07 פברואר 2016

1. התובעת הגישה בקשה לקבלת פסק דין כנגד הנתבעת 2 אליה צירפה אישור בדבר מסירת כתב התביעה המתוקן לאחד הדירקטורים של הנתבעת 2 (רועי שחר).

2. תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד". כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 11, 2013) בעמ' 439 מציין, כי: "ניתן להמציא כתבי בי-דין למנהל החברה באופן אישי וההמצאה תיחשב כהמצאה כדין אף אם לא הומצאו למשרדה הרשום של החברה" (ר"ע 526/83).

3. בנסיבות המפורטות לעיל ובהתחשב בכך שכתב התביעה המתוקן נמסר לדירקטור של הנתבעת 2, הגעתי לכלל מסקנה, כי בוצעה מסירה כדין לנתבעת 2.

4. בנסיבות אלו ולאור אי הגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 , ניתן בזאת פסק דין כנגדה וזאת על יסוד כתב התביעה המתוקן בלבד.

5. לפיכך הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. דמי הבראה בסך 4,827 ₪.

ב. פדיון חופשה שנתית בסך 6,623 ₪.

ג. פיצויי פיטורים בסך 15,351 ₪.

6. לסכומים האמורים לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.13 ועד למועד התשלום בפועל.

7. כמו כן הנתבעת 2 תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום, אחרת ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8. בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ו, (07 פברואר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.