המבקשים הגישו בקשות להתנגד לביצוע שטרות בשלושת התיקים שבנדון, הנדונים במאוחד. נטען כי השטרות נמסרו למשיבה על ידי המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") בקשר להסכם שכירות שנחתם ביניהם, כאשר המבקש 2 (להלן: "המבקש") ערב להתחייבויות המבקשת.

ביום 22.7.14 התקיים בפני דיון בבקשות ובמהלכו נחקרו המבקשים על תצהירים. לאחר מכן, ביקשו הצדדים להגיש סיכומיהם בטרם תינתן החלטה בבקשות.

המבקשים חזרו בסיכומיהם על הטענות שפורטו בבקשות, ושעיקרן – כי המשיבה הטעתה את המבקשת כאשר השכירה לה יחידת דיור למטרת מגורים, אשר בפועל היתה משרד שהוסב שלא כדין למטרת מגורים. נוכח הטעיה זו והנובע ממנה, פנתה המבקשת למשיבה כדי לבטל את ההתקשרות ביניהם והשאירה את מפתח הנכס בתיבת הדואר של המתווכת שמסרה לה את המפתח מלכתחילה.

הפגמים עליהם מצביעים המבקשים בהתקשרות בין הצדדים יורדים, לעמדתם, לשורשו של ההסכם ומשמעותם בטלותו של ההסכם. עוד טוענים המבקשים כי העדר וכשלון התמורה תומכים בעילה השטרית המצדיקה מתן רשות להתנגד.

המשיבה טענה בסיכומיה כי המבקשת חתמה על הסכם השכירות לאחר שקראה אותו, ועל אף שהתחייבה לשאת בתשלומים מכוחו, לא שילמה אותם ולא השיבה למשיבה את החזקה בנכס. לעמדת המשיבה, ההסכם בין הצדדים לא בוטל. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, ומשנדחתה תביעה זו מהווה פסק הדין מעשה בית דין היוצר מניעות והשתק אשר די בהם כדי לדחות את טענות המשיבה על הסף. המשיבה מוסיפה כי טענות המבקשת הינן, למעשה, טענות כנגד כדאיות העסקה ותו לא.

בסיכומי התגובה שהגישו המבקשים התייחסו המבקשים לטענת מעשה בית דין שטענה המשיבה, חזרו על הטענה כי ההסכם הינו חוזה לא חוקי ודנו בשאלת השבת המפתח.

דיון

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם שהובאו בתצהירים ובמקרה כזה עומדת להם הגנה לכאורית.

לפיכך, ניתנת למבקשים הרשות להתגונן.

התצהירים ישמשו כתב הגנה.

בהתאם לתקסד"א ולאור סכום התביעה, התובענה תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תמציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214ג' ו-241ח', בתוך 30 יום מהיום. הנתבעים יעשו כן בתוך 45 יום מהיום.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו בתוך 90 יום מהיום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. עד המסרב למסור תצהיר ואשר יש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין בתוך המועד האמור הודעה המפרטת את מועד פנייתו לעד ליתן תצהיר ואת נסיבות סירובו. עד זה לא יוזמן לבית המשפט אלא אם ניתנה החלטה על כך מבית המשפט. תצהיר אשר לא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד אשר לא הוגש תצהיר מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

התיק יועבר ליחידה המשפטית לקביעת מועד לישיבה מקדמית בפני המותב שייקבע.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ה, 20 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.