1. זוהי בקשה לתשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. לפי הבקשה, נפצע המבקש בתאונת דרכים ביום 3.4.13 כמכונית פגעה באופנוע שעליו רכב. נגרם לו שבר בחוליה 1L, אך מכיוון שבערב התאונה נערכה ברית מילה לבנו שנולד, השתחרר המבקש על דעת עצמו מחדר המיון ורק אחר-כך המשיך בטיפול הרפואי. המבקש טוען שבעקבות התאונה הוא סובל מכאבים עזים ומוגבל בפעולותיו ואינו יכול להרים חפצים כבדים ומתקשה בפעולות פיסיות שונות. המבקש הצהיר שלפני שנפצע עבד בשני מקומות עבודה, כמכונאי אופנועים ובוחן רכב בשכר ברוטו של כ – 15,5000 ₪, וכשליח במשך חודשיים ב"מפגש הסטייק", שם השתכר בממוצע 500 ₪ בחודש, בשכר וב"טיפים". ביום 8.8.13 שב לעבודתו העיקרית, אך לא ל"מפגש הסטייק".

2. המבקש טוען להוצאות שונות: עלות קיבוע 1,450 ₪, ביקורות רפואיות ומשככי כאבים בסך 4,000 ₪, ורכישת קנביס רפואי בסך 360 ₪ בחודש. הוא מבקש תשלום עבור סיעוד בסך 10,000 ₪, בגין עזרה שניתנה לו ע"י אשתו ועזרה שלו לאשתו במלאכות הבית והטפול בשלושה ילדים קטנים.

את הוצאות המחיה שלו לא פירט המבקש בבקשה. הוא הסתפק בהסבר שבעקבות התאונה לא עבד תקופה ארוכה וכשחזר לעבודה חסרו לו ההכנסות הקודמות מ"מפגש הסטייק". לפני ימים אחדים פוטר המבקש מעבודתו העיקרית, לדעתו, מפני שמגבלותיו הגופניות מנעו ממנו לתפקד שם כראוי.

3. המשיב מציין שהמבקש קיבל תשלום תכוף בחודש אוגוסט ואת עילת בקשה זו יש לבחון החל מפברואר 2014. הוא מציין שאין בידי המבקש כל קבלות על הוצאות שהוציא מאז. עוד מציין המשיב, שלמעשה החל מאוגוסט 2013 שב המבקש לעבודתו הקבועה. לפיטוריו לאחרונה אין קשר לפציעתו. לתובע אין תלושי שכר מהעבודה ב"מפגש הסטייק". מכל מקום, אפילו ירדה הכנסתו של התובע, הוא לא הצביע על כך שההכנסה הנוכחית אינה מספקת למימון צרכי מחייתו.

4. חוק פלת"ד יצר את המוסד החריג מאד של תשלום תכוף, ככלי ליתן לנפגעי תאונות דרכים סעד דחוף עוד בטרם התבררו זכויותיהם. הסעד נועד ליתן מענה מוגבל לצרכים שאינם סובלים דיחוי – צרכי ריפוי, סיעוד ומחיה, שאותם נדרש המבקש לפרט היטב. רק חלק מהסכומים שמוציאים אנשים בשגרת חייהם נכללים בראשי הנזק שבגינם ניתן לפסוק תשלום תכוף. ממילא, עצם הירידה בהכנסות, אפילו היא עקב התאונה, אינה יוצרת עילה לתשלום תכוף.

5. התובע לא נחקר על תצהירו. בתצהירו הוא סיפר שעבד חודשיים ב"מפגש הסטייק", ולאחר שנפצע לא שב לשם. תלושי שכר ממקום עבודה זה לא צירף. בנסיבות כאלה קשה לייחס להצהרתו על הכנסה חודשית קבועה משכר ומ"טיפים" משקל רב. את ההכנסה החודשית הקבועה שלו בעבודתו העיקרית שב התובע וקיבל החל מאוגוסט 2013. בנסיבות אלה, אין ראיה ממשית לכך ששכרו של המבקש נפגע בעקבות פציעתו. (יוזכר, שאפילו פחתה הכנסת המבקש בשל פציעתו, את הסעד בשל כך יקבל במסגרת התביעה העיקרית ולאחר שיבוררו זכויות הצדדים, ולא במסגרת בקשה זו). מכיוון שהמבקש לא פירט כלל את צרכי המחייה שלו - שהם כאמורים רשימה מוגדרת של צרכים ספציפיים שהוכרו בדין - הוא לא הוכיח שנגרע מיכולתו להשביעם מהאמצעים שעומדים לרשותו.

6. שיקול זה נכון עד לתום תקופת העסקתו בעבודתו העיקרית. לפני ימים אחדים פוטר המבקש. הוא צפוי לקבל פיצויי פיטורין. אין ראיה לכך שלפיטוריו בימים האחרונים קשר כלשהו לפציעתו ולמגבלות שלהן הוא טוען. המבקש סבור שספק אם יוכל למצוא עבודה חלופית במצבו הרפואי. בשלב זה מדובר בספקולציה. לכאורה, בטווח הזמן הקצר – שבגינו ניתן לקבל תשלום תכוף - יהיה המבקש זכאי לדמי אבטחה ולפיצויי פיטורין. מכאן שהמבקש לא הוכיח כי דרוש לו סעד למימון צרכי מחייתו. לא מצאתי שלמבקש עצמו צרכי סיעוד הטעונים מימון באמצעות תשלום תכוף. בקבלות שהגיש אין קבלות מהתקופה שהחלה בפברואר ש"ז.

לאור האמור, נדחית הבקשה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ד, 10 יולי 2014, בהעדר הצדדים.