעיפים 13א, 13ב, 13ג, 13ד לחוק הגנת הצרכן; הפרת תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010; הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן; תנאי מקפח בחוזה אחיד, כמשמעותם בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982; הפרת החובה לקיים חוזה בתום לב בהתאם לסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973; הפרת חובה חקוקה; עוולת הרשלנות, כנוסחה בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת התרמית כנוסחה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; פגיעה באוטונומיה.
  2. התחייבויות המשיבה: התחייבויות המשיבה במסגרת הסדר הפשרה התחלקו לשניים:
     1. שינויים במודל העסקי של המשיבה –

1. המודל העסקי של ספארק ישונה כך שהוא יכלול 4 סוגי מינויים:

מינוי יומי: סוג חדש של מינוי בעלות של 49 ₪. מנוי יומי זה אינו מתחדש ו תקף ל 24 שעות בלבד מרגע הרשמת המנוי, כשלמשיבה שמורה הזכות להאריכו לטובת הצרכן ללא עלות נוספת וללא חידוש אוטומטי של המינוי. מינוי זה אינו ניתן לביטול, נוכח כמות גדולה של מידע המועברת לצרכן במסגרת מינוי זה, ולא יינתן החזר כספי לצרכן גם את יבטלו לאחר מספר שעות. תנאי זה יובהר לצרכן טרם ההתקשרות והמנוי יידרש לאשר תנאי זה בטרם רכישת מינוי מסוג זה.

מינוי חודשי מתמשך: סוג חדש של מינוי בעלות של 129 ₪, בתשלום חודשי מראש.

מינוי מתמשך לתקופה ראשונה קצובה בת 3 חודשים: מינוי מוזל, בסך 267 ₪ עבור שלושת החודשים הראשונים, שישולם מראש. לאחר מכן ימשיך המינוי לתקופה מתמשכת במחיר מוזל בסך 99 ₪, בתשלום חודשי מראש.

מינוי מתמשך לתקופה ראשונה קצובה בת 6 חודשים: מינוי מוזל, בסך 354 עבור ששת החודשים הראשונים שישולם מראש. לאחר מכן ימשיך המינוי לתקופה מתמשכת במחיר מינוי מוזל בסך 69 ₪, בתשלום חודשי מראש.

1. בכל אחד מהמנויים המתמשכים, המנוי יהא זכאי למסור הודעת ביטול בכל עת, ואזי יסתיים המינוי בתוך מספר ימי העסקים הקבוע בסעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן. הודעת הביטול תכיל את הפרטים המופיעים בסעיף 13ד(ב) לחוק הגנת הצרכן: שם המנוי, מס' הזהות, ובמקרה של הודעת ביטול בעל פה – גם את שם המשתמש. בנוסף תכלול ההודעה את כתובת הדוא"ל שעמה נרשם המנוי באתר או את מספר החבר שלו באתר ואת ארבעת הספרות האחרונות בכרטיס האשראי.

בוטל מינוי במהלך תקופת ההתחייבות הראשונה, תבוטל ההטבה שקיבל המנוי בגין התחייבותו, ויוחזר לו חלק מדמי המינוי ששילם, כך שהוא יחויב רק בגין החלק היחסי של מספר החודשים והימים מתחילת המינוי עד מועד סיום המינוי, לפי מחיר המחירון המלא של מינוי חודשי מתחדש ללא הנחה, או לפי מחירון מנוי לשלושה חודשים בהתאם לנסיבות כמפורט בגוף הסכם הפשרה. בכל מקרה החיוב לא יפחת ממחיר המחירון למינוי יומי (49 ₪). כן יחויב המנוי בדמי ביטול שיעמדו על 5% ממחיר תקופת ההתחייבות הראשונה.

בוטל מינוי לתקופה מתמשכת שלא במהלך תקופת ההתחייבות הראשונה, יוחזר למנוי חלק מדמי המינוי ששילם בעד חודש המינוי האחרון, כך שהוא יחויב רק בגין החלק היחסי בחודש זה עד מועד סיום המינוי, לפי המחיר הקבוע במינוי, ובכל מקרה החיוב לא יפחת ממחיר המחירון למינוי יומי.

