1. לפני תביעה כספית על סך 9,260 בגין נזקים לכאורה שנגרמו לרכב של התובע מסוג סיאט (להלן: "הסיאט") כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת 1 מדגם פורד (להלן: "הפורד") בסיאט.

לטענת התובע תוך כדי נסיעת הסיאט בכביש עוקף נצרת –נצרת עילית מכיוון הקניון לכיוון העיריה , עצר ברמזור אדום ואז הפורד הגיעה מאחור ופגעה בסיאט.

2. הנתבעת 1, מדינת ישראל, הגישה כתב הגנה, בו טענה כי הפורד עצר ברמזור אדום מאחורי הסיאט, כשלפתע הגיע רכב הנתבעת 2 נהוג בידי הנתבעת הזו ופגע בפורד והדף אותו לעבר רכב התובע.

הנתבעות 2-3 טענו בכתב ההגנה כי נתבעת 2 הצטרפה לתאונה קיימת, דהיינו, הגיעה לרמזור אחרי שהפורד פגעה בסיאט, היא ניסתה לבלום אך בכל זאת פגעה בפורד קלות.

3. התקיים דיון בפני ביום 15.3.15, בו העידו הנהגים המעורבים והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

התובע חזר על גרסתו כי הוא לא נגע ברכב שלפניו וכי הוא נפגע על ידי הפורד שהעיפה את הסיאט מטר אחד קדימה, לכיוון הרכב שעמד לפניו, אך בלי שהסיאט תפגע ברכב זה.

לטענתו הוא תיקן את הרכב אך אין לו חשבוניות וכי הוא רכש חלקים מכל מיני מקומות. עוד ציין התובע בעדותו כי הסיאט לא נפגעה מקדימה.

נהג הנתבעת 1 העיד וטען כי רכב אחר פגע בפורד מאחור והעיף אותו לכיוון הסיאט, וכי הפורד נפגעה גם מאחור וגם מלפנים, דבר המעיד, לטענתו, על נכונות גרסתו.

עדת ההגנה מס' 2, גב' דינה, טענה כי היא לא הרגישה "בום" והיא לחצה על הברקס ואולי רכבה הגיע ללוחית הרישוי של הפורד, אך לא נגעה בפורד.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, הנני קובע הממצאים דלהלן:

הסיאט הייתה בעצירה ברמזור אדום, מאחורי רכב אחר ואז הגיעה הפורד ופגעה בסיאט ודחף אותו, לאחר שנפגע על ידי רכב הגב' דינה.

הגב' דינה טענה כי היא הצטרפה לתאונה קיימת. התובע אישר בעדותו כי לא נגרם נזק משמעותי מהחזית הקדמית של רכבה של גב' דינה.

המסקנה שלי היא כי גב' דינה תרמה את חלקה באירוע התאונה שאני קובע אותו בשיעור של 30%, ואילו נהג הנתבעת 1 עם רכב הפורד תרם לאירוע התאונה בשיעור של 70%.

עיקר האחריות הייתה על נהג הפורד שלא שמר מרחק מספיק מהסיאט, הרי אילו שמר על מרחק והיה נפגע על ידי רכב גב' דינה, לא היה נגרם הנזק שנגרם לסיאט.

ועתה לשאלת הנזקים.

לא צורפו חשבוניות תיקון ו/או הוכחה שהרכב תוקן ועל כל אני מעמיד את הנזקים של התובע על דרך האומדנה על סך של 6,000 ₪ כולל שכ"ט שמאי.

נוכח קביעה זו, אני מחייב את הנתבעת 1, מדינת ישראל, לשלם לתובע שעור של 70% מהסך של 6,000 ₪, דהיינו, סך של 4,200 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 3, מנורה חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובע שיעור של 30% מהסך של 6,000 ₪, דהיינו, סך של 1,800 ₪.

הנתבעות תשלמנה את הסכומים לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד ליום תשלומם המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.