הרקע והאישומים

1. הנאשם, תושב ירושלים יליד שנת 1983, הורשע בשורה ארוכה של עבירות בהתאם להודאתו, ב-6 כתבי אישום שונים.

עוד בטרם אתייחס לאישומים, ראוי להבהיר סיבת התמשכות ההליכים בתיקים אלה שמרביתם ישנים, כאשר הדיון הראשון התקיים עוד בשנת 2009 בפני כב' השופט דב פולוק.

מאז התקיימו עוד כ- 26 דיונים, במרביתם הנאשם לא התייצב והוצאו נגדו צווי הבאה, הותלו ההליכים, חודשו ההליכים והוא נעצר עד תום ההליכים. בחלק ניכר מהדיונים הוגשו בקשות דחיה על ידי הסנגור הקודם עו"ד ווסים דכוור. לאחר שהדיון בכל התיקים הועבר אליי, התקיים בפניי דיון ביום 16.11.16 ולאחר שנעשה צירוף תיקים נקבעו התיקים לטיעונים לעונש ליום 15.3.17, ומתן גזר הדין נדחה להיום.

רק בשל התנהלותו הבלתי אחראית של הנאשם, הגיעו ההליכים עד הלום.

2. להלן פירוט האישומים:

א. ת"פ (י-ם) 52304-11-11

על פי כתב האישום, ביום 3/7/07 בשעה 02:25 בבית חנינה נעצר הנאשם על ידי שוטרים בגין החזקת סכין שלא כדין, בכך שהחזיק בכיס מכנסיו סכין מאולתרת וטען כי היא להגנתו העצמית.

הנאשם התחזה בפני השוטרים בשמו של אחיו, סאמי שחאדה (להלן: "סאמי") תוך שהציג בפניהם את תעודת הזהות של סאמי. עקב כך הוגש נגד סאמי כתב אישום בת"פ (י-ם) 5314/08 בגין החזקת סכין, ורק בדיון הראשון אליו זומן סאמי התברר כי הנאשם התחזה בשמו.

בגין כך הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיפים 186 ו-441 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ב. ת"פ 2609-02-14

על פי אישום מס' 1, ביום 18/8/10 בשעה 16:40 לערך עוכבו הנאשם ואחיו שאדי שחאדה לחקירה על ידי שוטרים בחשד לשימוש בסמים.

הנאשם הזדהה בפני השוטרים כאיברהים שחאדה ת"ז 203527759 כאשר הוא מציג תעודת זהות הנושאת את פרטיו של אחיו איברהים ואת תמונתו של הנאשם.

הנאשם גנב את התעודה מאחיו איברהים מספר ימים קודם לכן, בתאריך 13/8/10, והדביק על גביה את תמונתו וזאת על מנת שיוכל לעבור במחסומים תחת זהותו של אחיו.

בהמשך, לאחר שהובא לחקירה במשטרת ישראל, ניצל הנאשם רגע בו השוטר שהשגיח עליו ענה לטלפון ונמלט מהמקום.

בכך ביצע עבירות גניבה, זיוף, שימוש במסמך מזוייף, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובריחה ממשמורת חוקית.

על פי אישום מס' 2, בהמשך לאירועים המתוארים באישום מס' 1, לאחר שהנאשם נמלט מתחנת המשטרה, בין השעות 20:30-23:43 גנב הנאשם רכב מסוג מאזדה בעל לוחית זיהוי 84-388-09, השייך לסלים גאעוני, לאחר פריצה לרכב, שהיה נעול. הנאשם פירק ושבר את הסוויץ' ונסע עמו ברחובות ירושלים, כשאין לו ביטוח ורישיון נהיגה.

שוטר שהבחין ברכב כשהוא נהוג על ידי הנאשם ליד מנהרת הארזים החל נוסע אחריו כשהנאשם נוהג בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה לסכן חיי אדם. הנאשם נהג במהירות מופרזת, סטה מנתיב לנתיב תוך שהוא נדחף בין כלי רכב אחרים וגורם להם לבלום בצורה פתאומית, תוך שהוא מתעלם מסימני השוטר לעצור, עד לעצירתו על ידי משטרת ישראל.

בשלב זה יצא השוטר מרכבו, אז נסע הנאשם אחורה באופן פתאומי, ירד לשולי הכביש, חזר לנתיב הנסיעה ופגע ברכב אחר, תוך גרימת נזק לשני כלי הרכב המעורבים.