בוטל מינוי חודשי מתמשך, יוחזר למנוי חלק מדמי המינוי ששילם בעד חודש המינוי האחרון, כך שהוא יחויב רק בגין החלק היחסי בחודש זה עד מועד סיום המינוי, לפי המחיר הקבוע במינוי, ובכל מקרה החיוב לא יפחת ממחיר המחירון למינוי יומי. אם בוטל המינוי בחודשו הראשון, יחויב במנוי גם בדמי ביטול שיעמדו על 5% מן המחיר הקבוע במינוי.

1. עדכון תנאי השירות, תנאי הרכישה וההודעות למנויים בעקבות רכישת המינוי – ספארק תתקן את תנאי השירות ואת ההודעות המוצגות למנויים במסגרת הליך ההרשמה לאתר JDate בהתאם לסוגי המינויים ומדיניות הביטול, כמפורט לעיל.
2. ספארק תהיה רשאית לעדכן את מחירי המנויים ואת מחיר המחירון, הן התקופה הראשונה הקצובה והן בתקופה שאחריה.
   • 1. הטבות –
3. בתוך 30 ימי עסקים מיום אישור הסדר הפשרה, יקבל כל אחד מחברי הקבוצה שאינו מנוי באתר JDate ביום אישור הסדר הפשרה, הודעה באמצעות דוא"ל לכתובת הדוא"ל השמורה במחשבי ספארק, לפיה הוא זכאי להטבה (להלן: "ההודעה למנויי עבר").

בהודעה זו יפורט כי ספארק תיתן לכל אחד מחברי הקבוצה שאינו מנוי באתר JDate במועד ההסכם, הטבה שתאפשר לו להנות ממנוי חינם לתקופה של שבועיים בשווי של 60.20 ₪ (עלות מנוי חודשי היא 129 ₪). חברי הקבוצה יהיו רשאים להעביר את ההטבה שניתנה להם לצדדים שלישיים, כגון קרובי משפחה וחברים. ניתן יהא לממש את ההטבה בתוך 60 ימים מיום מתן ההודעה עליה.

1. בתוך 30 ימי עסקים מיום אישור בית המשפט את הסדר הפשרה יקבל כל אחד מחברי הקבוצה שהינו מנוי באתר JDate ביום אישור הסדר הפשרה, הודעה באמצעות דוא"ל לכתובת הדוא"ל ששמורה במחשבי ספארק, לפיה הוא זכאי להטבה (להלן: "ההודעה למנויים נוכחיים").

בהודעה זו יפורט כי ספארק תיתן לכל אחד מחברי הקבוצה המנוי במועד ההסכם באתר JDate, הטבה בדמות 40 הודעות "Power User" הניתנות לשימוש במשך 60 יום, בשווי של 50 ₪ (עלות 10 הודעות "Power User" ראשונות היא 20 ₪, ועלות כל 10 הודעות "Power User" נוספות היא 10 ₪). הודעות אלה מאפשרות למקבל ההודעה שאינו מנוי לראות את ההודעה ולהשיב לה. זאת בשונה מן המצב הרגיל, שבו בעל פרופיל שלא רכש מינוי אינו יכול לשלוח ולקבל הודעות באתר JDate.

