1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות לדיון הוכחות ביום 06.06.16.
2. המבקשים הינם התובעים בתיק והמשיבה הינה הנתבעת.
3. לטענת ב"כ המבקשים, ביום 06.06.16 כשעה וחצי טרם דיון ההוכחות הגיע ב"כ המבקשים לבית המשפט להגיש מסמך תגובה דחוף בתיק אחר והמציא את המסמך למותב דנא. ב"כ המבקשים הגיע לאולמו של המותב דנא.
4. לאחר מכן יצא ב"כ המבקשים מחוץ לאולם כדי לבדוק אם דיון ההוכחות רשום ביומן הדיונים שמחוץ לאולם וראה כי אין רישום כאמור. משכך חזר לאולם הדיונים וביקש מכבוד הרשם הבכיר לוודא הנושא. ככל הנראה בית המשפט בדק אם מתקיים דיון בתיק אחר והשיב לב"כ המבקשים בשלילה.
5. בעקבות זאת לא התייצב לדיון וכך גם המבקשים עצמם.
6. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שמתנגדת לה.
7. תגובת המשיבה הועברה לתגובת המבקשים.
8. עסקינן בבקשה חריגה לביטול פסק דין בהיעדר התייצבות מאחר ונטען כי לבית המשפט חלק באי ההבנה הנטענת שהביאה לאי התייצבות המבקשים וב"כ לדיון ההוכחות. משכך, מעבר לטענות הצדדים נדרש בית המשפט עצמו ליתן את עמדתו ותגובתו להתנהלות ב"כ המבקשים מול המותב דנא.
9. אכן זכור למותב דנא כי ב"כ המבקשים נכנס לאולם במהלך יום דיונים בבוקר דיון ההוכחות והודיע לו כי הוגשה תגובה מטעמו בתיק אחר.
10. ב"כ המבקשים אף ביקש להציג האמור בפני בית המשפט וזכור לבית המשפט שהשיב לו כי ההתנהלות תבוצע במסגרת מערכת נט המשפט ותינתן החלטה בהתאם.
11. כבר עתה אציין שאין זה מן הצורך ואין זה מן המקובל להיכנס לאולם בית המשפט במהלך יום דיונים ולציין בפני בית המשפט כי הוגשה תגובה בתיק אחר. בית המשפט אינו מתנהל בדרך זו וההתנהלות בעניינים אלו מתבצעת באמצעות מערכת בית המשפט, כאשר ככל שמדובר בבקשה דחופה ניתן לסווגה ככזו.
12. זכור אף לבית המשפט שב"כ המבקשים יצא מהאולם וחזר אליו פעם נוספת. כל זאת במהלך יום דיונים. לא זכור לבית המשפט בשום דרך וצורה כי בית המשפט אישר בע"פ לב"כ המבקשים שדיון ההוכחות שנקבע בתיק דנא בוטל. זכור לבית המשפט כי נשאלה שאלה בנוגע לתיק האחר – לא זכורה השאלה.
13. לא הוגשה בתיק דנא כל בקשה לביטול הדיון ולא ניתנה כל החלטה שכזו. אין זו הדרך המקובלת לברר אודות ביטולו של דיון הוכחות במהלך דיונים אחרים שבית המשפט מנהל. יתירה מכך, בית המשפט אינו נותן החלטות בע"פ בנוגע לביטולם של דיונים ואין כל בקשה או החלטה שכזו במערכת נט המשפט.
14. בכל הנוגע לרשימת הדיונים שפורסמה מחוץ לאולם בית המשפט, זו אינה נשמרת ע"י בית המשפט. מאחר ודיון ההוכחות בתיק דנא נרשם ביומנו של בית המשפט והופיע ביומנו של בית המשפט ביום 06.06.16, חזקה היא שגם ברשימת הדיונים שמפורסמת מחוץ לאולמו של ביהמ"ש הופיע דיון ההוכחות ואין בנמצא שתי רשימות שונות של ימי דיונים במערכת נט המשפט. המבקשים לא הציגו כל ראיה שסותרת חזקה זו.
15. אין להתעלם גם מכך שגם אם ב"כ המבקשים לא התייצב לדיון, אף נציג מטעם המבקשים לא טרח להתייצב. לא מצאתי בבקשה מטעמם של המבקשים כל התייחסות לכך שב"כ המבקשים הודיע להם שאין אינם צריכים להתייצב לדיון. מן הראוי היה לתמוך טענה זו בתצהיר.
16. בנוסף, יש לתהות גם מדוע לא טרח ב"כ המבקשים לברר במזכירות בית המשפט או במערכת בית המשפט הטעם לביטול דיון ההוכחות בהיעדר החלטה על כך מטעמו של בית המשפט. גם לשיטתו של ב"כ המבקשים כאשר לכאורה השיב לו בית המשפט שהדיון אינו מתקיים, לא טרח לברר מדוע.
17. לאור המפורט לעיל, איני סבור כי יש להורות על ביטולו של פסק הדין משיקולי צדק, אך ניתן להורות על ביטולו של פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט ובפסיקת הוצאות מתאימות.
18. ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ההלכה שהשתרשה קובעת:

"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וההפניה שם)." ר' רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם בנבו).

1. ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת – פחותה בחומרתה – היא השתת הוצאות."

1. דהיינו, אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבימ"ש, ייטה בימ"ש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית כדי מתן הזכות וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.
2. איני רואה בהתנהלותם של המבקשים או ב"כ כהתנהלות שיש בה הבעת זלזול מופגן בבית המשפט.
3. משכך, פסק הדין מיום 06.06.16 מבוטל וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪. המבקשים ,ביחד ולחוד, יפקידו את הסכום כתנאי לביטול פס"ד בקופת בית המשפט וזאת תוך 30 ימים מהיום. לאחר ביצוע ההפקדה יועבר הסכום לידי המשיבה וייקבע מועד נוסף לדיון הוכחות. לא יופקד הסכום, פסק הדין יוותר על כנו.
4. ת.פ 31 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ו, 20 יוני 2016, בהעדר הצדדים.