1. ענייננו ב-3 בקשות למתן צווים למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001.

הדיון בשלושת בתיקים אוחד, מאחר ומדובר באותה מסכת סכסוכים, ונוכח "יחסי השכנות" בין כל בעלי הדין.

המבקשת, נאילה עכאשה (להלן: "נאילה") והמבקש עבדאללה עכאשה (להלן: "עבדאללה") הינם בני זוג, המתגוררים בשכנות למשיב מוחמד איבראהים (להלן: "מוחמד") ולמשיב הלאל איבראהים (להלן: "הלאל"), שהינם אחים.

2. תחילה הוגשו בקשותיהם של נאילה ועבדאללה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד בפניי – נאילה נגד מוחמד ועבדאללה נגד הלאל, והצו ניתן במעמד צד אחד.

באותו יום, מאוחר יותר, הוגשה בקשתו של הלאל למתן צו מניעת הטרדה מאיימת נגד עבדאללה, וצו ניתן (ע"י כב' השופטת רננה גלפז-מוקדי).

כאמור הדיון בשלוש הבקשות אוחד.

הבקשות ההדדיות בין עבדאללה להלאל:

3. עבדאללה טען בעדותו, כי בשבת ה-01/02/14 עצר רכבו מול הבנק, נכנס לבנק, ובחזרתו לרכבו החונה בצידי הכביש עבר הלאל כשהוא נוהג ברכבו ומשהבחין בו התחיל לקלל אותו, המשיך מעט, עשה סיבוב פרסה, וחזר אליו, עצר רכבו לידו, ירד מרכבו, ניגש לעבדאללה, שכבר התיישב ברכבו שלו, פתח את דלת הרכב והתחיל לאיים עליו ואף ירק עליו.

עוד ציין עבדאללה, כי בעקבות האירוע הוא הגיע למשטרה על מנת שיגיש תלונה, אך מצא, כי הלאל הקדים אותו להגיש נגדו תלונה. עבדאללה טען, כי הלאל ומשפחתו נוהגים כך תמיד.

4. עבדאללה הציג לעיון בית-המשפט צילומי מצלמת וידאו שהייתה מוצבת באזור, שקלטה את ההתרחשות הנ"ל. הלאל שצפה בצילומים אישר, כי אכן מדובר בו וברכבו. הלאל אישר כי אכן הגיע עם רכבו, עצר ליד המבקש, ירד מרכבו, ניגש לרכב עבדאללה ופתח את דלת רכבו.

5. עבדאללה העיד, כי אמנם אירוע זה היה אירוע יחיד, אלא שהלאל מתגרה בו כמעט כל יום, עובר ליד החנות שלו, מתגרה בו בתנועות מגונות ובמבטים מאיימים, ולעתים גם יורק לעברו.

עוד מציין עבדאללה, כי הרקע למריבות ולמתח בין שני הצדדים, הוא סכסוך אדמות רב שנים בין שתי המשפחות.

6. בחקירתו הנגדית הכחיש עבדאללה, כי התגרה אי-פעם בהלאל. עם זאת מתאר עבדאללה אירוע שבו ככל הנראה צולם, עת מוחמד התגרה בו, וכשהוא התחיל לדבר עם הוריו של מוחמד שיתערבו כדי להפסיק את ההתגרות מצדו, צולם במצלמת בני המשפחה. לטענתו, טמנו לו מלכודת כדי לצלם רק אותו, ורק חלק מהאירוע, בו הוא נראה נסער ועושה תנועות בידיו. לטענתו באותו אירוע החל מוחמד לאיים כי יפגע מינית באשתו ובילדיו.

7. בחקירתו הנגדית נשאל עבדאללה, כמה פעמים התגרה בו הלאל והשיב:

"כל פעם שהוא עובר ליד החנות (החנות של עבדאללה – ס"י), כל פעם שפוגש אותי בכביש, פוגש את הבן שלי או אשתי יורק עליהם בכביש".

