1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב שהגישה המשיבה, חברת רות קרגו לוגיסטיקה בינלאומית בע"מ כנגד המבקשים - יהודה קליין ועמי קליין.

מעיון בשטר חוב עולה כי עסקינן בשטר חוב מודפס בסכום של 300,000 ₪ שנחתם ע"י חברת חיים קליין ובניו בע"מ ביום 30 לחודש מרץ 2010 באשדוד.

המבקשים עמי קליין ויהודה קליין חתמו ערבות אוואל לפירעון השטר ע"י עושת השטר.

2. מעיון בגוף השטר עולה כי תמורת השטר "התקבלה במתן שירותים וביצוע תשלומים שונים ומתן אשראי בהתאם להסכם אשראי שנחתם ביני ובין החברה ביום 20.3.11".

3. מעיון בבקשה לביצוע שטר עולה כי לטענת המשיבה הסמכות העניינית היא לביהמ"ש השלום "על פי הסכם". במובן שמצד אחד קיים "הסכם" בין הצדדים אלא שמצד שני , "ההסכם" לא צורף לבקשה לביצוע שטר.

4. מעיון בכתב התביעה - הבקשה לביצוע שטר ,עולה כי סכום התביעה על פי השטר ליום 8.12.13 עומד על סך של 236,865 ₪ "על אף האמור בשטר".

5. על פי סעיף 3 לתצהירי המבקשים נמסר שטר החוב למשיבה במסגרת הסכם שנחתם בין חברת חיים קליין ובניו בע"מ – החברה עושת השטר, ובין המשיבה דנן מיום 20.3.11.

לטענת המבקשים למיטב ידיעתם החייבת 1 - החברה הנערבת ,עמדה במלוא התשלומים הנדרשים עד לבקשתה לפירוק מיום 9.12.13.

6 לטענת המבקשים בסעיף 7 לתצהירם, הם נתבעו לתשלום סכום החוב מבלי שהזוכה הציגה כל אסמכתא לקיומו של החוב. כל זאת למרות "דרישות מקדימות ". למרות הדרישות כאמור לפירוט החוב ציינה המשיבה לטענתם בסעיף 7 לתצהירם , כי "החוב מתבסס על יתרה קיימת בכרטסת הנהלת חשבונות של החייבת אצל הזוכה, כל זאת מבלי להציג אישור לכך".- כבר עתה אדגיש כי טענה זו של המבקשים לא נסתרה!.

גם בסעיף 8 לתצהירם טענו המבקשים כי חרף בקשות חוזרות ונשנות של יועציהם המשפטיים לא הומצא כל אישור בדבר קיומו של החוב.

גם טענה זו של המבקשים בתצהירם לא קרסה ולא נסתרה.

לאמור, שמצד אחד הם נתבעים כערבים להתחייבות החברה הנערבת לתשלום סכום של כ-237,000 ₪ ומצד שני למרות שחזרו וביקשו אסמכתאות לקיומו של החוב לא נענו.

לטענתם, בנסיבות בהם נמצאת החברה בפירוק אין להם גישה לרישומי החברה ללא הסכמת המפרק. ולא זאת אף זאת אלא שהמבקש 3 טען , טענה שלא נתסרה כי לא היה מעורה בענייניה הכספיים של החברה והמבקש 2 הצהיר גם למרות שהיה מנהל החברה החייבת , לא תפקד בחברה מסיבות אישיות בריאותיות. בנו ערן הוא שהחליף אותו וכיהן כמנהל החברה בפועל.

משלא הומצאו למבקשים המסמכים הנדרשים להוכחת החוב אותו הם נתבעים לפרוע כערבים לחברה – החייבת 1 בתיק ההוצאה לפועל , הרי שלטענתם ולטענת בא כוחם , בשלב זה של הדיון יש ליתן להם רשות להגן מאחר ולעת עתה קיימת טענת הגנה מוצדקת, ברורה וממשית. כל זאת עד שייבחן החוב - סעיף 14 לתצהיר.

7. אעיר כי בהחלט לא נסתר מעיני כי שני המבקשים הם בעלים, כל אחד מהם, של 50% מההון הנפרע של החברה.

יחד עם זאת מעיון בתצהירו של יהודה קליין עולה כי הוא שימש כמנהל ייצור ולא הייתה לו כל נגיעה לעניינים הפיננסים של החברה - סעיף 5 לתצהירו.- טענה שלא נסתרה.

אשר לעדותו של עמי קליין הרי שלגרסתו במהלך השנתיים האחרונות הוא אינו פעיל בחברה בשל מצבו הבריאותי. על רקע זה העביר את ניהול החברה בפועל לבנו ערן ששימש כמנכ"ל החברה למועד היווצרות החוב על פי הבקשה לביצוע שטר - 8.12.13.

8. במהלך הדיון בפניי הסתבר כי לפחות שתי המחאות שמשכה החברה הנערבת ואשר נחתמו בפועל ע"י המבקש, עמי קליין עם חותמת החברה בסכומים של 32,054 ₪ ו-7,128 ₪ ובסה"כ 39,182 ₪, סורבו ע"י הבנק הנמשך בצירוף ההערה "אין כיסוי מספיק".לא נוכחתי בטענת הגנה ראויה ולו לכאורה בהתייחס לסכומם גם לא מצד הערבים - המבקשים שבפניי.