הנאשם יצא דרך חלון דלת הנהג של הרכב הגנוב והחל להימלט רגלית עד לתפיסתו על ידי השוטר.

בכך עבר הנאשם עבירות שעניינן פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבת רכב, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב.

על פי אישום מס' 3, ביום 16/8/10 בין השעות 10:30-14:30 גנב הנאשם ביחד עם מחמד שיך אחמד ואיהאב חגאבי רכב מסוג סובארו גרנד ליאונה שהיה מוחזק ע"י מחמוד חרבתאווי (להלן: "המתלונן"), אשר שייך לבנו של המתלונן.

בסמוך לאחר מכן זייף הנאשם וטשטש את סימני הזיהוי של הרכב ושל חלקי הרכב ופירק חלקים מהרכב ללא רשות בעליו.

באותן הנסיבות גנב הנאשם מתוך הרכב מכשיר טלפון נייד מסוג נוקיה.

המתלונן החנה את הרכב בחניון כשהוא נעול ונכנס להתפלל בהר הבית. הנאשם פרץ לרכב, שבר את מנעול ידית ההילוכים ואת מנעול המתנע (הסוויץ'), הניע את הרכב ועזב את המקום בנהיגה, ללא רישיון נהיגה וביטוח תקף.

סמוך לאחר מכן הסירו הנאשם ושותפיו את לוחית הזיהוי האחורית של הרכב והתקינו במקומה לוחית זיהוי אחרת. בנוסף התקינו בחזית הרכב לוחית מפלסטיק שעליה רשמו בצבע שחור את מספר הלוחית החדש, במקום לוחית הזיהוי המקורית. בנוסף, החליפו הנאשם ושותפיו את פגושי הרכב הלבנים והתקינו פגושים בצבע שחור במקומם, צבעו את מראות הרכב השחורות בצבע לבן, החליפו את דלת תא המטען ואף החליפו את ריפוד הרכב.

בכך ביצע הנאשם עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבת רכב, גניבה מרכב, פירוק חלקים מרכב, שינוי זהות של רכב, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תקף.

בהתייחס לאישומים אלה, הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיפים 384, 418, 420, 441(1), 275 (שתי עבירות), 413ו'(סיפא), 413ב(שתי עבירות), 338(א)(1), סעיף 10(א) לתקנות התעבורה (שתי עבירות), סעיף 2(א) לתקנות (שתי עבירות), 413ד', 413ד'(ג), 413ט' לחוק.

 ג. ת"פ (באר שבע) 41681-06-13

 על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום  29/7/12 סמוך לשעה 17:00 בכביש 293 במהלך חסימה יזומה שנערכה על ידי משטרת ישראל, נבדקו נוסעיו של רכב פרטי, שהנאשם היה בין נוסעיו.

משהתבקש הנאשם להזדהות הציג תעודה קרועה שהזהות עליה אינה ברורה, אותה מצא על פי גרסתו ובה עשה שימוש.

בגין כך הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

ד. ת"פ (רמלה) 37698-12-15 

על פי עובדות כתב האישום ביום 1/6/15 בסופר "מגה" בקניון לב העיר מודיעין גנב הנאשם 8 קופסאות סימילאק, והורשע בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק.

ה. ת"פ (י-ם) 46289-09-16

בכתב האישום נטען, כי ביום 3/9/15 בשעה 12:00 לערך בבית חנינה בירושלים התפרץ הנאשם לרכב מסוג פיז'ו השייך למר יאמן אבו סביח (להלן: "המתלונן") וגנב ממנו מכשיר טלפון נייד מסוג גלקסי גרנד 2.

באותן הנסיבות, נסע המתלונן ברכב בבית חנינה. בעקבות תקלה ברכבו עצר את רכבו בצד הדרך על מנת לטפל בתקלה, תוך שהשאיר את מכשיר הטלפון הנייד שלו על המושב שליד החלון והחלון נשאר פתוח. בדרך שאינה ידועה למאשימה, התפרץ הנאשם לרכב וגנב את הטלפון הנייד של המתלונן.

בהמשך ניגש הנאשם לחנות טלפונים וביקש למכור את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן. העובד בחנות, מר מהנד ראשק בחן את הטלפון הנייד ולאחר תיקונו והחלפת המסך במכשיר בסך 200 ₪, שילם מר ראשק לנאשם 350 ₪ עבור הטלפון הנייד והנאשם עזב את המקום.

