בפני בקשת הנתבע להעברת הדיון לבית משפט במחוז מרכז.

1. עניינה של תובענה זו הוא הסכם לביצוע עבודות חפירה ובניה בנכס של המבקש הנמצא בעיר מודיעין.

2. לטענת המבקש, כל החלופות המופיעות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מקנות את סמכות השיפוט לבית המשפט במחוז מרכז ועל כן אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה.

לעומתו טען המשיב כי מקום יצירת ההתחייבות הינו המועצה המקומית אבו גוש, שגם נפגשו הצדדים וסיכמו את עיקרי ההסכם ביניהם ומשכך מתקיימת חלופה מס' (2) ולבית משפט הסמכות העניינית. המבקש השיב, כי גם אם מקום יצירת ההתחייבות נותר במחלוקת, הרי שעדיין יתר החלופות מתקיימות.

דיון

3. החקיקה הרלבנטית לענייננו, הינה תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976, הקובעות:

"2. מקום השיפוט

תביעה תוגש לבית-המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי-הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

4. לאור טענת התובע, אשר טרם נסתרה בשלב זה, כי מקום יצירת ההתחייבות היה מועצה מקומית אבו גוש, שבתחום השיפוט של מחוז ירושלים, הרי שלכל היותר ניתן לקבוע כי בתי המשפט המוסמכים לדון בתובענה הם בתי המשפט שבמחוז ירושלים ובמחוז מרכז, ולא ניתן לקבוע כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.