29 מאי 2014

לפני: כב' השופט אילן סופר

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27/1/14, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0% .

2. בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשם איתי אדרת, הצדדים הגיעו להסכמה חלקית לפיה :

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתשקול בשנית קביעתה לפיה תלונה ראשונה על הגב לאחר כחמישה חודשים, בשים לב כי במסמך רפואי מיום 7.1.2013 נרשם כי ישנה הגבלה בעמוד שדרה מותני ובהמשך רגישות בעמוד שדרה מותני. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון בעניין זה".

3. הצדדים נותרו חלוקים באשר ליתר הטענות שהועלו בנימוקי הערעור, ומכאן נדרש להכריע בטענות הצדדים.

טענות המערער

4. המערער נפגע בתאונת הדרכים שהוכרה כתאונת עבודה. המערער היה בן 27 במועד קרות התאונה, במהלכה רכבו התהפך והמערער נפגע בגבו. המערער ללא עבר אורטופדי, עבד עובר לתאונה בעבודה פיזית קשה ככבאי. בנסיבות אלו, הוועדה שגתה עת קבעה כי הממצא בבדיקת ה-CT אינו ממצא חבלתי, וזאת ללא הנמקה האם מדובר בממצא על רקע ניווני או רפואי אחר.

הועדה טעתה עת לא התייחסה כדבעי לחוות הדעת מאת ד"ר ולן אשר התייחס בחוות דעתו לבדיקת ה-CT ונסמך על ממצאיה. אין די בכך שהוועדה תפטור עצמה מחובת ההנמקה בכך שתציין כי ממצאיה שונים ממצאיו של ד"ר וולן.

טענות המשיב

5. הוועדה רשמה את תלונות המערער, וערכה למערער בדיקה קלינית יסודית. הועדה התייחסה לבדיקת CT שעמדה בפניה, וציינה כי הבדיקה אינה מעלה ממצאים חבלתיים וכי לא נמצא קיפוח נוירולוגי.

הועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר מאת ולן, וקבעה כי אינה מקבלת את חוות הדעת מאחר וממצאי בדיקתה אינם תואמים את ממצאיו. בהתאם להלכה הפסוקה די בכך כדי למלא אחר חובת ההנמקה. הועדה ציינה כי תנועות הצוואר הינן מלאות. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה

6. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראה: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213).

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

8. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה בדקה את המערער, ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"מתהלך בחופשיות ללא צליעה, ללא מכשירי עזר וללא רצועה תומכת אין עיוותים לאורך עמ"ש כיפוף מלא מגיע עם ידיים עד 5 ס"מ מהקרסוליים.

החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים מסוגל לעמוד ולהלך על עקבים ואצבעות. הרמת רגל ישרה 80 מעלות דו-צדדי.

המציא פיענוח CT המראה בלט דיסק ... לשק הטקאלי L4 – L5.

תנועות צוואר מלאות ללא תלונות וללא קיפוח נוירולוגי".

10. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"הוועדה בדקה את התובע ועיינה בתיק ובחוו"ד ד"ר ולן.

לא מתלונן על כאב בקרסול לא נמצא ממצא פתולוגי בבדיקה

בצוואר או בגב. יש לציין, שתלונה I על הגב לאחר כ-5 חודשים.

ב-CT אינה מעלה ממצאים חבלתיים ולא נמצא קיפוח נוירולוגי.

אינה מקבלת חוו"ד ד"ר ולן ממצאי בדיקתנו אינם תואמים.

הוועדה דוחה את הערר".

11 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה שוכנעתי כי אין לקבל את הערעור לגבי יתר הטענות שהעלה המערער, ואפרט. הלכה פסוקה היא כי שעה שממצאי הוועדה שונים מממצאי המומחה, המסקנות יהיו שונות ודי בכך כדי להוות התייחסות עניינית לחוות הדעת. במקרה דנן הוועדה פירטה במימצאיה טווחי תנועה תקינים בגב בשונה מד"ר ולן שמצא הגבלות קלות כשנה לפני מועד כינוס הוועדה.

הוועדה קבעה עוד בהחלטתה כי לא קיים ממצא חבלתי. גם המומחה מטעם המערער לא מצא ממצא של חבלה אלא רק הגבלות בתנועה. המומחה סבר כי מקור ההגבלות בתנועה הוא החבלות מהתאונה. כאמור לא נמצאו הגבלות וגם אין ממצא של חבלה ועל כן מבחינה זו, החלטת הוועדה מבוססת כדבעי על ממצאיה.

סוף דבר

12. הערעור מתקבל באופן חלקי כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתשקול בשנית קביעתה לפיה תלונה ראשונה על הגב לאחר כחמישה חודשים, בשים לב כי במסמך רפואי מיום 7.1.2013 נרשם כי ישנה הגבלה בעמוד שדרה מותני ובהמשך רגישות בעמוד שדרה מותני. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון בעניין זה.

מאחר והערעור התקבל חלקית ובהסכמת הצדדים, אין צו להוצאות.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ד, (29 מאי 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.