רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. הצדדים חתמו ב-1/11/13 על זיכרון דברים על פיו התחייבה הנתבעת למכור לתובע את חלקה בתחנת מוניות קפלן ברחובות, תמורת סך של 50,000 ₪. בזיכרון הדברים הוסכם כי צד שיפר את ההסכם ישלם פיצוי מוסכם של 5000 ₪.
2. ב-1/12/13 נחתם הסכם מכירת זכויות הנתבעת בתחנה. בהסכם לא נקבע פיצוי מוסכם כלשהו.
3. ב-12/12/13 חתמו הצדדים על הסכם ביטול, המבטל את ההסכם מה-1/12/13 בכפוף להשבת התשלום ששולם לנתבעת בסך 50,000 ₪.
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת השיבה לתובע את התמורה ששולמה לה במלואה.
5. התובע טוען כי הנתבעת היא זו שביקשה לבטל את ההסכם ועל כן מגיע לו הפיצוי המוסכם.
6. הנתבעת טוענת כי התובע הוא זה שדרש את ביטול ההסכם ועל כן לא מגיע לו תשלום כלשהו.
7. לחילופין טוענת הנתבעת כי ממילא בהסכם הביטול נקבע כי ההסכם מבוטל בכפוף להשבה בלבד. הנתבעת השיבה התמורה שקיבלה ועל כן אין לחייבה בתשלום פיצוי מוסכם.

דיון:

1. טענת התובע כי הנתבעת היא זו שדרשה את ביטול ההסכם, מתבססת על עדותו בלבד. הנתבעת, לעומתו טוענת כי הוא זה שדרש את הביטול, כאמור לעיל.
2. גרסת התובע אינה עולה מהסכם הביטול שנחתם ב-12/12/13 והוא לא צירף כל ראיה מעבר לטענתו הנ"ל.
3. התובע יכול היה להזמין את עו"ד שרעבי, אשר במשרדו נערך הסכם הביטול להעיד ביחס לנסיבות שהביאו לביטול ההסכם, אולם הוא לא עשה כן ומשנמנע צד להביא עדות רלוונטית הנדרשת לבירור ההליך המשפטי, הרי שהדבר פועל כנגדו.
4. נטל הראיה בהליך מוטל על התובע והוא לא הרימו בעניין זה.
5. די בכך כדי לדחות את התביעה.
6. מעבר לצורך יצוין כי אף אם היה מוכיח התובע כי הנתבעת היא זו שדרשה את ביטול ההסכם, גם אז הייתה נדחית תביעת התובע וזאת מאחר ומצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת על פיה במועד החתימה על הסכם הביטול, הוסכם כי ההסכם היה לסיום כל המחלוקות ביניהם ובכלל זה התשלום בגין הפיצוי המוסכם.

גרסה זו נתמכת בלשונו של ההסכם, אשר קובע מפורשות את ביטול ההסכם הקודם שבין הצדדים, בכפוף להשבה בלבד ולא התייחס לתשלום בגין הפרה, לכאורה.

1. גרסת התובע, לעומת זאת, ביחס לדין ודברים שהתנהלו אצל עו"ד שרעבי במועד הביטול, לא הייתה אמינה, שכן תחילה טען אישר כי דובר על הפיצוי של ה-5000 ₪ ולאחר מכן חזר בו.
2. מכל מקום, אישורו הראשוני של התובע כי דובר על הפיצוי בסך של 5000 ₪, תומך בגרסתה של הנתבעת כי סוכם, ש"כל אחד ילך לדרכו".
3. מהאמור עולה כי הסכם הביטול ביטל גם את ה"זכות" לדרישת פיצויים בגין הפרה.
4. בשולי הדברים יצוין כי התובע הגיש תביעתו ע"ס 12,000 ₪ (למרות שמההסכם עולה כי מדובר בפיצוי מוסכם של 5000 ₪ בלבד) ללא פירוט או אסמכתא כלשהי ביחס לנזקים נוספים שנגרמו לו, כביכול.
5. לאור האמור אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת בסך 350 ₪.

ניתן היום, כ"ג אב תשע"ד, 19 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.