1. זוהי תביעה לפינוי מושכר.

בכתב התביעה נטען כי התובעים הם בעלי הזכויות בנכס מקרקעין שברח' קומבה 6 בחדרה (להלן – הנכס) וכי בהתאם להסכם שכירות, שכר אותו הנתבע לתקופה של עד 5 שנים החל מיום 5/12/13 ועד ליום 5/12/18.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע לא מילא אחר התחייבויותיו כמפורט בהסכם השכירות ובנוסף הוא בנה במושכר שלד מסככה ומטבח שלא כדין ובניגוד למוסכם.

עוד נטען בכתב התביעה כי חרף פניות חוזרת ונשנות לנתבע שיסדיר את התחייבויותיו, לא נענה הנתבע, גם לא לאחר מכתב שיצא אליו ביום 27/1/14 ואשר עותק ממנו צורף לתביעה.

לפיכך הוגשה התביעה, ביום 17/2/14 ובה דרשו התובעים את פינוי הנכס.

2. הנתבע מתנגד.

לטענת הנתבע, כתב התביעה אינו מגלה עובדות רלוונטיות רבות, כגון העובדה שהנתבע מחזיק בנכס כבר שנים רבות על פי הסכמי שכירות קודמים וכי ההסכם שאליו מתייחסת התביעה בא רק להמשיך את השכירות בנכס.

עוד טוען הנתבע כי התביעה מתעלמת מכך שהנתבע ביקש למלא אחר כל התחייבויותיו כפי שפורטו בהסכם אלא שהתובעים, ומאוחר יותר בא כוחם, סרבו לקבל ממנו את המסמכים הנדרשים.

בנסיבות האלה טוען הנתבע כי אין מדובר בהפרה של ההסכם מצידו וכי מטרת התביעה לפנותו מהנכס, על מנת שהתובעים יוכלו להשכיר אותו לשוכר אחר, שככל הנראה מציע עבורו דמי שכירות גבוהים יותר.

3. בדיון היום שמעתי את הצדדים ואת טענות ב"כ הצדדים והגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות.

אני רואה טעם לפגם בכך שהתובעים נמנעו מלציין בכתב התביעה שהגישו כי הנתבע יושב בנכס, מכח הסכמי שכירות קודמים, כבר כ- 10 שנים. מקריאת כתב התביעה כפי שהוא ניתן לסבור שהנתבע נכנס לנכס רק בעקבות הסכם השכירות שצורף כנספח ב' לתביעה.

טעם נוסף לפגם מצוי בכך שבעוד שעל פי סעיף 6 לתביעה ניתן להבין כי את השלד לסככה ואת המטבח בנה הנתבע במושכר רק לאחר שנחתם הסכם השכירות נספח ב' – התברר במהלך הדיון בפני כי אם בנה הנתבע את הדברים הללו, הרי שהוא בנה אותם עוד שנים קודם לכן ועל כל פנים, אלה היו כבר בשטח בעת שנחתם ההסכם נשוא התביעה.

חרף זאת, אין בהסכם נשוא התביעה כל דרישה להרוס חלקים כאלה ואחרים בנכס.

4. מצאתי כי אין ממש בטענות התובעים, וכי הנתבע מילא אחר ההתחייבויות שנטל על עצמו על פי ההסכם נשוא התביעה.

5. ההסכם נשוא התביעה מאפשר לנתבע לשכור את הנכס לתקופה של עד 5 שנים.

לא מדובר בתקופת שכירות אחת של 5 שנים אלא במתן אפשרות לנתבע לשכור את הנכס, מידי שנה, ועד לתקופה של 5 שנים.

כך עולה מקריאת הסכם השכירות, שבסעיף 6 שבו מוסדר תשלום דמי השכירות שישולמו מידי שנה. כך גם עולה מסעיף א' לנספח להסכם, שמסדיר את תשלום דמי השכירות מידי שנת שכירות וכך גם עולה מהתשובות שנתן התובע בחקירתו הנגדית (עמ' 8 שו' 27).

בנסיבות האלה אין כל פגם בכך שהנתבע המציא תחילה ערבות בנקאית שתוקפה לשנה. אם תמשיך תקופת השכירות, יהיה על הנתבע להמציא ערבות בנקאית לכל שנה ושנה ואולם כל עוד לא הוארכה תקופת השכירות, בתוך מסגרת חמש השנים שהוגדרה בהסכם, אין כל מקום לקבוע כי היה על הנתבע להמציא ערבות בנקאית שתוקפה ל- 5 שנים.

6. מעבר לכך, וכפי שבצדק ציין ב"כ הנתבע, העובדה שהומצאה ערבות בנקאית שתוקפה רק לשנה אחת, אינו גורם נזק כלשהו לתובעים. עם תום השנה, ואם לא יוארך תוקף הערבות, יוכלו התובעים לממש את הערבות ואז יחזיקו בידם את סכום הערבות כבטוחה. מצבם של התובעים אינו משתנה לכן לרעה ואין כל הבדל לעניין זה אם הם מחזיקים בידם ערבות או את סכום הערבות עצמו.