בגין כך הורשע בעבירות לפי סעיפים 413 ו'(סיפא) ו- 413ד(א) לחוק.

ו. ת"פ (י-ם) 8790/08

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 8/11/06 בשעה 23:45 לערך בכביש בגין בירושלים הסיע הנאשם שני שוהים בלתי חוקיים מעטרות לכיוון תל אביב.

הנאשם סייע לשני השוהים הבלתי חוקיים להיכנס לישראל בכך שביקש משותפו לכתב האישום לאסוף את השניים מסמוך לגדר ובכך ביצע עבירה של סיוע להסעת שב"ח.

בהמשך נתן הנאשם לאחד השב"חים את תעודת הזהות של אחיו, סאמר שחאדה, אותה הציג בפני השוטרים ובכך ביצע הנאשם עבירה של סיוע להפרעה לשוטר.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיפים 12(1ג) +31 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275+31 לחוק.

טיעוני הצדדים לעונש

3. טיעוני המאשימה

בפתח טיעוניה לעונש התייחסה המאשימה לעבירות שביצע הנאשם ולחומרה הנגזרת מהם. כן ציינה את עברו הפלילי של הנאשם והעובדה שכנגדו עומדים עונשי מאסר ברי הפעלה בתיקים שבפניי.

כן ציינה המאשימה כי לנאשם ניתנו הזדמנויות רבות לתקן דרכיו ולעבור הליך של גמילה אותן הוא דחה והוסיף לבצע עבירות לאורך ההליך המשפטי.

בת"פ 2609-02-14 טוענת המאשימה למתחם ענישה הנע בין 24 ל-36 חודשי מאסר וסבורה כי יש למקם את הנאשם בחלקו העליון של המתחם נוכח עברו הפלילי וחומרת המעשים. בעבירה שעניינה החזקת סכין טענה לענישה בדמות מאסר בפועל, ולגבי הפריצה לרכב טענה למתחם הנע בין 4 ל-8 חודשים. גם ביחס ליתר התיקים עתרה המאשימה להשתת מאסר קצר בכל אחד מן התיקים שירוצה במצטבר לכל עונש שיגזר על הנאשם.

כן עותרת המאשימה להפעלת שני מאסרים מותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 3496/07, האחד בן 3 חודשים והאחר בן 6 חודשים שירוצו במצטבר לעונשים הנ"ל.

טיעוני ההגנה

בטיעוניו לעונש ציין הסנגור את הודאתו של הנאשם בעבירות ו"ניקוי השולחן" שעשה הנאשם בצירוף התיקים.

כן ציין הסנגור את התקופות הארוכות בהן שהה הנאשם במעצר ואת מצבו הבריאותי הלקוי אשר מנע ממנו להשלים הליך גמילה.

נוכח גילו הצעיר יחסית של הנאשם, צירוף התיקים, הודאתו בעבירות והעובדה שהינו מפרנס יחיד, מבקש הסנגור להקל בעונשו של הנאשם ולבצע חפיפה של מכלול העונשים שייפסקו נגדו.

בטיעונים לעונש שמעתי את אמו של הנאשם אשר סיפרה כי בנה התבגר, מצבו הבריאותי לקוי ועל כתפיו פרנסתם של רעייתו וילדיו.

במסגרת דבריו האחרונים לבית המשפט, הביע הנאשם חרטה על מעשיו.

דיון וגזירת דין

4. א. ת"פ (י-ם) 52304-11-11

בתיק זה הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סכין והתחזות לאחר. מדובר ב-2 עבירות הקשורות זו בזו ולפיכך ייקבע מתחם ענישה כולל.

הערך המוגן בעבירה של החזקת סכין הינו הגנה על גופו, שלומו ובטחונו של הפרט מפני תופעת הסכינאות (רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל), ומניעת סיכונים העלולים להתרחש עקב שימוש בסכין. במקרה שבפניי מדובר בפגיעה קלה, משלא נעשה שימוש בסכין ולא נגרם נזק מהחזקתה.

במקרים דומים נוהגים בתי המשפט להטיל עונשים הנעים בין מאסר מותנה ועד לעונשי מאסר בפועל, בהתאם לרמת הסיכון שטמנה בחובה החזקת הסכין (רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל; רע"פ 9400/08 מועתז מוחמד מועטי נ' מדינת ישראל; רע"פ 10033/08 שירזי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מחוזי מרכז) 11-02-9095   מסארווה בן מוחמד נ' מדינת ישראל).

