1. ביום 04/02/14 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה בה"ט 6653/02/14 והמבקשת בה"ט 13421/02/14 (להלן-"המשיבה") במעמד המבקשים ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 06/02/14 . הדיון נידחה לבקשת המשיבה ובד בבד היא הגישה בקשה כנגד המבקשים. לאחר שהוריתי על איחוד הדיון בבקשות ונקבע דיון ליום 10.2.14 ביקשה המשיבה פעם נוספת לדחות את הדיון ונעתרתי לבקשה בדחיית הדיון ליום 12/02/14.

2. עסקינן בבעלי דין המתגוררים בשכנות בבית משותף בשעה שהמשיבה מתגוררת בקומת הכניסה ואילו המבקשים מתגוררים בקומה גבוהה, דבר הכרוך במעבר שלהם בחדר המדרגות בסמוך לפתח דירתה של המשיבה.

מהעדויות התרשמתי כי המעבר של המבקשים בחדר המדרגות, כרוך בחשש להטרדה מאיימת מצד המשיבה בהפרעה למעבר ובפרט בהטחת דברים קשים וקללות כנגדם. התדרדרו הדברים לאחרונה, באירוע מיום 3.2.14 בהיתקלות של המשיבה במבקשת ברחוב ואחיזתה בגופה (עמ' 1 שורות 21-26) לרבות מעקב אחרי המבקשת עד פתח ביתה, מקום בו עלה בידי המבקשת לסגור את דלת ביתה מאחוריה (עמ' 1 שורות 27-30, פרוטוקול מיום 04/02/2014).

חיזוק לכך מצאתי בעדותו של העד הניטראלי מר אלינסון, המתגורר בבניין סמוך שמיהר לרדת מביתו לרחוב לשמע הצעקות וראה כי הוסר כיסוי הראש מראשה של המבקשת ע"י המשיבה ( עמ' 10 שורות 29-31, עמ' 11 שורות 1-6).

3. המשיבה אינה מתכחשת לאירוע האמור שהתרחש ביום 03/02/14 אך לדידה , היתה התגרות קודמת בה מצד ילדי המבקשים ושריטות שגרמה לה המבקשת 1, שהביאו לכך. המשיבה , לא תמכה את גרסתה בדבר השריטות בעדות אחרת או במסמכים רפואיים ומעדותה הוכח כי אכן המשיכה במרדף אחר המבקשת עד דירתה כאמור מבלי שחדלה מכך בהגיעה לפתח דירתה היא, דבר שצפוי היה שתעשה ככל שחששה מפני המבקשת (עמ' 8 שורות 18-28 וראו עדות המבקשת על אירוע קודם עמ' 2 שורות 1-9 לפרוטוקול מיום 4.2.14).

מעדותה של אמה של המשיבה הוכח כי יש והמשיבה מתפרצת בצעקות על המבקשים והיא עצמה, עוצרת בעדה על מנת למנוע קטטה (עמ' 9 שורות 18-23). חיזוק לגרסת המבקשים על קללות וגידופים מצד המשיבה מצאתי גם בעדותו של המבקש ובהקלטה שהשמיע , מאירוע שהיה בימים האחרונים (עמ' 7 שורות 8-9).

4. מנגד העידה המשיבה על הטרדות כנגדה מצד ילדי המבקשים בדברי קנטור ובבעיטות שלהם בדלת דירתה ( עמ' 5 שורות 20-22, עמ' 7 שורות 12-23). לדבריה, אף שעסקינן בילדים צעירים אשר הבכור בן 12 היא סובלת מההטרדות שלהם חדשות לבקרים.

5. מהעדויות התרשמתי כי קיימת יריבות קשה בין הצדדים וכי עיקר נקודות "החיכוך" והתלקחות היריבות ביניהם הוא בשימוש ובמעבר בחדר המדרגות. המבקשים ולידיהם עוברים מטבע הדברים בסמוך לפתח דירתה של המשיבה ואין למנוע זאת מהם, גם אם הדבר כרוך ברעש כתוצאה מהמעבר ובפרט, מעבר הילדים שם. אין גם ברעש האמור משום מתן היתר למשיבה למנוע מעבר בטוח וללא מורא של המבקשים בחדר המדרגות וככל שהילדים אכן בועטים בדלת דירתה, אין בקללות ובמרדף אחר המבקשת 1 משום תגובה סבירה למניעת הישנות הדברים ויש בה כדי להביא להסלמה ביחסים, כפי שהוכח שארע בפועל.

6. בנסיבות אלו , על מנת למנוע הישנות של המעשים אשר מניסיון העבר לפי העדויות כמובא לעיל, חוזרים ונשנים מבלי שהצדדים השכילו להביא ליחסי שכנות טובים ביניהם ולפי תכליתו של החוק למניעת חשש לפגיעה בשלוות חייו של אדם ובפרט בביתו הוא ופגיעה בגופו כאמור בסעיף 2 (א) ו(ב)(2) לחוק למניעת הטרדה מאיימת מחמת התנהגותה של המשיבה (ע"א (ירושלים) 179/04 שובל נ' מרים ניסים; בש"א 171193/08 מעין הגר ורמי אטיאס נ' זאב פרומן[פורסם בנבו] 24.9.08) אני מאריכה את תוקף את הצווים שנתנו כנגד המשיבה בהחלטתי מיום 04/02/14 , עד ליום 04/05/14.

יחד עם זאת על מנת למנוע החמרה ביחסים בין הצדדים אני אוסרת על המבקשים לשוחח עם המשיבה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך ובכל מקום ובכלל זה נאסר עליהם להימצא בפתח דירתה של המשיבה למעט לצורך מעבר שם בכניסה ויציאה מהבניין וללא השתהות בפתח דירתה.

המבקשים, ידאגו לפיקוח ראוי על מעבר ילדיהם בחדר המדרגות לרבות איסור לפגוע בשלוות חייה של המשיבה בבעיטות על דלת הדירה.

תוקף הצווים כנגד המבקשים עד יום 04/05/14.

7. לאור ריבוי התלונות ההדדיות שהוגשו במשטרה טוב תעשה המשטרה אם תפעל במסגרת סמכויותיה באמצעות השיטור הקהילתי על מנת להביא להרגעת היריבות ולמניעת הסלמה ביחסים .

8. בנסבות העניין איני עושה צו להוצאות למי מהצדדים. ככל שתוגש בקשה חדשה בעתיד,

הרשות בידי הצדדים לטעון להוצאותיהם בגין ההליך שבפני והדבר יילקח בחשבון

בפסיקת ההוצאות באותו הליך.

עותק ישלח לצדדים ולתחנת המשטרה לב הבירה – ציון.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.