1. בתאריך 22/11/13 רכשו התובעים מהנתבעת ריהוט, כמפורט בהזמנה מס' 07/004059, שהעתקה צורף לכתב התביעה, ושילמו לנתבעת, בתמורה, סך של 12,980 ₪.

2. לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, לאחר שהריהוט סופק להם לביתם ".... נדהמו לגלות כי הרהיטים נמצאו פגומים, כאשר חלקם שרוט, קרוע ואף צבעם במצב ירוד ומיושן... ".

מאחר שפנייתם אל הנתבעת כי תחליף את הריהוט הפגום או שתיקח אותו בחזרה ותחזיר להם את כספם לא נענתה ע"י הנתבעת, שלטענת התובעים התנערה מאחריותה לאספקתם של המוצרים הפגומים, הגישו התובעים את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם את הסך של 15,050, כמפורט בסעיף 9 לכתב התביעה.

3. לטענתה הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, היא סיפקה את הריהוט לנתבעת ביום הרכישה ואף הרכיבה חלק מהריהוט בבית התובעים, לשביעות רצונה של התובעת.

עוד טוענת הנתבעת, כי לאחר למעלה מחודשיים של שימוש בריהוט היא הופתעה לקבל מכתב התראה מעו"ד, בשמם של התובעים, בו מועלות ":... טענות סתמיות, מעורפלות, מוזרות ומשונות בדבר אספקת ריהוט משומש, קרוע, שרוט ועוד".

עוד טוענת הנתבעת, כי אם אמנם קיימים ליקויים ופגמים בריהוט, הרי שהם נוצרו בעקבות השימוש שעשו בהם התובעים.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.

4. הן בכתב התביעה והן במכתבו של בא כוחם, עו"ד מילאווי נדאל, לנתבעת, מיום 14/1/2014 מלינים התובעים על כך שהרהיטים שסיפקה להם הנתבעת נמצאו פגומים. ומה הפגמים שנמצאו בריהוט? חלק מהרהיטים היה "שרוט, קרוע ואף צבעם במצב ירוד ומיושן".

אין חולקין כי פגמים כנטען בכתב התביעה ובמכתבו של עו"ד מילאווי נידאל הינם פגמים הנראים לעין. התובעים ראו את הריהוט הן בחנות הנתבעת, בטרם הרכישה, והן ביום בו סופק הריהוט לדירתם. כלום הגיוני שלא ראו את השריטות, הקרעים והצבע הירוד? כלום היו מסכימים לקבל את הריהוט ולחתום על תעודת המשלוח, אם הריהוט שסופק להם היה שונה מזה אותו רכשו?

אין חולקין כי הריהוט אותו רכשו התובעים מהנתבעת היה מתצוגה שהיתה בחנות. אין זה סוד שריהוט מתצוגה אינו "חדש" ולוקה בפגמים כאלה ואחרים, לרבות אי אלו קרעים ו/או שריטות ו/או צבע דהוי. זו גם הסיבה שריהוט מתצוגה נמכר במחיר זול בהרבה ממחירו של ריהוט חדש.

התובעת אמרה בעדותה כי באותה תקופה שהתובעים קנו את הריהוט מהנתבעת, הם גם קנו רהיטים מחנות אחרת " ... שעד עכשיו הם במצב טוב ועלו לנו הרבה פחות ממה שעלו לנו הרהיטים" (ההדגשה שלי – מ.א.). אינני יכול להשתחרר מההרגשה כי התובעים רכשו את הריהוט בידיעה שהוא סובל מהפגמים שתוארו בכתב התביעה ובמכתבו של עו"ד נדאל – פגמים אותם הם ראו ביום הרכישה, עת הריהוט הוצג בתצוגה – זאת בשל מחירו הזול יחסית לריהוט חדש, ובשלב מאוחר יותר, לאחר שרכשו רהיטים גם בחנות אחרת במצב טוב יותר ובמחיר זול יותר, התחרטו ולכן פנו לנתבעת, באמצעות עו"ד נידאל, בדרישה לביטול העיסקה ולהחזרת הכסף ששילמו.

לא נעלם ממני כי בעדותה בפניי העלתה התובעת טענות לקיומם של פגמים נוספים בריהוט – "... לא ניתן לישון על המיטה. אי אפשר להזיז את המיטה כי החלק האחורי של המיטה שבור. שתי הכורסאות התפרקו לגמרי. הספה חורקת ומתפרקת. הדלתות של המזנון כמעט נופלות" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 18-16) - אולם קשה לי להאמין שפגמים אלה היו קיימים עת סופק להם הריהוט, זאת לאור העובדה שאין לפגמים אלה זכר לא במכתבו של עו"ד נדאל, שנכתב כחודשיים לאחר הרכישה וגם לא בכתב התביעה, שהוגש כחודשיים וחצי אחרי הרכישה. נראה לי שהתובעת הגזימה בתיאור הפגמים וגם אם פגמים אלה קיימים והתגלו לאחר הגשת התביעה, אין להוציא מכלל אפשרות שהם נגרמו כתוצאה משימוש לא סביר שעשו התובעים בריהוט.

ראוי לציין כי העובדה שהתובעים התנגדו להצעת נציג הנתבעת כי הנתבעת תתקן, לפנים משורת הדין, את מה שאפשר לתקן, מחזקת את תחושתי כי כל רצונם של התובעים הוא לבטל את העיסקה בשל היותה לא כדאית בעיניהם.

5. סיכומו של דבר, לאור האמור לעיל, אני קובע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם ולכן אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, אינני מחייב את התובעים בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ' אב תשע"ד, 16 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.