(עמ' 5, ש' 26-25).

וכשהקשתה עליו עורכת דין זועבי, כי הרי הלאל יוצא כל בוקר לעבודתו, השיב:

"כל יום בחזרה מהעבודה הוא נכנס לבית עובר את החנות שלי, עושה את התנועות האלה, עושה פרסה וחוזר. כל יום עושה לעצמו מנהג קבוע".

(עמ' 5, ש' 31-30).

8. הלאל, כאמור, אישר את האירוע הנטען ע"י עבדאללה, אך טען בעדותו, כי באותו יום, לאחר שהשתחרר מבית-חולים, חלף באקראי ברכבו על פני הרכב של עבדאללה, ואז עבדאללה עשה לעברו תנועות ידיים, קילל אותו וירק לעברו. לטענתו באותו יום סבל מכאבי תופת, והוא שבדרך כלל שולט בעצמו, הפעם לא הצליח לשלוט בעצמו בשל הכאבים מהם סבל, ואז חזר עם רכבו וניגש לעבדאללה, כפי שתואר לעיל.

עם זאת, לטענתו, הוא לא דחף את עבדאללה, ולא הרים עליו יד, אלא אך צעק וקילל, מאחר ואיבד שליטה בעצמו.

9. הלאל סיפר בעדותו על אירוע מחודש ספטמבר 2013, עת שחלף מול החנות של עבדאללה, הלה עשה לעברו תנועה מגונה, וירק לעברו. כן סיפר על מקרים דומים שמתרחשים לעתים תכופות.

10. לאחר שבחנתי את עדויותיהם של עבדאללה והלאל, הגעתי לכלל מסקנה, כי שני הצדדים מטרידים ברמה זו או אחרת, אחד את רעהו, וכי מן הדין לקבל את בקשות שניהם, באופן שיינתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

11. אמנם מדובר באירועים שאינם חמורים במיוחד, אך נוכח הישנותם ונוכח העובדה, כי הרקע לאירועים ומעשים אלה הוא סכסוך אדמות בין שתי המשפחות, קיים יסוד סביר להניח, כי ההטרדות ההדדיות עלולות להימשך ואף להידרדר, באופן שיפגע במי משני הצדדים.

בקשת נאילה נגד מוחמד:

12. נאילה תיארה בעדותה הטרדות קשות ומעליבות ביותר מצד מוחמד. תוך כדי בכי מר, הן בעדותה בפניי בעת דיון במעמד צד אחד, והן בעדותה בדיון במעמד הצדדים, גוללה נאילה תיאור של התנכלות והטרדה מצד מוחמד, המגיעים לרמה של הטרדה מינית ואף יותר.

כבר ייאמר, כי נאילה הותירה עליי רושם אמין ומהימן ביותר. לעומתה, מוחמד, אשר התכחש מכל וכל לכל טענותיה, הותיר עליי רושם בלתי אמין כלל ועיקר. התרשמתי מאדם מניפולטיבי, שאינו דובר אמת, ואשר מסר עדותו במידה רבה של תיאטרליות.

13. נאילה תיארה את האירוע האחרון שבעקבותיו הגישה בקשתה זו, עת ישבה יחד עם כלתה, בחצר ביתה, אז יצא מוחמד למרפסת ביתו, המרוחקת כ-6 מר' ממקום שישבה בו, פנה אליה באלו המילים: "בואי תמצצי לי ואם לא אני ארצח אותך ואת בעלך". נאילה טענה, כי לא פעם הוא נוהג לעשות לעברה תנועות מגונות, ולירוק לעברה. על סיופרה הנ"ל חזרה נאילה בעדותה בפניי בדיון במעמד הצדדים:

