לפני תביעה לתשלום סך 520 ₪ + 400 ₪ בגין הפסד יום עבודה+ 1800 ₪ בגין "הקטנת אחריות" כאשר כבר עתה יש לומר שלא ברור מה כוונתו של התובע בראש נזק אחרון זה אשר גם ננטש בדיון שהתקיים בפני וממילא לא הוכח.

מסכת העובדות פשוטה וניתן לומר שאינה במחלוקת של ממש.

התובע רכש מיטה מתכווננת שאת המזרון ומנגנון הכוונון שלה סיפקה הנתבעת.

כשנתיים לאחר מועד הרכישה צפה התובע בתכנית "כלבוטק" שעסקה ברמות הקרינה המוקרנת ממנועים של מיטות מתכווננות כאשר המנגנונים שמשווקת הנתבעת "זכו" באותה תכנית בתוצאות גרועות נוכח רמות קרינה גבוהות לכאורה.

בעקבות התכנית והגם שממצאיה הוכחשו ע"י הנתבעת, נאותה זו להחליף לקהל לקוחותיה, לפי דרישה ובתנאים שקבעה, מנועים/מנגנונים וזאת מתוך רצון טוב ותודעת שירות גבוהה.

התובע פנה גם הוא לנתבעת בעניין הקרינה וזו החליפה לו את המנועים באחרים כאשר גם התובע מאשר שהמנועים החדשים אכן עומדים בבדיקות קרינה ואינם יוצרים סיכון.

בגין ההחלפה גבתה הנתבעת מהתובע מחיר עלות של המנועים בסך 520 ₪ לשניהם ולמעשה מכאן התביעה שלפני.

התובע טוען שלא היה מקום לחייבו בתשלום זה, ממצאי "כלבוטק" הם הוכחה "מעבר לכל ספק" כפי שהתבטא ומכאן חובת הנתבעת לשאת בעלות. התובע הוסיף וציין כי היה מוכן לקבל את ששילם בעבור החלפת המנועים ובכך לסיים את הפרשה וגם הנתבעת הסכימה לכך אלא שאז התפוצצה הפשרה בגלל נוסחו של ההסכם שנשלח אליו ואשר פטר את הנתבעת מכל אחריות שהיא גם ביחס לעניינים שאינם קשורים לקרינה מהמנועים.

מנהל הנתבעת נאלץ לבטל ישיבה חשובה (לטענתו עם שר האוצר) ולנסוע 3 שעות משדרות לחיפה ואח"כ יידרש לנסוע פרק זמן דומה כדי לחזור חזרה.

הדבר מאוזכר כדי שיובן עד כמה התביעות הקטנות הללו מנוהלות לעיתים ע"י הצדדים באופן לא יעיל והתעקשויות שונות לעיתים על שום דבר ממשי או חשוב באמת גורמות לנזק והוצאות שאינם פרופורציונליים לערך התיק. בתיק זה יישאו הצדדים בהוצאות אילו בעצמם ואין להם אלא להלין על עצמם בעניין זה.

לגופו של עניין טוען נציג הנתבעת כי ממצאי "כלבוטק" אינם מהווים לא הוכחה ולא ראיה ולא שום דבר מעבר לכך שיש להתייחס אליה כאל תכנית טלוויזיה שאחרי שידורה לא קרה דבר ולא הוכח דבר ולראיה, מכון התקנים ערך ועורך לכל המנועים המיובאים לישראל בדיקות שונות לרבות בדיקות קרינה ובמנועים/מנגנונים שהותקנו במיטת התובע לא נמצאו פגם או חריגה. להוכחת טענה זו הוגש אישור מכון התקנים.

יש לומר כי בדברים יש טעם, תכנית תחקירים כמו "כלבוטק" איננה מהווה ערכאה שיפוטית או מוסד הקובע ממצאים מקצועיים מחייבים (ולמען ההגינות-התכנית לא מתיימרת לעשות כך), התכנית מציגה ומציפה בעיה לכאורית, כמובן שהדברים זוכים ל"תיבול" כזה או אחר שכן מטרת המדיה הזו היא הנאת וריתוק הצופים כאשר הבעיה או הסוגיה העולה בתכנית צריכה להיבדק אחר כך באופן מקצועי, מעמיק ואובייקטיבי ע"י גורם מתאים.

לא ברור מהם המבחנים שעורך מכון התקנים ולא ברור מהם התנאים הנדרשים כדי שבדיקה פשוטה כמו שהוצגה בתכנית "כלבוטק" תיחשב כאמינה, אין בתיק שלפני ראיות או חוות דעת בעניין זה, גם לא צריך. הרי זו עובדה שגם הנתבעת החליפה את המנועים באחרים, עובדה שהייתה מוכנה לזכות את התובע בעלותם, היא מודעת לכך שלא פשוט וגם לא נכון לסרב לצרכן המתבסס על ממצאי תכנית תחקירים וברוח הצרכנית הנושבת מכיוון המחוקק הנטייה היא לאפשר לצרכן להיות שבע רצון גם אם אין באמת הבדל גדול בין המנועים שהיו לאלו שהוחלפו.

סוף דבר, הנתבעת שביקשה שיפוי על ההוצאות הבלתי סבירות שנגרמו לה עקב הצורך להגיע לדיון בחיפה תישא בהוצאותיה, גם לתובע לא ייפסקו מלוא הוצאותיו, הנתבעת תשלם לתובע סך 650 ₪ כולל כל ההוצאות וזאת תוך 45 ימים שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ד, 04 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.