נוכחים:

העותרת

ב"כ המשיב עו"ד אפרת פלד הרוש

פרוטוקול

העותרת: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה בצירוף מידעים.

העותרת: עיינתי בכתב התשובה. אני עותרת כדי לבחון את האופציה לצאת לחופשה. לפני שבועיים נדחתה ועדת השליש על הסף. השופטת כוחן ביקשה דו"ח מב"ן שאין לי נקמה כלפי אותה בחורה מהתיק ואין מסוכנות וזה היה צריך להגיע לוועדה ויש את הדו"ח.

עו"ד ניר ליסטר ייצג אותי בוועדה.

אני אמורה להשתחרר ב- 13.8.14.

אני עושה כמה קבוצות בבית סוהר, NA, שיחות עם בחורה בשם דגנית ושיחות עם העו"סית של בית הסוהר אבל כרגע היא הוחלפה ואני אמורה להיפגש עם העו"סית החדשה. לפני המאסר הייתי במעצר בית. לפני המאסר למדתי בכמה בתי ספר.

אני מרצה את עונש המאסר בגלל דקירת חברה.

לא רציתי ללכת להוסטל כי יש לי בלאגן בבית, והייתי במקום בשם רטורנו במשך מס' חודשים ואני יודעת שאני לא אחזיק בהוסטל.

מחוץ להוסטל אני לא אמשיך לעשות את מה שעשיתי כיוון שהייתי במעצר בית ולא עשיתי טעויות. נשפטתי בבית משפט מחוזי ובבימ"ש עליון היה ערעור וגזר הדין לא שונה.

אם אצא לחופש אהיה אצל אמי ליד עפולה. אני לא בקשר עם אבי.

יש לי דו"ח משמעת אחד מינואר או פברואר השנה.

ב"כ המשיב: חוזרת על האמור בכתב התשובה לעניין החופש, אין ספק ואני חושבת שהדברים עולים מהשיחה שהעותרת זקוקה לטיפול.

היא מטופלת ב- NA ושיחות וקבוצות בחינוך אך זה לא משהו שהוא מספיק.

עד היום היא סירבה להשתלב ויכול להיות שהיום כבר מאוחר מדי לשלב אותה.

מבחינתנו המסוכנות שלה לא פחתה ואנחנו גם לא יכולים להעריך מה היא תעשה מחוץ לחופשה.

אנחנו לא יודעים אם היא תהיה יחד עם אמא שלה בבית בחופשה. אני מפנה למידעים.

דו"ח המשמעת מעיד על מהימנות שלילית. המידעים שניהם מעידים על התנהגות לא חיובית ועל חוסר יכולת לצפות את ההתנהגות בעת חופשות על אחת כמה וכמה שהיא לא עברה טיפול.

העותרת: בנווה תרצה יש די בנות שרוצות טיפול ויש מחלקה טיפולית שהוצע לי לעבור אליה ולא סירבתי, הציעו לי סיור במקום ואני אמרתי שאני אחשוב ולאחר מכן פגשתי בחורה שהמליצה על הוסטל, בשם מירב, היא טענה שאין צורך ואף אחד לא אמר לי בואי, הם טוענים שסירבתי למרות שלא, אני הייתי גם בקבוצות 12 צעדים, בעלי חיים.

החלטה

העותרת מרצה שנת מאסר בגין חבלה גופנית שגרמה לחברתה כאשר דקרה אותה בסכין והיא מבקשת להשתלב בתהליך טיפולי ולצאת לחופשות.

בכל הקשור לבקשת העותרת להשתלב בתהליך טיפולי טוען המשיב כי העותרת התקשתה לקבל את העובדה שהיא זקוקה לטיפול וסירבה להיקלט במחלקה טיפולית, כפי שגם סירבה לבצע בדיקות דם לצורך התאמתה להוסטל לאחר שחרורה.

העותרת הסבירה את סירובה הנ"ל בניסיון כושל קודם שעשתה בקהילה טיפולית רטורנו וטענה כי היום היא משתלבת בקבוצה חינוכית של AA כפי שעולה גם מהתייחסות גורמי הטיפול שצורפה לכתב התשובה.

באשר לבקשת העותרת לצאת לחופשה, סומך המשיב התנגדותו על מידעים חסויים שהוצגו בפני, שאחד מהם מהזמן האחרון יחסית ובגינו הועמדה העותרת לדין משמעתי שבגינו נשללו ביקורים וקנטינה, והשני מתקופה רחוקה יותר יחסית ועניינו התנהגות אלימה כלפי אסירה אחרת.

אינני מקל ראש בהתנהגותה של העותרת כלפי האסירה וכלפי הסוהרת, אך נראה לי כי שלילת טובות ההנאה בגין ההתנהגות כלפי הסוהרת, מבלי להקל בה ראש, והזמן שחלף מאז ההתנהגות כלפי האסירה אינם מונעים הוצאתה לחופשה בתנאים מגבילים שיבטיחו את שלומם של אחרים מפניה, וזאת על מנת לעודד אותה להמשיך בהליך שבו היא נוטלת חלק כיום, שכן נראה לי כי יתרת המאסר הקצרה יחסית יכולה שלא להספיק לשלבה בהליך טיפולי, ואם לא יהיה בתקופה הקצרה כדי למנוע זאת, חזקה על העותרת שתשקול שוב את צעדיה בכל הקשור להשתלבותה בתהליך טיפולי למען לא תחזור לרצות עונשי מאסר כפי שהיא מרצה את עונש מאסרה הראשון.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה בכל הקשור ליציאת העותרת לחופשות ומורה למשיב להוציא אותה לחופשה במהלך חודש מאי 2014 בתנאים שייקבעו על ידי המשיב ו/או משטרת ישראל.

ניתנה והודעה היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, במעמד ב"כ המשיב והעותרת.