7. אשר לביטוח של המבנה – שוכנעתי כי הנתבע ביטח את המבנה. באופן שלמבנה ביטוח רצוף וכי בעת שנחתם ההסכם נשוא התביעה, עוד עמדה בתוקף תקופת הביטוח שנעשתה מכוחו של ההסכם הקודם. הנתבע הציג מסמכים המלמדים על כך שלמבנה היתה פוליסת ביטוח שתוקפה עד ליום 31/1/14 וכי מאוחר יותר עשה פוליסה חדשה שתוקפה החל מיום 1/2/14 ועד ליום 31/1/15.

יוצא, כי הנתבע דאג לביטוח הנכס ולא הפר לכן את ס"ק ה' בנספח להסכם השכירות.

8. אשר לשטר הביטחון – הנתבע הציג שטר חוב, חתום על ידי שני ערבים, אך ללא חתימתו כעושה השטר. ההסבר, שניתן על ידו ועל ידי בא כוחו, לפיו הנתבע ביקש לחתום על שטר החוב, כעושה השטר, בפני ב"כ התובע, לא נסתר.

אני מאמינה לנתבע, שעדותו בפני הותירה רושם מהימן מאוד, שטען כי התייצב במשרד ב"כ התובע אלא שזה סרב לקבל ממנו את המסמכים בטענה שהערבות הבנקאית כפי שהומצאה אינה תואמת את ההסכם.

לא ניתן לכן לזקוף לחובת הנתבע את העובדה שהשטר לא נמסר לתובע, כאשר זה סרב לקבלו.

הוא הדין לעניין ההמחאה לחב' החשמל.

9. אשר לבניה הבלתי חוקית – התובע, כזכור, טען בענין זה כי הנתבע הפר את ההסכם בכך שבנה במושכר שלד לסככה ומטבח שלא כדין.

התברר כי אם אלה אכן נבנו על ידי הנתבע, הרי שהם נבנו עוד זמן רב לפני שנחתם ההסכם נשוא התביעה (ראה עדות התובע בעמ' 7 שו' 9, 14). בנסיבות האלה, העובדה שאין בהסכם נשוא התביעה כל דרישה להריסת המבנים הנטענים האלה, מביאה אותי לכלל מסקנה כי לא ניתן לחייב את הנתבע לפנות את הנכס רק משום שאלה נותרו בשטח.

מעבר לכך, התובעים כלל לא הוכיחו כי נעשתה בניה בלתי חוקית בנכס. לא הוצגו ראיות כלשהן לכך שבנכס נבנו על ידי הנתבע מבנים בלתי חוקיים או שנעשו על ידו עבודות בניה בלתי חוקיות ולא ניתן לעניין זה להסתפק רק בעדותו של התובע (בעמ' 6 שו' 19).

10. העדר כל ראיה מצד התובעים בעניין הזה, כמו גם העובדה שהתובעים הסתירו בכתב התביעה את מה שהודו בו בחקירתם הנגדית, ולפיו ככל שנעשתה בניה בנכס, הרי שהיא נעשתה עוד לפני ההסכם נשוא התביעה, יחד עם העובדה שאין בהסכם השכירות נשוא התביעה כל דרישה להריסת חלק זה או אחר במבנה, מביאה אותי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת התובעים, כאילו יש בנכס בניה שעצם קיומה מהווה הפרה של ההסכם באופן שמחייב את פינויו של הנתבע רק מהטעם הזה.

11. ב"כ התובעים הפנה בעניין זה לסעיף ד' בנספח להסכם, שלפיו רשאי המשכיר להפסיק את השכירות אם יעשה הנתבע שימוש ובניה לא חוקית במושכר. אני סבורה שלא ניתן, על סמך אמירה סתמית כזו בנספח, וכאשר מתברר כי בעת חתימת ההסכם ביום 3/11/13 היה המושכר כפי שהוא במועד הגשת התביעה, ולא נעשה כל שינוי במושכר לאחר חתימת ההסכם, לקבוע כי הנתבע הפר את ההסכם באופן שיחייב את פינויו.

במיוחד הדבר נכון כאשר התובע לא הציג כל ראיות שהן להתראות ששלח לנתבע ולכך שנתן לנתבע אפשרות לתקן את ההפרה הנטענת, אם היתה כזו. המכתב, שנשלח על ידי ב"כ התובעים ביום 27/1/14, אינו יכול להחשב כהתראה או כמתן אפשרות לתקן את ההפרה, זאת, כאשר פרק הזמן שנקצב בו הוא 3 ימים בלבד וכל שכן כאשר הנתבע העיד, עדות שאני מאמינה לה, כי לאחר המכתב פנה למשרד ב"כ התובע וביקש להציג לו את כל המסמכים וזה סרב לקבלם.

12. הנתבע טען בכתב ההגנה ובפתח הדיון טענות שונות שעניינן דחית התביעה על הסף ואולם חזר בו מאוחר יותר מטענות אלה (עמ' 15 שו' 26). לפיכך, נדונו טענות התובעים לגופן.

13. בסופו של דבר, מתברר כי הנתבע מילא אחר כל ההתחייבויות בהסכם ונכון למועד כתיבת פסק דין זה לא הוכח כי הוא מפר את ההסכם בכל דרך שהיא.

בנסיבות האלה, ולאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה, שהוגשה לפינויו של הנתבע ולסילוק ידו מהנכס.

התובעים ביחד ולחוד ישאו בהוצאות הנתבע בגין התביעה ובגין הדיון היום ובשכ"ט עו"ד לנתבע בסכום כולל של 6,000 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.