21 פברואר 2017
לפני:
כב' השופטת מירב קליימן
התובע: | יגאל הורוביץ ע"י ב"כ: עו"ד עמוס כהן |
- | |
הנתבע: | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אירנה פישר |
1. המינוי
ד"ר ציקל שלום קרין מתמנית בזה כמומחית יועצת רפואית לבית הדין (להלן: "המומחית") בכדי לתת חוות דעת רפואית בעניינו של מר יגאל הורוביץ (להלן: "התובע") בשאלות המפורטות להלן, וזאת תוך 30 ימים מיום שקיבל לידיו החלטה זו.
2. המסמכים
מצורפים בזה המסמכים כדלקמן:
3. העובדות
להלן העובדות הרלבנטיות, כפי שהסכימו עליהם ב"כ הצדדים ביום 1.1.2017:
עבודתו כנגר
1. התובע יליד 1946 עבד בשנים 1971 עד לשנת 1989 לערך כנגר וכמדריך מקצועי לנגרות.
2. עבודתו כנגר וכמדריך בוצעה בנגרייה לכל דבר ועניין (הנגרייה הייתה למעשה חדר לימוד) כשבכל פעם לימד התובע 15-20 נערים. במהלך כל שיעור הסביר כיצד לבנות ולצבוע את הרהיטים, לא היה מדובר בהסבר תיאורטי, אלא בעבודת נגרות שלו ושל התלמידים.
3. העבודה בוצעה לאורך 5 ימים בשבוע במשרה מלאה.
4. בכל יום התובע בנה וצבע רהיטי יחד עם התלמידים, זאת לאורך שעות ארוכות מדי יום עבודה. כפועל יוצא מכך התובע נחשף ממושכות לחומרים רבים לרבות אבק עץ, לבוד, סיבית, סנדוויץ, MDF, צבעים, מדללי צבע, לכות, דבקים, פורמלאדהיד וכיוב'.
5. במסגרת העבודה והלימוד, בחלק מהזמן עסק בחיתוך פלטות עץ, פלטות של עצים מעובדים והרכבת רהיטים וביתר מהיום עסק בהדבקת חלקי עץ, בצביעת הרהיטים (תביעת הרהיטים בוצעה באמצעות פיסטולט (תרסיס) או מברשות), מריחת לכה, שמנים וכיוב' תוך שימוש במדללי צבע וזאת במספר שכבות. רסיסי הצבע/הלכות התנדפו באוויר והתובע נחשף לכך נשימתית.
6. לאחר ביצוע צביעה בצבע יסוד, התובע, פעמים רבות, ביצע ליטוש של המשטח, פעולה אשר יצרה אבק של עץ וצבע טרי.
7. גם כאשר התובע עסק בחיתוך פלטות העץ והרכבת הרהיטים, נחשף לאדי הצבעים, מדללי צבע, הלכות, כימיקלים וכיוב', זאת מכיוון שייבוש הרהיטים הצבועים בוצעו בתוך שטחי הנגריות. כמו כן, כיוון שעבד ביחד עם הנערים, הוא היה חשוף אף לחומרים איתם הם עבדו. לאור זאת, כל הזמן היה בנגרייה ריח חריף של החומרים השונים.
עבודתו ככרסם –
8. משנת 1994 ועד 10/2011 עבד התובע ככרסם בחברת "ש.י מפעל לעיבוד שבבי מדוייק" ברעננה. המפעל ייצר חלקים למדפסות, לציוד רפואי, לציוד בטחוני ולתעשייה. דרך כלל, התובע עבד במשך 5 ימים בשבוע, כ – 9 שעות עבודה ביום.
9. במסגרת עבודתו נחשף התובע לחומרים כגון: נירוסטה, ברזל, אלומיניום, אמולסיות (תמיסות של שמן ומים) שמנים, דבקים, פלסטיק מסוגים שונים כגון דלרין ואוקולון (עיקר העבודה היה עם המתכות) ועוד. התובע שאף את הריחות של החומרים בכל יום.
10. עבודתו התבצעה בתוך מפעל סגור שלא היה מאוורר דיו ובו היו דלתות כניסה ומאווררי גג לא חשמליים. כמו כן, במפעל היה מזגן חלון ובשלב מסוים התקינו מיזוג מרכזי. כך להלן אופי העבודה:
11. לעיתים בתחילת העבודה היה צורך לשייף מעט את החלקים עם כלי ידני לצורך שבירת הפינות כהכנה לפני הכנסת החלקים למכונה. כמו כן, לאורך השנים לעיתים מר הורביץ ביצע עבודות על מסור סרט או עבודות שיוף – אך זו לא הייתה עיקר עבודתו. במסגרת הליכים אלו, היה נוצר אבק של המתכות ושל חומרי הגלם השונים.
12. בהמשך התובע היה מעבד את חומרי הגלם במכונות הכרסום מסוג CNC, כאשר 5 מכונות היו סגורות חלקית (תקרת המכונות הייתה פתוחה) ומכונה אחת פתוחה ברובה, אף אחת מהמכונות לא הייתה סגורה הרמטית. היה על התובע לעמוד בצמוד למכונות השונות, לפקח ולתפעל את המכונות. בתהליך הכרסום המכונות היו יוצרות צורות בחומר הגלם על ידי חיתוך, השחזה תוך שימוש בנוזלי קירור (אמולסיות).
13. בתהליך העבודה היו נוצרים נתזים של המתכות ולעיתים אדים והתובע היה נחשף לריחות, לעשן ולאדים. העבודה על המכונות התבצעה במקביל על ידי מספר עובדים, עובדה שהגבירה את החשיפה לתוצרי הלוואי של כלל העובדים.
14. לאורך שנות העבודה, התובע אל השתמש בציוד מגן נשימתי, אך השתמש במשקפי מגן, אוטמי אזניים, בגדי עבודה ונעלי עבודה. כמו כן, על המכונות לא הותקנו שואבים.
15. התובע עישן כשנתיים בלבד, לכל היותר 5-6 סיגריות ליום ומזה למעלה מ40 שנה הוא לא מעשן כלל.
4. השאלות
המומחית מתבקשת להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו ליקויו של התובע?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
ד. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ה. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ו. האם לאור החומר הרפואי והעובדות המוסכמות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?
5. ההחלטה תומצא לצדדים (ללא החומר הרפואי) ולמומחה (בצרוף החומר הרפואי).
6. בנוסף, אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין וישירות לצד שכנגד בתוך עשרה ימים מהיום.
7. התיק יובא לעיוני ביום 29.3.2017.
ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ז, (21 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
21/02/2017 | הוראה למומחה בית משפט להגיש חוות דעת | מירב קליימן | צפייה |
21/03/2017 | הוראה לנתבע 1 להגיש בקשה להגשת שאלות הבהרה | מירב קליימן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | יגאל הורוביץ | גלעד מרקמן |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | עדי וידנה |