"בין הגברים במשפחה יש בעיות. מבקשת שלא יכניסו את הנשים לסכסוך הזה. אני הייתי, ישבתי בחצר הבית שלי יחד עם כלתי ובעלי באותו זמן היה במשטרה, הוא פנה למשטרה בעניין של התלונה נגד הלאל. המשיב יצא מהמרפסת של הבית שלו, עשה תנועה מגונה ואמר לי: "תבואי תמצצי לי, או שאני אהרוג אותך ואת בעלך". זו לא פעם ראשונה שהוא אומר את הדברים האלה. פעם הוא אמר לי: "בואי נסע יחד לנצרת ו"נעשה חיים". זה יותר קרוב מלנסוע לחיפה". תמיד הוא זורק מילים לעברי, כשאני עוברת בסמוך לבית שלהם, ולנגריה שלהם, וכל פעם שהוא רואה אותי הוא מנבל את הפה וזורק לעברי מילים גסות".

(עמ' 6, ש' 11 עד 17).

14. בחקירה הנגדית נשאלה נאילה מדוע לא הביאה את כלתה לעדות, והשיבה, כי זאת משום שכלתה בשמירת היריון מתקדם ואמורה ללדת בכל רגע. נאילה הוסיפה, תוך כדי שהיא מותירה עליי רושם אמין ביותר:

"ת: אני מוכנה למכונת אמת, מה אתה חושב, אני בת 50, האם הייתי באה ואומרת את הדברים האלה כאן בבית המשפט אם הדברים היו שקר? (הערת בית המשפט: העדות של המבקשת נשמעת כאשר כל הזמן היא ממררת בבכי מר)".

(עמ' 7, ש' 1 עד 3).

כאמור, הנני נותן אמון מלא בעדותה של נאילה.

לסיכום:

תיק 1171-02-14:

15. ניתן בזאת צו למניעת הטרדה מאיימת האוסר על המשיב, מוחמד איברהים ו/או מי מטעמו:

א. להטריד את המבקשת בכל דרך שהיא, או לאיים עליה, או לתקוף אותה, או להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה, או לפגוע בפרטיותה, או ליצור איתה קשר, אם בעל-פה, אם בכתב, אם במישרין ואם בעקיפין.

ב. נאסר על המשיב להימצא במרחק של פחות מ-5 מטר מבית המבקשת שכתובתו

בכפר דבוריה.

ג. בכפוף לאמור בס"ק ב. לעיל, נאסר בזאת על המשיב להימצא במרחק של פחות מ-40 מר' מכל מקום בו יפגוש את המבקשת, ולוּ באקראי.

ד. נאסר על המשיב לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות בטחון, ואם בידו נשק, הנני מורה לו למסור את נשקו למשטרה, עד החלטה אחרת.

צו מתאים יישלח לרשויות המתאימות.

תיקים 1126-02-14 + 1955-02-14:

16. ניתן בזאת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, האוסר על המבקשים בשני התיקים (עבדאללה והלאל):

א. להטריד אחד את רעהו בכל דרך שהיא, או לאיים עליו, או לתקוף אותו, או להתחקות אחר תנועותיו ומעשיו, או לפגוע בפרטיותו, או ליצור איתו קשר, אם בעל-פה, אם בכתב, אם במישרין ואם בעקיפין.

ב. להימצא במרחק של פחות מ-5 מטר מביתו של רעהו בדבוריה.

ג. נאסר על שני הצדדים לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן להם מטעם רשות בטחון, ואם בידיהם נשק, הנני מורה להם למסור את נשקם למשטרה, עד החלטה אחרת.

צו מתאים יישלח לרשויות המתאימות.

17. המשיב בתיק 1171-02-14 (מוחמד איבראהים), ישא בהוצאות המבקשת בסך 1,000 ₪.

איננו עושה צו להוצאות בשני התיקים האחרים: 1126-02-14 ו-1955-02-14.

המזכירות תמציא לצדדים.

עותק מפסק-הדין יומצא לתחנת המשטרה בעפולה.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.