1. בנוסף להטבות לעיל, כל מצטרף חדש שיפתח פרופיל באתר JDate במשך שבועיים מיום משלוח ההודעות לחברי הקבוצה (ההודעות למנויי עבר וההודעות למנויים נוכחיים) יוכל לקרוא במשך שבועיים מיום פתיחת הפרופיל את כל ההודעות ששלחו לו מנויים באתר ובכך יגדל בהיקף של אלפי משתמשים קהל היעד הפוטנציאלי של מנויי האתר שיוכלו לקרוא את פניותיהם.
2. בתוך 30 ימי עסקים מיום מתן האישור יגיש מנכ"ל ספארק לבית המשפט תצהיר המאשר כי נשלחו ההודעות למנויי העבר וכן ההודעות למנויים הנוכחיים, וכי בתנאי השירות ובתנאי הרכישה באתר JDate הוכנסו השינויים הקבועים בהסכם זה.
   1. ויתור ומעשה בית דין: סעיף 7 להסדר הפשרה קובע כי עם אישורו של הסדר הפשרה יבואו לכלל סיום, סופי ומוחלט, של כל עילה, תביעה או טענה של מי מחברי הקבוצה המיוצגת בגין ו/או בקשר עם טענות נושא התובענות ו/או בקשות האישור. אישור בית המשפט ופסק הדין יהווה מעשה בית דין כלפי המבקשים וכלפי כל חברי הקבוצה המיוצגת.
   2. המלצה לעניין גמול ושכר טרחה: הצדדים הסכימו כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש 1 בסך 15,000 ₪, גמול למבקשת 2 בסך 7,500 ₪ וגמול למבקשת 3 בסך 7,500 ₪. עוד הסכימו הצדדים כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקש 1 בסך 70,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן בשכ"ט ב"כ המבקשות 3-2 בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התנגדות המועצה הישראלית לצרכנות להסדר הפשרה

1. כאמור לעיל, ביום 13.3.16 הגישה המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה") התנגדות להסדר הפשרה שבין הצדדים. לטענתה קיימים מספר פגמים בהסדר הפשרה:
   1. המשיבה תעניק לחברי הקבוצה "הטבה" ולא השבת כספים שנגבו בניגוד לדין – זאת בניגוד לאמור בסעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי יש לתת לחברי הקבוצה סעד כספי. ההטבה המוצעת לחברי הקבוצה בהסדר הפשרה איננה מהווה פיצוי ראוי משום שהיא אינה מטיבה בהכרח עם חברי הקבוצה שביטלו את ההתקשרות עם המשיבה ואינם חפצים עוד בהתקשרות עמה מסיבות שונות (לא היו מרוצים מהשירות, השירות אינו רלוונטי עוד עבורם וכיוצ"ב).

עוד טענה המועצה כי עולה חשש שעלות ההטבה "הקופונית" למשיבה נמוכה מזו המוצהרת בהסדר הפשרה, מה גם שהמשיבה עשויה להרוויח מן ההטבה באופן שתשמש גם ככלי לגיוס לקוחות עבר.

• 1. העדר סמכות לאשר חוזה אחיד בהסכם פשרה בתובענה ייצוגית – במסגרת הסכם הפשרה המשיבה משנה את המודל העסקי שלה, מתקנת את הסכם ההתקשרות האחיד שבאמצעותו היא מתקשרת עם לקוחותיה ומצטטת סעיפים מתוך ההסכם החדש לאישור בית המשפט. לטענת המועצה, הצדדים אינם רשאים לאשר את ההסכם האחיד החדש במסגרת הסדר הפשרה.

המועצה מוסיפה ומפרטת בהתנגדותה את ההפרות של חוק הגנת הצרכן, לטענתה, העולות מהסכם ההתקשרות החדש: הסדר הפשרה שולל מלקוחות החברה את הזכות לבטל עסקאות מכר מרחוק במועדים הקבועים בחוק הגנת הצרכן ובעלות הקבועה בחוק כ"דמי ביטול"; דמי ביטול מופרזים מסכלים את זכות לקוחות החברה להתנתק מעסקה מתמשכת בכל עת; אין בהסכם ההתקשרות המתוקן פירוט של דמי הביטול כנדרש בחוק הגנת הצרכן; נפגעת זכות לקוחות המשיבה לבטל עסקה שחודשה באופן אוטומטי ללא דמי ביטול; מסירת פרטים אישיים מרובים מקשה על לקוחות החברה להתנתק מהשירות.