9. ב"כ המשיבה בסיכומיו טען בפניי כי הנטל על המבקשים היה לברר את החוב בחברה הנערבת למשיבה אם באמצעות פניה למפרק החברה, להנהלת החשבונות של החברה או לגורם אחר כלשהו. זאת, בשים לב לעובדה שהם נתבעו כערבים לחברה. יחד עם זאת, לא נוכחתי כי טענת הנתבעים, המבקשים על פיה ביקשו אסמכתאות לחוב החברה - בקשה שלא נענתה ע"י ב"כ המשיבה, קרסה או נסתרה.

10. המצב הנורמטיבי:

בע"א 688/89 - הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד . פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197, נקבעה ההלכה על פיה הימנעות תובעת מהמצאת המסמכים לנתבע יכולה להוביל למתן רשות להגן ולו מנימוק זה:

"עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים בכדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה אך במידה ואלו לא צורפו אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא יענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו."

כידוע, הלכה זו כוחה יפה כלפי תביעות בסדר דין מקוצר המוגשות על ידי גופים פיננסיים . זאת בשונה מתביעה על פי שטר.ו

אכן , על פי פקודת השטרות זכאי האוחז בו לחזקות מכוח הדין , לרבות חזקת התמורה לענייננו.

יחד עם זאת ובשים לב לנסיבות כפי שנתבררו בפני לאמור: הן המבקש 1 והן המבקש 2 היו ערבים לחברה עושת השטר, בין האוחז לעושת השטר נכרת הסכם – המוזכר כאמור בגוף שטר החוב ,הסכם אותו מיאנה התובעת להמציא לנתבעים לבקשתם לא כל שכן אסמכתא לסכום החוב הנתבע , והכל בנסיבות בהן המבקשים 1 ו-2 לא היו מעורים בענייניה הכספיים של החברה .

בנסיבות ממן זה מסקנתי היא כי גם כאשר עסקינן בתביעה שטרית כנגד ערבים , בהתיחס לשטר שנמסר לאבטחת תשלום תמורת סחורה על פי הסכם – במשמע, לא עיסקה חד פעמית אלא יחסי מסחר שוטפים, תחול גם כן הילכת הילולים.

לא נותר אלא לצטט בהקשר זה את פסק דינו של כבוד השופט שלמה לוין ב רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ 1אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ

"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?

נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתיקהם במסגרת קדם משפט.".

11. ומהכלל אל הפרט: למרות שאין מחלוקת שהתובעת איננה בנק , אלא עמילות מכס שנתנה שירותים לחברה הנערבת, הרי שתביעה זו הוגשה בסכום נקוב בהסתמך על יתרת חוב כלשהי נטענת ,של החברה הנערבת על פי ספרי התובעת.

בהעדר מסמכים ואסמכתאות לסכום החוב הנתבע, בנסיבות בהן פנו הנתבעים בבקשה לקבלת פרטי החיובים אך סורבו, אין לה לתובעת אלא להלין על עצמה.

בהקשר זה אעיר כי אומנם נוכחתי כי שני צ'קים בסכום כולל של כ 40,000 ₪ שמשכה החברה הנערבת וזמן פרעונם 30.11.2013 ו-3.12.2013 סורבו על ידי הבנק הנימשך .יחד עם זאת , אין די בעובדה זו להסיק קיומו של חוב בין שני צדדים סמוכים לעיסקת יסוד. שכן , כפי שטענו המבקשים בתצהיריהם בהחלט ייתכן שהחוב הוסדר בטרם הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל .

לא כל שכן בנסיבות בהן מבקשים הערבים לחברה הנערבת פרטים אודות החוב ומסורבים.

אשר כל ולאור ההלכה הפסוקה שצוטטה לעיל ונוכח טענות ההגנה של המבקשים וטענתם לאמור כי המשיבה מנעה מהם את הנתונים הבסיסיים שייתכן והיה בהם כדי לבסס הגנה למבקשים ולו חלקית ,דין הבקשה לרשות להגן להתקבל. מוצאת לנכון להוסיף ולהעיר כי בנסיבות בהן הוברר חד משמעית כי המשיבה סירבה להמציא למבקשים פרטים אודות החוב הניטען אין גם מקום להורות על התניית הרשות להגן בהפקדת ערובה . לא כן שכן בנסיבות בהן בהחלט נוכחתי כי בעקבות הליך עיקול לפני אזהרה עוקל סכום העולה על סכום החוב אצל צידי ג .

12. התוצאה היא שניתנת רשות להתגונן למבקשים התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה יהווה כתב הגנה.

הליכים מקדמיים, גילוי מסמכים, שאלונים ומענה לשאלון ימוצו עד 15.5.2014

עדויות ראשיות תוגשנה בתצהירי עדות ראשית.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ולא יאוחר מ25.5.2014

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ולא יאוחר מ-25.6.2014

קובעת את התיק לתז"פ לבחינת בשלותו לזימון לישיבת קדם משפט ליום 27.6.2014

7 ימים לפני ישיבת קדם המשפט המיועדת ימציא כל צד העתק מדוגל של תצהיריו ללשכה.

למניעת ספקות ועל פי תקנות סדא, ימציא כל צד למשנהו העתקים של כל מסמך שיוגש בתיק ביהמ"ש במסירה אישית.

המזכירות תשלח העתק החלטתי בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.