שלושת העותרים, כולם לדבריהם תושבי שטחי הרשות הפלסטינאית, הגישו לבית משפט זה עתירה משותפת, בה הם מבקשים כי ינתן צו להימנע מגירושם מישראל, וכן להעניק להם תושבות קבע בארץ, זאת מאחר ולטענתם הם מאוימים.

לעתירה צורפה גם בקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

לאחר שעיינתי בעתירה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000, החלטתי להורות על מחיקת העתירה על הסף, ללא צורך בקבלת תשובה.

העותרים טוענים במשותף בעתירה, כי הם פנו לועדה הומניטארית בתל אביב לצורך קבלת סיוע באישור זמני, וטרם נקבעה להם ישיבת שימוע. יצוין כי לא נכתב המועד בו פנו לועדה. עוד טוענים העותרים, כי הופיעו בפני ועדות שונות של משרד הביטחון בדיונים בעניינם. יצוין כי לא פורט בעתירה באילו ועדות מדובר והיכן הן יושבות. בנוסף טוענים העותרים, כי הם מאוימים וכי בני משפחה אחרים שלהם חיים בארץ וגם הם מאוימים, ולכן לא נדרשו לחזור לתחומי הרשות הפלסטינאית.

לעתירה לא צורף תצהיר התומך בטענות העותרים. התצהיר היחידי שצורף לעתירה, הוא תצהיר שעניינו בקשת העותרים לפטור מתשלום אגרה. למעשה, אין תצהיר המתייחס לטענות העתירה, שעניינן אותן פניות לגורמי משרד הביטחון או ועדה הומניטארית. מאחר והעתירה אינה נתמכת בתצהיר, די בכך כדי שאורה על מחיקתה.

מעבר לאמור, העותרים לא צירפו לעתירתם כל מסמך המעיד על פנייה לגורם מנהלי כלשהו. לא ברור מהעתירה מתי פנו העותרים לועדה הומניטארית בתל אביב. עולה מהאמור בעתירה, כי ככל שנעשתה פנייה, טרם הושלם ההליך המנהלי, ומכאן גם שהעותרים טרם מיצו את ההליך המנהלי.

אוסיף עוד, כי ככל שפנו העותרים לגורמי משרד הביטחון המצויים בתל אביב, הרי שלכאורה הסמכות המקומית לדון בעתירה כנגד אותם מוסדות, וכנגד החלטות שהתקבלו ו/או שיתקבלו בעתיד שם, אמורה להיות מסורה לבית המשפט שבתחום שיפוטו יתקבלו ההחלטות, ולעניין העותרים ככל הנראה בתל אביב. ציינתי את האמור לעיל, למעלה מן הצורך, וזאת מאחר ואין ראיה לפנייה לגורם כלשהו אצל הרשות המנהלית, לרבות מיקומו של אותו גורם מנהלי.

אוסיף עוד בשולי האמור, כי יש להניח שנתוניהם האישיים של העותרים אינם אחידים. לכן, וככל שמי מהעותרים פנה לועדה מתאימה לצורך הכרה בו כמאוים, הרי שעניינו ייבחן בצורה אישית על רקע נתוניו, וההחלטה שתתקבל תהיה החלטה המתייחסת לכל עותר לפי העניין. מכאן שעל פניו, אין מקום להגיש בנושאים מסוג זה עתירות קבוצתיות, וכל עותר צריך לפנות בעניינו. בכל מקרה, ובשלב זה, בהעדר כל מסמך המעיד על פנייה לרשות המנהלית ובהעדר תצהיר התומך בעתירה, הרי שאין מדובר בעתירה הערוכה כחוק, ודינה להימחק.

בסיכומו של דבר, אני מורה על מחיקת העתירה על הסף, הכל בהתאם לסמכותי כפי שפורט לעיל.

בנסיבות העניין, אני פוטר את העותרים מתשלום אגרה. לפנים משורת הדין לא אחייב את העותרים בתשלום הוצאות.

לעותרים פתוחה הדרך להגיש עתירה ערוכה כחוק, אליה יצורפו המסמכים הנדרשים ותצהיר מתאים, וככל שתוגש עתירה, ישקול בית המשפט את עניינם.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לעותרים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.