לפני בקשת המבקשת לאישור פסק בוררות אשר ניתן כבר ביום 12.11.12 (כ"ז חשון התשע"ג ) ע"י בד"צ בני –ברק (להלן :"פסק הבוררות ").

לאחר שנתתי דעתי לדברי המבקשת בדיון מיום 16.215, בשים לב להודעות בנו של המשיב (בנימין ) מיום 3.9.14 ו-30.10.14 , הודעת הבת (שרה ) מיום 15.2.15 , הודעת הבן (משה ) מיום 18.3.15 ובשים לב לעובדה כי החלטתי מיום 18.3.15 לא נענתה ע"י המשיב או מי מילדיו לעיל , באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף עשיית צדק עם המבקשת ולאשר את פסק הבוררות שניתן לפני כשנתיים וחצי . סבורני כי ניתן להסיק בוודאות גבוהה כי דבר מתן פסק בוררות קל וחומר בקשת המבקשת כאן , הובא לידיעת המשיב באמצעות ילדיו . בנסיבות הענין מצאתי ליתן עדיפות לכלל הידיעה על פני כלל ההמצאה וזאת על מנת שלא יקופחו זכויות המבקשת עפ"י פסק הבוררות , בבוררות בה נטל המשיב חלק . הידיעה נלמדת מהיות 3 ילדיו מודעים לפסק הבוררות אשר העתקו הומצא להם ( ר' רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות. ( 8.7.07. ) ; רע"א 10359/07 סנדוקה נ' בר חן (פורסם בנבו , 27.3.08 ) ; רע"א 4577/09 חסון ואח נ י.ש יגדל (4.8.09)).

עיינתי אף בחוו"ד הפסיכיאטרית מיום 8.1.14 בה נטען כי המשיב סובל מדמנציה קלה ,חוסר התמצאות במרחב ותובנה חלקית . לא נטען כי מונה למשיב אפוטרופוס כלשהו .

אשר על כן ובהתאם להוראות 23 ו-37(4) לחוק הבוררות הנני מאשר את פסק הבוררות .

אין צו להוצאות .

פסק הדין ניתן על ידי בתפקידי כרשם בית המשפט .

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ה, 02 מאי 2015, בהעדר הצדדים.