בענין עבירת ההתחזות הערך המוגן הוא שמירה על סדרי עבודתם התקינה של העוסקים באכיפת החוק ועל ערכי אמון ויושר.  הנאשם התחזה בפני השוטרים בשמו של אחיו, ובעקבות כך הוגש נגד אחיו כתב אישום.

בחינת מדיניות הענישה מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר הנעים בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר, אשר אפשר שירוצו בעבודות שירות (ת"פ (שלום-ת"א) 20379-12-09 מדינת ישראל נ' שאער; ת"פ (שלום-צפת) 12342-08-09 מדינת ישראל נ' אדם הייב; ת"פ 5127-01-11 (שלום-ירושלים) מדינת ישראל נ' מנשה זיבת; ת"פ 29363-01-13 (שלום-ירושלים) מדינת ישראל נ' אמין אבו זעילה; ת"פ 10656-07-08 (שלום- נצרת) מדינת ישראל נ' טלאל אבו אחמד).

אני סבור כי מתחם הענישה לכתב אישום בת"פ 52304-11-11 נע בין 3 ל-6 חודשי מאסר.

ב. ת"פ (רמלה) 37698-12-15 

הנאשם הורשע בעבירת גניבה. הערך המוגן בעבירה הינו הגנה על קניינו של הפרט ועל תחושת הביטחון של הציבור. במקרה שבפני מדובר בפגיעה בעצמה נמוכה נוכח שווי המוצרים שגנב הנאשם.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בודדים, שאפשר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

לטעמי, מתחם הענישה בעבירת הגניבה בתיק שבפני נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר, שאפשר כי ירוצו בעבודות שירות.

ג. ת"פ 2609-02-14

כתב האישום בתיק זה מכיל 3 אישומים בגין 3 אירועים שונים. נוכח סמיכות האירועים והיותם חלק מפרשה עבריינית אחת, ראיתי לקבוע מתחם ענישה כולל לכתב האישום נשוא ת"פ 2609-02-14.

העבירות נשוא אישום מס' 1 -

ג(1) באישום מס' 1, הורשע הנאשם בעבירות שעניינן גניבה, זיוף, שימוש במסמך מזוייף, התחזות כאדם אחר, הפרעת שוטר במילוי תפקידו ובריחה ממשמורת חוקית.

הנאשם הודה בגניבת תעודת הזהות של אחיו וזיופה על ידי הדבקת תמונתו תחת תמונת אחיו. הנאשם הזדהה בפני השוטרים באמצעות תעודת הזהות של אחיו. בהמשך משעוכב הנאשם והובא לתחנת המשטרה, נמלט ממשמורת חוקית.

 התחזות כאדם אחר

ג(2) משעשה הנאשם שימוש בתעודת זהות של אחר פגע בערכים המוגנים אשר פורטו לעיל. במקרה שבפניי מדובר בפגיעה בינונית-גבוהה בערך המוגן נוכח המניע העומד מאחורי המעשים, שהינו לאפשר לנאשם לעבור במחסומים בזהות אחיו.

בחינת מדיניות הענישה מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר הנעים בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר, אשר אפשר שירוצו בעבודות שירות.

עבירת הזיוף

ג(3) הערך המוגן בעבירת הזיוף הינו זכותו של אדם שלא יוטעה על ידי זה שיוצג לו מסמך שגוי. במקרה שבפניי מדובר בפגיעה בינונית-גבוהה בערך המוגן משמדובר בהכנה מראש של תעודת זהות, דבר בעל השלכות בזיוף זהותו של אדם ונוכח המניע העומד מאחורי המעשים כמתואר לעיל.

הענישה בעבירת הזיוף נעה בין מאסר מותנה ועד להשתת מאסר בפועל לתקופה קצרה.

הכשלת שוטר במילוי תפקידו

ג(4) הנאשם הציג בפני השוטר תעודת זהות של אחר ובכך עבר עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הערך המוגן בעבירה זו הינו ההגנה על מערכת אכיפת החוק ואכיפת הציות לחוק, ובנסיבות המקרה שבפני, מדובר בפגיעה משמעותית בערך המוגן.

העונש הקבוע בצדה של העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו הינו עד 3 שנות מאסר, מתחם הענישה בעבירה זו הינו רחב ויכול לנוע בין קנס לבין מספר חודשי מאסר בודדים, שאפשר שירוצו בעבודות שירות.