1. הצדדים מבקשים לדחות את טענות המועצה הארצית לצרכנות. לטענת גבר, מנגנון ההטבה סביר וראוי בנסיבות העניין, זאת גם לאור מנגנון הטבה דומה שקיבל את אישור בית המשפט בת.צ. 19310-05-13 חאיק נ' די.אי.סי טכנולוגיות רשת בע"מ (פורסם בנבו, 16.6.15) (להלן: "עניין חאיק"). עוד נטען כי ברבים מהסדרי פשרה מתבקש ומתקבל, שינוי בתקנון החברה שלכאורה מפרת חוק. הסדר הפשרה נעשה בהתאם להוראות החוק ומתוך התחשבות במודל העסקי של המשיבה, שהרי מטרת התובענה אינה למוטט את עסקיה של המשיבה כי אם להמשיך ולאפשר להם להתנהל עסקית וליתן שירות ללקוחות, תוך התאמת המנגנון העסקי של המשיבה להוראות החוק.
2. לטענת בן יעקב וקורלנד יש לקבל את הסדר הפשרה אשר הושג לאחר שהושקעה בו עבודה רבה על ידי הצדדים. המבקשות 3-2 ציינו, כי חבר בקבוצה אשר יחליט לא לקבל את ההטבה בפועל, ויודיע על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, הסכם הפשרה לא יחול עליו, לא יחייבו ולא ייחשב כמעשה בית דין לגביו.
3. המשיבה מבקשת גם היא לדחות את התנגדות המועצה בשים לב לכך שטענות המבקשים טרם התקבלו ובקשות האישור טרם נתבררו, ולטענת המשיבה הבקשות אף לא היו מתקבלות.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי ההטבה לקבוצות השונות היא נדיבה מאוד: שווי כלכלי של 60-50 ₪; ניצול ההטבות אינו כרוך בתשלום כלשהוא למשיבה; ההטבה היא סחירה וחברי הקבוצה יוכלו להעביר את ההטבה לאחרים; הטבה זהה ניתנה ואושרה בפסק דין בעניין חאיק לעיל; הטבה דומה ניתנה ואושר גם בהסדר הסתלקות בתובענות ייצוגיות נוספות שעסקו בטענות דומות (ת.צ. 4194-01-14 גבר נ' גרטלר דוידוב תקשורת , ת.צ. 32455-01-14 בן יעקב נ' גרטלר תקשורת (13.7.14)). עוד טוענת המשיבה כי לא קיים כלל המחייב שבהסדר פשרה יינתן פיצוי כספי ולא הטבות, קל וחומר כאשר בענייננו קיים קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה. לפיכך, ההטבות יינתנו בפועל לקבוצה רחבה יותר מזו שנפגעה לכאורה.

ביחס לשינויים במודל העסקי של המשיבה – טוענת ספארק כי בית המשפט אינו מתבקש לבחון את ההסדר שאליו הגיעו הצדדים בראי דיני החוזים האחידים. השאלה הרלוונטית היא האם המנגנון המופיע בהסדר הפשרה עומדת בדרישות חוק הגנת הצרכן בלבד; אין ממש בטענות המועצה בעניין חישוב התמורה היחסית שתושב למנוי במקרה של ביטול המינוי; אין ממש בטענות המועצה בעניין היעדר הבחנה בהסדר בין ביטול עסקאות לפני ואחרי 14 ימים ממועד העסקה; אין ממש בטענות המועצה בעניין גובה דמי הביטול; אין ממש בטענות המועצה בעניין פירוט דמי הביטול; ואין ממש בטענות המועצה לעניין הפרטים הנדרשים לצורך ביטול המנוי.

1. אינני מקבלת את התנגדות המועצה לצרכנות. ראשית, יש לזכור כי בקשות האישור לא נידונו לגופן ולא ניתנה החלטה המקבלת את בקשות האישור ובנסיבות אלו אין לצפות לקבלת התביעה במלואה במסגרת הסדר פשרה. בהינתן האמור, ההטבות במסגרת הסדר הפשרה הינן סבירות, ואך יטיבו עם ציבור צרכנים גדול מזה שהתבקש במסגרת בקשות האישור, בשים לב, כי ההטבות ניתנות הן ללקוחות עבר, הן ללקוחות קיימים והן ללקוחות חדשים. בנסיבות אלו, אינני מוצאת לעמוד על פיצוי כספי דווקא, שעה שבקשות האישור טרם נתבררו לגופן וסיכוייהן אינו ברור.

