לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין שניתן נגדם ביום 7/4/14 בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על בסיס אישורי מסירה למבקש מס' 2 עבור שני המבקשים, עליהם הוצהר כי "סירב לחתום". בתיק ניתן ביום 3/3/14 גם צו עיקול אצל צד ג'.

הבקשה הוגשה ביום 21/7/14, והמבקשים טענו כי פסק הדין נמסר להם רק ביום 24/6/14.

הבקשה הינה בשיקול דעת בית המשפט, באיו חולק כי הנתבעים קיבלו את כתב התביעה, והם טוענים כי הטעם למחדל הינו ניהול מו"מ בין ב"כ הצדדים, שטרם הסתיים וכי סברו שכל עוד מתנהל המו"מ לא תפעל המשיבה לבקשת פסק דין בהעדר הגנה.

לגוף התביעה טוענים המבקשים כי בכרטסת התובעת חוייבו סכומים חסרי בסיס, שהמבקשת לא קיבלה את הסחורה בגינם, וכי לא זוכו תשלומים ששילמה. המבקשים מביאים כדוגמה שני צ'קים ע"ס 35,000 ₪ כל אחד שחוללו בתחילה, נמסרו נגדם צ'קים חלופיים, שנפרעו, אך לא זוכו בכרטסת. המבקשים עותרים לבדיקת כל ההתחשבנו ע"י רואה חשבון ולצורך זה לבטל את פסק הדין ולתת להם רשות להתגונן (הקבלה על הצ'קים המקוריים, הקבלה על הצ'קים החליפיים, ומכתב הסבר של מושך הצ'קים החליפיים, נספח 1 לבקשה).

המשיבה בתגובתה התנגד לבקשה, וטענה כי הוגשה באיחור, באשר פסק הדין נמסר למבקשים כבר ביום 6/6/14 (אישורי מסירה חתומים מיום 6/6/14 ותצהיר המוסר, נספח א' לתגובה). עוד טוען ב"כ המשיב כי פניית המבקשים אליו לניהול מו"מ נעשתה רק ביום 9/4/14, לאחר מתן פסק הדין (מכתב ב"כ המבקשים ומכתב התשובה של ב"כ המשיבה מיום 16/4/14, נספח ב' לתגובה). המשיבה מפנה למכתב התשובה שלה על נספחיו, אך מציינת בתגובה כי לכל היותר יש למבקשים טענה ראוייה לבירור בגין הסך 70,000 ₪.

המבקשים לא ניצלו את זכות התגובה לתגובה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחים, אני קובעת כי הבקשה הוגשה באיחור, וכי הטעם לאי הגשת בקשת רשות להתגונן הופרך. התברר כי המבקשים פנו למשיבה רק לאחר מתן פסק הדין, העלו רק שתי טענות, וקיבלו עליהן תשובה, הדוחה אותן. טענות המבקשים כלליות וסתמיות, ורק בעניין שני הצ'קים בסך כולל 70,000 ₪ העלו הגנה ראוייה לבירור, נתמכת בקבלה מס' 26014 מיום 28/2/13, שהוצאה ע"י המשיבה, ובה נרשם במפורש כי שני הצ'קים של מר רדה מחליפים את הצ'קים של המבקשת, עד כי יהיה זה עיוות דין לא לברר את הטענה.

על כן אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין בשל האיחור בהגשתה, העדר טעם מוצדק למחדל בהתגוננות במועד, והעדר הגנה ביחס לרוב סכום התביעה, ומקבלת אותה רק ביחס לסכום קרן 70,000 ₪ מיום 15/5/13 (מועד ממוצע של הצ'קים שנמסרו לז.פ. 30/4/14 ו-30/5/14).

המשיבה תהיה רשאית להמשיך ולבצע את פסק הדין מיום 7/4/14, לאחר שתבצע הקטנת קרן זמנית בסכום הנ"ל.

בקשת הרשות להתגונן מתקבלת ביחס לסכום 70,000 ₪ כאמור לעיל.

תצהיר המבקש מיום 2/7/14 יהווה כתב הגנה בטענה שהתקבלה.

לאור התוצאה אין צו להוצאות הבקשה, ואלה תיקבענה בפסק הדין הסופי.

המזכירות תסרוק את בקשת הרשות להתגונן, שצורפה כנספח לבקשה לביטול פסק דין ככתב הגנה.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ה, 14 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.