גניבה

ג(5) מידת הפגיעה בערך המוגן של עבירת הגניבה הינה בינונית לאור העובדה שמדובר בגניבה של תעודת זהות, אשר לאובדנה השלכות רבות.

בריחה ממשמורת חוקית

ג(6) הערך המוגן בעבירת הבריחה ממשמורת הינו הגנה על עקרון שלטון החוק. במקרה שבפניי מדובר בפגיעה משמעותית בערך המוגן משניצל הנאשם את דעתו המוסחת של השוטר בתחנת המשטרה, לשם הובא הנאשם לצרכי חקירה, ונמלט מן המקום.

ישנו קושי לאתר כתבי אישום בגין עבירה יחידה של בריחה ממשמורת חוקית ולרוב נילוות לעבירה עבירות נוספות, בגינן הוטלו עונשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח (רע"פ 7270/08 פקיה נ' מדינת ישראל; ע"פ 26215-08-10 אלמקייס נ' מדינת ישראל).

העבירות נשוא אישום מס' 2 -

ג(7) באישום מס' 2 הורשע הנאשם בעבירות הבאות: פריצה לרכב, גניבת רכב, נהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, נהיגת רכב ללא רישיון רכב.

 הערכים המוגנים בעבירות הפריצה לרכב וגניבת רכב הינם קניינו של הפרט. בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, נהיגת רכב ללא רישיון רכב הערך המוגן הינו הגנה על שלומו ובטחונו של הפרט.

באירוע שבפניי נגרמה פגיעה משמעותית בערכים המוגנים. הנאשם התפרץ לרכב תוך כדי גרימת נזקים לרכב ונהג בו ללא רישיונות, לא ציית להוראת השוטר לעצור ונהג ברכב בפראות ובפזיזות תוך סיכון חיי המשתמשים בדרך, עד לעצירתו על ידי השוטר שנאלץ לדלוק אחריו.
בהמשך, התנגש הנאשם עם הרכב ברכב אחר וגרם נזקים לשני כלי הרכב ובסמוך לאחר מכן, יצא מחלון הרכב והחל להימלט מן השוטר עד ללכידתו על ידי השוטר.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש להתחשב בסיכון שנגרם ממעשיו של הנאשם ולנזקים שנגרמו לרכב  שגנב ולרכב הנוסף בו התנגש.

לענין מדיניות הענישה אפנה לע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן, שם נאמרו הדברים הבאים:

"...במקרים שעובדותיהם דומות, המערבים גניבת רכב; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו; ונהיגה פזיזה ורשלנית, ושבהם לא נגרם נזק לחיי אדם או פגיעה קשה בגוף, הוטלו עונשים בטווח הנע ככלל בין 12 לבין 32 חודשי מאסר בפועל...

בענייננו, מעשיו של המערער, ובין היתר ניסיונו להימלט מהמשטרה תוך נהיגה פרועה, מעידים הן על זלזול בחוק ובמשטרה, הן על אדישות לסיכון השוטרים וציבור משתמשי הדרך (ע"פ 5691/09 גבארין נ' מדינת ישראל) אף שהשוטרים קראו לעברו לעצור, ביכר המערער לסכנם ולהתנגש בניידות שבהן נסעו, תוך שהוא גורם נזק לרכוש ומסכן את הסובבים אותו – הכל כדי להימלט מאימת החוק. על יסוד התשתית שהונחה לעיל, ובכלל זאת הערכים הנפגעים ומידת הפגיעה בהם; נסיבות ביצוע העבירה; ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי כי יש להעמיד את מתחם הענישה בנסיבות המקרה שלפנינו בטווח שבין 12 לבין 32 חודשי מאסר בפועל..."

העבירות נשוא אישום מס' 3 -

ג(8) באישום מס' 3 הורשע הנאשם בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבת רכב, גניבה מרכב, פירוק חלקים מרכב, שינוי זהות של רכב, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תקף.

במקרה שבפניי מדובר בפגיעה גבוהה בערכים המוגנים אליהם התייחסתי באישום מס' 2. 

בחינת הפסיקה מעלה כי במקרים דומים הושתו עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. 

