1. בפניי תביעת התובעת בהליך של סדר דין מהיר, על נזקים שנגרמו לרכבה בו נהג בעלה (להלן: הרכב) בשל פגיעה נטענת של רכב הנתבעים בו נהגה הנתבעת 1 (להלן: הטנדר).

1. לטענת בעלה של התובעת עת נסע ברח' חיים עוזר בפתח תקווה, ועצר אחרי רכב שנסע לפניו, לפתע חש במכה ברכב מאחור. לטענתו, רכב הנתבעים בו נהגה הנתבעת 1 פגע בו וגרם לנזק לחלק האחורי של הרכב ואף הדף אותו אל עבר הרכב שעמד לפניו וגרם בכך לנזק בחלק הקדמי של הרכב.

מנגד, טענה הנתבעת 1 כי לא פגעה כלל ברכב התובעת וממילא לא גרמה לנזקיו. לטענתה עת נסעה ברח' חיים עוזר בפתח תקווה בנסיעה איטית בשל פקק תנועה, לפתע יצאו 2 גברים מהרכב שלפניה (רכב התובעת – א' כ'), אחד מהם נכנס לרכבה והתיישב לידה, וטען כי פגעה ברכבו. הנתבעת 1 עמדה על גירסתה כי לא היו דברים מעולם.

עוד טענה הנתבעת 1 כי בעלה של התובעת אמר לה שאם תשלם לו 2,000 ₪ יהיה בכך כדי לייתר הליכים בינם. בעלה של התובעת הכחיש הטענה.

1. מטעם התובעת העידו בפניי בעלה, שנהג ברכב, עד-טרמפיסט, שהיה נכון לאותה עת מאמן הכושר שלו, שישב לידו ברכב וכן נהג הרכב שלפניו. מטעם הנתבעים העידו הנתבעת 1 וכן בעלה.

1. על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. ראשית יוער כי הצדדים אינם חלוקים בינם על עצם נוכחותם באירוע, הגם שהם חלוקים אם הנתבעת פגעה ברכב. בנסיבות אלה למעשה אין חשיבות לעובדה שבעלה של התובעת והעד שישב לידו העידו שהנתבעת נהגה ברכב כהה, שעה שהתברר כי מדובר ברכב כסוף. אין למעשה מחלוקת כי הנתבעת נהגה בטנדר שנסע מאחורי הרכב והמחלוקת היא אם קרתה הפגיעה, אם לאו.

עוד יוער כי עדותם של בעלה של התובעת והעד שישב לידו כי לרכב הנתבעת היו ברזלים בחלק הקדמי של הרכב אוששה עם הצגת תמונת הרכב, בה נראה "הגריל" של הרכב שעשוי מברזלים רוחביים, שהם חלק מהרכב ולא בולטים ממנו, כפי שהעיד בעלה של התובעת (עמ' 6, ש' 17 לפרוט').

אחריות לתאונה:

1. לאחר ששמעתי העדים והוצגו בפניי הראיות הגעתי לכלל מסקנה שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת. הדבר עולה באופן מפורש מעדותם של שני העדים הנייטרליים: מר אולייניק, העד הטרמפיסט שישב ליד בעלה של התובעת וכן מר יונייב שנהג ברכב הראשון ורכב התובעת נהדף לעברו.

מר יונייב העיד כי עת נסע ברח' חיים עוזר לפתע פגע בו הרכב; וכשיצא מרכבו הבין בדיעבד כי רכבה של הנתבעת פגע ברכב התובעת והדפו (עמ' 1, ש' 17). עדותו של מר אולייניק הטרמפיסט תואמת לגירסת בעלה של התובעת. על-פי עדותו של הטרמפיסט תוך כדי נסיעה לפתע חשו במכה חזקה שאף הביאה להדיפת הרכב קדימה (עמ' 5, ש' 6 ואילך).

עדותם זו של העדים הניטרליים מתחזקת על רקע הנסיבות הנוספות שהוצגו. בעלה של הנתבעת העיד כי כשהתקשרה אליו אשתו נסערת ממקום האירוע, סיפרה לו כי בעלה של התובעת טוען שפגעה ברכבו. ואולם, אם אכן מתקבלת גירסתה של הנתבעת (עמ' 6, ש' 24) שלפתע פתאום, ללא כל סיבה נראית לעין, שני גברים, שאחד מהם תיארה כמאיים, יצאו מהרכב שלפניה ונכנסו לרכבה תוך שהם טופלים עליה אשמת שווא לפגיעה ברכבם, הרי שתמוה בעיני כיצד הנתבעת לא מספרת לבעלה נסערת ששני גברים זרים נכנסו אליה לרכב ובוחרת לספר לו דווקא שהם טוענים שפגעה ברכבם (עמ' 8, ש' 16). זאת ועוד, אם הנתבעת כלל לא פגעה ברכב, תמוה מדוע בשיחה שבין בעלה לבין בעלה של התובעת ביקש בעלה של הנתבעת לראות את המכה ברכב, שעה שלכאורה אין לרעייתו קשר אליה (עמ' 8, ש' 19).

לאור כל האמור אני קובע כי הנתבעת שנהגה ברכב הנתבעים פגעה ברכבה של התובעת.

גובה הנזק:

1. משקבעתי כי הטנדר בו נהגה הנתבעת פגע ברכב בו נהג בעלה של התובעת ואף הדפו אל עבר הרכב שלפניו, הרי שקמה אחריות הנתבעת הן לנזק הקדמי והן לנזק האחורי של רכב התובעת.

מר יונייב שנהג ברכב שלפני רכב התובעת העיד כי לאחר התאונה ראה שהפגוש האחורי ברכב התובעת התקמט וירד הצבע וכן העיד כי היתה פגיעה בפגוש הקדמי של רכב התובעת. גם העד הטרמפיסט, מר אולייניק, העיד שראה את המכה בחלק האחורי של הרכב. בנסיבות אלה יש לקבוע כי לרכב התובעת נגרם נזק בחלק הקדמי ובחלק האחורי כתוצאה מהתאונה.

לעניין גובה הנזק הנטען, לא ניתן להתעלם מכך שרכב התובעת נבדק בידי שמאי בעבור 7 חודשים מיום התאונה וזאת מבלי שיינתן הסבר מניח את הדעת לפער הזמנים המשמעותי ממועד התאונה. בנסיבות אלה לא ניתן לשלול אפשרות לנזק נוסף לרכב בפרק הזמן הארוך, שאינו קשור בתאונה הנדונה, כמו גם להגדלת נזק קיים, כשיש בכך כדי לשלול מלוא הקשר הסיבתי בין התאונה לבין היקף הנזק.

לאור האמור אין לדעתי מקום להורות על פיצוי התובעת במלוא הנזק שנקבע בחוות דעת השמאי ויש בדעתי להורות על הפחתת הנזק, על דרך האומדנה בשיעור של 25%.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מורה על קבלת התביעה בחלקה.

הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישאו ב-75% מנזקי התובעת (נזק לרכב + ירידת ערך) בתוספת שכ"ט שמאי (1,000 ₪) סך של 9,526 ₪, וזאת בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. על סכום זה יווספו אגרת בית משפט (379 ₪) שכר עדים (1,150 ₪) ושכר טרחת עו"ד בגובה של 1,700 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ה, 11 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.