אשר לשינויים במודל העסקי של המשיבה – גם הם יטיבו עם ציבור הלקוחות של המשיבה ויבהירו את העמימות הקיימת בתנאי השירות. לא מצאתי כי השינויים אינם מתיישבים עם הוראות חוק הגנת הצרכן. בהקשר זה יוער כי לא ברור על מה נסמכת טענת המועצה לצרכנות בדבר העדר סמכות עניינית לאשר חוזה אחיד. למען הסר ספק אישור הסדר הפשרה אינו מהווה אישור חוזה אחיד (ככל שקיים הליך כזה), אלא בוחן את ההסדר בראי חוק הגנת הצרכן.

אישור הסדר הפשרה

1. נמצא לפיכך כי מדובר בהסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

הסדר הפשרה נחתם בין הצדדים עוד בטרם התבררו בקשות האישור לגופן, ובשלב זה ניתן לומר שסיכוי אישור הבקשות אינו ברור.

נראה כי הסדר הפשרה משרת תכליות הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד. ביחס לעבר – ההטבות לציבור לקוחות המשיבה (לקוחות עבר, לקוחות קיימים ולקוחות חדשים), ושיעורן, מהווה "קנס" הולם בגין מחדליה בעבר. ביחס לעתיד – השינויים במודל העסקי של המשיבה יובילו לכך שלקוחות החברה יבינו באופן ברור וחד משמעי את מדיניות המשיבה ביחס להארכת תוקף המינוי ואפשרויות ביטולו. בכך תוסר העמימות שהייתה קיימת אצל המשיבה קודם לאישור הסדר פשרה זה.

מינוי בודק

1. העניין נשוא בקשות האישור והסדר הפשרה אינו מעורר שאלות מיוחדות שבמומחיות ואינו מצריך חישוב מורכב או מומחיות לשם בחינת אופן יישומו ואל כן לא נמצא הצורך בבודק.

גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי-כוחם

1. הצדדים המליצו, כאמור, כי תשלום גמול למבקש 1 יעמוד על סך של 15,000 ₪ ושכר הטרחה לב"כ המבקש 1 יעמוד על סך של 81,900 ₪. עוד המליצו הצדדים כי תשלום גמול למבקשות 3-2 יעמוד על סך של 7,500 ₪ לכל אחת, ושכ"ט לב"כ המבקשות 3-2 יעמוד על סך של 117,000 ₪. סבורני כי הסכומים המוצעים הינם הולמים בשים לב להשקעה שנדרשה מבאי כוח המבקשים בהכנת בקשות האישור ובניהול ההליך, ולתועלת שצמחה לקבוצה. שכר הטרחה והגמול ישולמו למבקשים ובאי כוחם בשתי פעימות: מחצית בתוך 14 ימים ממתן פסק דין. היתרה, תשולם לאחר קבלת תצהיר מנכ"ל המשיבה המאשר כי נשלחו ההודעות הנזכרות בהסכם הפשרה למנויי אתר JDate בעבר ובהווה השייכים לקבוצה, וכי בתנאי השירות ובתנאי הרכישה באתר JDate הוכנסו השינויים הקבועים בהסדר הפשרה.

סיכום

1. לאור האמור לעיל, הסדר הפשרה מאושר בהתאם למפורט בפסק דין זה.
2. הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מתוך ארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. נוסח ההודעה וגודלה יובאו על ידי הצדדים לאישור בית המשפט בתוך 7 ימים ממועד פסק דין זה.
3. הגמול למבקשים ישולם ע"י המשיבה בתוך 30 ימים ממועד פסק דין זה.

שכר טרחת ב"כ המבקשים ישולם בהתאם לאמור בסעיף 17 לעיל.

1. ביום 23.2.16 הודיעה הגב' אורלי ממן על רצונה לצאת מן הקבוצה – פסק הדין לא יחול עליה.

המזכירות תתייק את פסק הדין בשלושת התיקים המצוינים בכותרת.

ניתן היום, א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.