<#2#>

נוכחים:

המבקשת ובא כוחה עו"ד פיליפ רוסטהולדר

המשיב ובא כוחו עו"ד בן מיור

פרוטוקול

ב"כ המבקשת: חוזר על האמור בבקשה.

ב"כ המשיב: חוזר על האמור בתגובה. מצורפים לה נספחים רבים שמלמדים על התנהגותו האלימה של בעלה של המבקשת, שמשום מה לא הגיע לכאן והגיש בקשה ביחד עם המבקשת. אני חושב שלא לחינם בעלה של המבקשת אינו נמצא כאן. אין שום ראיה שיש כאן התחקות לפי הוראות החוק. המצלמות כפי שפורט בתגובה נועדו אך ורק לדבר אחד, לצילום קו הגבול, עקב העבר האלים אותו חוו המשיבים שכלל בין היתר הריסה של הסטודיו אשר שימש את אשתו של המשיב, הריסת גדר וכיו"ב.

כפי שפורט באריכות בתצהיר, ישנם מספר הליכים פליליים במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כנגד בעלה של המבקשת.

אבקש להוסיף שני פסקי דין העוסקים בסוגיה זו, מגיש לבית המשפט.

מרשיי הגישו תלונה במשטרה כנגד בעלה של המבקשת, ולאחרונה לאחר שהתיק נסגר התקבל הערר. אני מגיש את הערר.

מכל הסיבות האלה אנחנו מבקשים להסיר את הצו ולחייב בהוצאות.

ב"כ המבקשת: כל הטענות בדבר היות מרשיי אלימים ו/או בדבר אלימות כלפי המשיבים מוכחשות. מרשיי לא ביצעו את המיוחס להם כולל לעניין הסטודיו. עיון בראיות המצורפות לתצהיר למעשה אינו מעלה דבר. בנוגע לשימוש במצלמות, הרי שהן משמשות לעיקוב ובילוש אחר מרשתי, על מנת להפלילה בעבירות בנייה כביכול. אני מציג לבית המשפט, וזו ראיה נדרשת, תמונות שצולמו על ידי גיל יניב, ממצלמותיו, שהגיעו לידנו אחרי צו לגילוי מידע מהשופט סובל בבית המשפט המחוזי, שהורה על העברת התיק במועצה מטה יהודה על שמה של מרשתי לידיה. המועצה סירבה, בתיק היו תמונות אלו שאני אוחז בידי, ולאחר הצו הן הועברו לידי. נדהמנו לראות את התמונות שצולמו כאמור מביתו של גיל יניב.

ב"כ המשיב: אני מתנגד להצגת התמונות. התמונות האלה היו אמורות להיות מצורפות לצו. אף אחד לא אמר שגיל יניב צילם אותם.

ב"כ המבקשת: בהתאם לתאריכים של התמונות הן צולמו כאשר היה צו תקף נגד גיל יניב לא לעקוב ולא לבלוש ולא כלום.

התמונות סומנו מ/1 – מ/5

ב"כ המבקשת: לסיכום מדובר בפגיעה בפרטיות, פגיעה בוטה, מצלמות וידאו המתעדות את הנעשה במתחם הפרטי של מרשתי לאורך היממה. לא ייתכן כי פגיעה זו תימשך, ודאי שלא למטרות שהצגתי.

ב"כ המשיב: הצדדים מצלמים זה את זה בלי קשר.

מציג תמונה המסומנת מ/6.

המשיבה: מציגה לבית המשפט על גבי מכשיר הטלפון את הנראה מהמצלמות.

<#3#>

החלטה

לפני בקשה למתן צו הטרדה מאיימת נגד המשיבים. על פי הבקשה המשיבים הציבו מצלמות אבטחה המתעדות את הנעשה בשטחה של המבקשת, באופן הפוגע בפרטיותה ומטריד אותה. כמו כן נטען, כי המשיבים הפיצו תמונות אותן צילמו לגורמים אחרים, מתוך כוונה לפגוע במבקשת ולסבכה בעבירות בנייה שונות.

מתגובת המשיבים עולה, כי אכן הציבו מצלמות, וזאת משום שהם חוששים ממעשי אלימות ופגיעה ברכוש שלסברתם בוצעו על ידי בעלה של המבקשת. מתצהיר המשיב 1 עולה, שכאשר הגישו תלונה במשטרה נגד בעלה של המבקש, ייעץ להם קצין משטרה להציב מצלמות אבטחה.

במהלך הדיון הציגה המשיבה על גבי מכשיר הטלפון הסלולרי שלה את הנראה והמתועד על ידי המצלמות. מהתמונות עולה, כי אכן המצלמות מתעדות בעיקר את קו הגבול שבין שטחיהם של הצדדים.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ראיתי כי אין בידי לשלול האפשרות, כי מטרת הצבת המצלמות היא כפי שנטען, למנוע פגיעה ברכושם של המשיבים. אדגיש, כי במסגרת הליך זה אינני קובע כל ממצא בשאלה האם נגרם נזק לרכוש ואם כן על ידי מי, שכן לא שמעתי ראיות בעניין. כל אשר אני קובע הוא, כי לא ניתן לשלול מטרה כשרה להצבת המצלמות.

לאור האמור לעיל, דוחה הבקשה למתן צו בכפוף לסייגים הבאים:

א. המשיבים יכוונו את המצלמות באופן שהמצלמות יתעדו את קו הגבול שבין שטחיהם של הצדדים, ולא יכוונו לתוך ביתה של המבקשת.

ב. המשיבים לא יפיצו תמונות של המבקשים לחברי המושב ולא יעשו בהן שימוש אלא למטרה כשרה.

בנסיבות העניין לא ראיתי לתת צו להוצאות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תשע"ד, 29/04/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מיכל מנצורי עוקשי