1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לתובענה לסכום קצוב לפי הוראות סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל, ע"ס 8,960 ₪.
2. התובענה היא תובענה כספית בגין התחייבויותיה של הנתבעת לתשלום חשבונות שוטפים. רכיבי התובענה מתמצים בחשבונות שוטפים לחודשים 08/13, 09/13, 10/13, 11/13 ותשלום יתרת עלות הציוד ומכשירי הטלפון אשר נרכשו ע"י הנתבעת.
3. הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה טענה שהחיוביים החודשיים אשר נשלחו לה מופרזים ולא הגיוניים ועקב מצבה הרפואי הקשה לא יכלה לפנות פיזית לסניף התובעת ועל כן יצרה קשר עימם והוסבר לה על ידי נציגי התובעת כי החיובים גדלו בהתאם לשירותים אותם צרכה ואשר ניתנו לה במסגרת ההסכם, שירותים אותם היא טוענת כי לא ביקשה ואין היא מעוניינת בהם.
4. בתשובה להתנגדות טענה התובעת כי בתקופת ההתקשרות החזיקה הנתבעת ב- 3 מנויים באמצעותם עשתה שימוש בפועל בשירותי התובעת כגון: צריכת זמן אוויר, שימוש בשירותי גלישה ותוכן וכן שימוש בספקי תוכן חיצוני ועל כן טענתה לעניין זה אין בה ממש.
5. עוד מוסיפה וטוענת הנתבעת להפרת הסכם שכן בדפים 3-4 להסכם ההתקשרות נתנה הנתבעת הסכמתה המפורשת לקבלת השירותים לספק חיצוני ל-2 מנויים אשר החזיקה, כך שהחיוב נעשה בהתאם לשימוש באותם השירותים ואין לה לנתבעת להלין אלא על עצמה בהקשר הזה.
6. לדיון אשר נקבע ליום 22.9.14 לא הופיעה הנתבעת, וזאת לאחר שמועד הדיון נדחה כבר פעם אחת בעקבות בקשתה של הנתבעת, וב"כ התובעת עדכנה כי בשיחה עם בן זוגה של הנתבעת נאמר לה כי הינה נוטלת תרופות ומפאת מצבה הרפואי אין היא מסוגלת להתייצב, ומשכך סמכה ידו של בית המשפט להכריע בתיק על פי כתבי הטענות.
7. את בקשת הנתבעת ליתן לה רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל).
8. לאחר בחינת טענות הצדדים ולאחר שמצאתי כי אין לנתבעת כל הגנה מפני התביעה אפילו לא בדוחק, וכי טענותיה הן כלליות וסתמיות עד אשר אינן מגיעות אף לרף הנמוך הנדרש כדי לשמש כטענות הגנה, שכן לפי הסכם ההתקשרות בין הצדדים עליו חתומה הנתבעת מפורטים כל השירותים עליהם הסכימה ולפיהם התחיבה ובאם החיוב היה גבוה מידי הרי כל שהייתה צריכה הנתבעת לעשות הוא לבקש להתנתק מפורשות מאותם השירותים.
9. רמת הפירוט הנדרשת במסגרת בקשה למתן רשות להתגונן, אינה גבוהה, ודי בטענות לכאורה על מנת לפתוח את אותו "סדק" בשערי בית המשפט, על מנת שבקשה שכזו תתקבל. ואולם במקרה דנן, הנתבעת לא עלתה מעל לרף הנמוך, ולא צירפה אפילו תחשיב המתעד מהי העלות הרלוונטית של אותם רכיבים אשר טענה כי אין עליה לשלם; יתר על כן, כנגד עלות רכישת ציוד אשר רכישתו אינה שנויה במחלוקת, ומהווה חלק עיקרי מהחיוב הנתבע, מרבית החיוב, לא הועלתה טענה כלל.
10. לפיכך, לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על חידוש הליכי הוצאה לפועל, ככל שאלה עוכבו, בתיק 02-08006-14-1.
11. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ה, 01 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.