ברע"פ 11428/05 עבדו נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14/12/05), נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם שהורשע בעבירות של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה, ניסיון גניבת רכב, גניבה מרכב והחזקת מכשירי פריצה. הנאשם בעל עבר פלילי. הנאשם נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 2011/10 בדרן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12/4/10), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר החמיר בעונשו של נאשם, ללא עבר פלילי, שהורשע בעבירת גניבת רכב וניסיון לגניבת רכב. הנאשם נדון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 10070/08 אבו יחיא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29/12/08), נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם שהורשע בעבירה של פריצה לרכב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב. לנאשם עבר פלילי מכביד. הנאשם נידון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, והופעלו מאסרים על תנאי, כך שסך הכול הוטל על הנאשם עונש של 35 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25/4/10), בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב במטרה לגנוב וגניבה מרכב. הנאשם בעל עבר פלילי, נדון ל- 12 חודשי מאסר בפועל, והופעלו עונשי מאסר מותנים, כך שסך הכול הוא נדון ל- 25 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג 29574-02-13 מדינת ישראל נ' אלפקיר (ניתן ביום 24/2/13), בית המשפט קיבל ערעור על קולת העונש של נאשם, שהורשע בביצוע עבירות של פריצה לרכב וגניבה מתוכו, ניסיון גניבת רכב, חבלה במזיד לרכב, החזקת כלי פריצה ובעבירות נלוות. עונשו של הנאשם הוחמר מ- 14 חודשי מאסר בפועל ל- 24 חודשים.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לתחכום ולתעוזה שבמעשיו של הנאשם ולנזק שגרם.

בנסיבות אלה, אני קובע מתחם ענישה אחד כולל לכל האישומים בת"פ 2609-02-14 , הנע בין 24 ל-36 חודשי מאסר.

ד. ת"פ (באר שבע) 41681-06-13

בת"פ 41681-06-13 הורשע הנאשם בעבירה שעניינה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על הערכים המוגנים בעבירה ומדיניות הענישה הנוהגת פירטתי לעיל.

במקרה שבפני אני סבור כי מדובר בפגיעה ברמה נמוכה-בינונית. הנאשם התבקש על ידי שוטר להזדהות והזדהה באמצעות תעודה קרועה שהזהות עליה אינה ברורה.

לטעמי מתחם הענישה בעבירה נשוא כתב אישום זה נע בין 3 לבין 6 חודשי מאסר.

ה. ת"פ (י-ם) 46289-09-16

הנאשם הורשע בעבירות שעניינן פריצה לרכב וגניבה מרכב, הקשורות זו בזו ומהוות אירוע אחד ולפיכך ייקבע מתחם ענישה כולל.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה בינונית. הנאשם ניצל את מצוקתו של המתלונן אשר עצר בצד הדרך לטפל בתקלה ברכבו, פרץ לרכבו וגנב ממנו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. בהמשך מכר הנאשם את הטלפון לאחר. לא נטען לנזק שנגרם לרכב עצמו בעקבות מעשה הפריצה.

בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי בגין במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל, לעיתים, אפשר על דרך עבודות שירות, כאשר במקרים חריגים ומשיקולים של שיקום משמעותי, הסתפק בית המשפט במאסר מותנה (ת"פ (ת"א) 18736-10-09 מדינת ישראל נ' אספת חן; ת"פ (ב"ש) 1572/07 מדינת ישראל נ' אסמעיל אבו עייאדה; ת"פ (ת"א-יפו) 51338-01-12 מדינת ישראל נ' שררה; ת"פ (ראשל"צ) 28411-09-12 מדינת ישראל נ' מוניס; ת"פ 37954-03-10 מדינת ישראל נ' דניאל ששון; ת"פ 52245-01-12 מדינת ישראל נ' בני מיכאלי)

אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע ת"פ 46289-09-16 נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר.

ו. ת"פ (י-ם) 8790/08

בתיק זה הורשע הנאשם בעבירות שעניינן סיוע להסעת שב"ח וסיוע להפרעה לשוטר בעת תפקידו. גם בתיק זה מדובר בעבירות בעלות זיקה ולפיכך ייקבע מתחם ענישה אחד.

הערך המוגן בעבירה של הסעת שב"ח הינו זכותה של המדינה להגן על ריבונותה ולקבוע את זהות הבאים בשעריה. מידת הפגיעה היא בינונית. מחד מדובר רק ב-2 נוסעים, לא נטען כי ההסעה בוצעה לצרכי בצע כסף ולא נטען לנזק שנגרם כתוצאה מהסעתם, מנגד, מדובר בהסעת התושבים הזרים לתוך שטחי ישראל.

בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה לבין מאסרים למספר חודשים, שאפשר וירוצו בדרך של עבודות שירות (רע"פ 6141/09 סלהב נ' מדינת ישראל; ת"פ (ירושלים) 36821-06-10 מדינת ישראל נ' אבו גנאם ת"פ (נתניה) 19485-11-10 מדינת ישראל נ' מחמוד מוגרבי; ת"פ (פ"ת) 25800-10-12 מדינת ישראל נ' חוסין שלים; ת"פ (כפר סבא) 1731/09 מדינת ישראל נ' גנאדי זפורוזץ )

ביחס לעבירה שעניינה סיוע להפרעה לשוטר, מדובר בפגיעה בינונית בערך המוגן נוכח העובדה שהעברת התעודה לאחד השב"חים נועדה להערים על אנשי הביטחון במחסום ולאפשר כניסתו של השב"ח לישראל, דבר בעל סיכון בטחוני.

בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לכתב אישום זה נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל.

5. העונש המתאים לנאשם

הנאשם יליד שנת 1983, נשוי ובעל משפחה, הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות על ביצוען.

העבירות עליהן עומד הנאשם לדין נעברו בין השנים 2006- 2015, חלקן תוך כדי ההליך המשפטי. מדובר במגוון רחב של עבירות חמורות אותן עבר לאורך זמן כשהנאשם אינו ירא את הדין ובמרבית הדיונים בחר שלא להתייצב חרף צווי ההבאה שהוצאו נגדו.

בעברו של הנאשם 3 הרשעות בעבירות רבות, עיקרן עבירות הקשורות ברכב, ניסיון גניבת רכב (4 עבירות) התחזות כאדם אחר (2 עבירות) החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, החזקת רכוש גנוב, גניבת רכב, פריצה לרכב (3 עבירות), גניבה מרכב, שבל"ר ונטישה במקום אחר ועוד.

הנאשם ריצה עונשי מאסר לתקופה מצטברת המגיעה לכדי 4 שנים.

כנגד הנאשם שני מאסרים מותנים ברי הפעלה, שהושתו עליו בגזר דין מיום 8/4/2008 במסגרת תיק פ 3496/08 שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים:

"6 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהכלא על כל עבירה לפי סימן ה1 בפרק יא בחוק העונשין... 3 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהכלא על כל עבירת רכוש, על עבירת התחזות לאחר, החזקת רכוש כגנוב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח..."

שתי תקופות המאסר בנות הפעלה בחלק מהתיקים שבפניי.

הנאשם לא עבר הליך טיפולי ועל אף שממועד ביצוע העבירה האחרונה חלפו שנתיים, מוקדם להסיק כי הנאשם "עלה על דרך המלך".

נתתי דעתי לכך שמצבו הבריאותי של הנאשם אינו תקין ולכך שהוא סובל ממחלת כבד, עם זאת אין מנוס מגזירת עונש מאסר משמעותי בגין העבירות שביצע.

6. נוכח כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנוגעים לעניין, הן לחומרא והן לקולא, ריבוי העבירות אותן ביצע הנאשם במהלך השנים, חומרתן, עברו הפלילי המכביד, מצבו הרפואי והודאתו בביצוע העבירות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ב. מופעלים שני המאסרים המותנים בת.פ 3496/08 של בית משפט השלום בירושלים מיום 8.4.08 האחד ל-6 חודשים והשני ל-3 חודשים וזאת במצטבר לעונש הנ"ל, כך שבפועל יירצה הנאשם 45 חודשי מאסר בפועל.

ג. 12 חודשי שלילת רישיון והשלילה תיכנס לתוקף מיום שחרורו.

ד. שלילת רישיון למשך 6 חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו על עבירות לפי סעיפים 10(א) ו-2(א) לפקודת התעבורה.

ה. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה לפי סימן ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין.

ו. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו על אחת מהעבירות לפי סעיפים 186, 441, 275, 384, 418, 420, 257(2), 338לחוק העונשין, סעיף 10(א) ו- סעיף 2(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961.

ז. ככל שקיימים מוצגים בתיק אני מורה על חילוטם.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, יז' בתמוז תשע"ז, 11 ביולי 2017, במעמד ב"כ המאשימה, עוה"ד דינה דוד, הנאשם וב"כ עוה"ד ווסים דראוושה.