בקשת הנאמן להגדלת התשלום החודשי

טענות הצדדים

1. ביום 19.2.18 הגיש הנאמן תסקיר בו המליץ להגדיל את צו התשלומים מ-300 ₪ ל-1,000 ₪.
2. ביום 29.3.18 הגישה החייבת התנגדותה להגדלת צו התשלומים. לטענתה, האמור בתסקיר מבוסס על כך שהחייבת גרושה עם ילד אחד, אך בפועל לחייבת שני קטינים הסמוכים על שולחנה, שכן נולד לחייבת בן נוסף בחודש 12/17; בדוחות לחודשים 10/17-11/17 נפלה טעות סופר מהותית, שכן לא פורטו הוצאות מחיה וביגוד, והנאמן התבסס על דוח אחד אשר אינו מבטא את מצבה הכלכלי.
3. ביום 13.5.18 הגיש הנאמן עדכון. לטענתו, מהדוחות החודשיים של החייבת עולה כי החייבת קיבלה סך של 19,000 ₪ מהמל"ל בגין חופשת הלידה, סכום המתחלק ל-3.5 חודשים לסך של 5,500 ₪ לחודש. כמו כן, החייבת מדווחת כי היא מקבלת קצבת ילדים בסך 240 ₪ ודמי מזונות בסך 1,000 ₪, כך שסך הכנסת החייבת עומדת על 6,470 ₪ לחודש, ולא כפי שהצהירה (5,000 ₪); החייבת לא דיווחה מה סך ההוצאות החודשי הכולל, ומהדוחות החודשיים שהוגשו לא ברור סכום ההוצאות החודשיות, אולם בהתאם להצהרות החייבת בבקשותיה לקציבת מזונות, הוצאותיה עומדות בממוצע ע"ס 5,830 ₪ מכאן, שלחייבת נותרת הכנסה פנויה בסך 910 ₪; ביום 28.2.18 נקצבו מזונות זמניים עבור שני הקטינים בסך כולל של 2,000 ₪ מחודש 3/18; בהתאם לנתוני החייבת, מצופה כי החייבת תשתכר בסכום שלא יפחת מ-4,500 ₪ לחודש נטו, סכום אשר השתכרה החייבת לפני יציאתה לחופשת לידה; בהתאם לנתוני החייבת, ראוי שהוצאות המחיה שלה לא יעלו ע"ס 5,740 ₪; נוכח האמור, ולאור העובדה שנותרה לחייבת הכנסה פנויה בסך 900 ₪, וככל והחייבת תפעל לצמצום הוצאותיה החריגות, היא תוכל לעמוד בצו התשלומים המוצע.
4. החייבת הגישה תגובתה, בה טענה כי אין לה השכלה, למעט תעודת בגרות מלאה, אין לה כל הכשרה מקצועית, והיא חזרה לעבוד כקופאית ברמי לוי, במשכורת לפי שעות. המשכורת הראשונה לאחר חופשת הלידה עמדה ע"ס 3,600 ₪; החייבת מגדלת את ילדיה לבד כמעט לחלוטין ואב הקטינים משלם מזונות בסך 2,000 ₪, כך שהכנסת החייבת הינה 5,600 ₪; החייבת מצהירה על הוצאות בסך 6,500 ₪, הכוללים 2,000 ₪ תשלום עבור מגורים אצל הוריה, 2,600 ₪ כלכלה, 100 ₪ ציוד התפתחותי לילדים, 300 ₪ נעליים כולל מדרסים, 863 ₪ טיטולים ואוכל מיוחד לקטין, 300 ₪ לכונ"ר, 100 ₪ גן ילדים, 300 ₪ הלבשה; החייבת חיה בצנעה ועם סיום חופשת הלידה חזרה לעבוד; אמה של החייבת מטפלת בקטין והחייבת חוסכת בהוצאות מעון או מטפלת.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור כי ניתן להגדיל את התשלום החודשי, מהנימוקים המפורטים בתגובת הנאמן, ומהנימוקים המפורטים להלן.
2. החייבת לא קיימה את החלטותיי מיום 27.4.18 ומיום 17.5.18, ולא צירפה תלושי שכר, אסמכתאות להכנסות ודוחות חודשיים. החייבת צירפה תלוש שכר אחד, שנסרק באופן לא קריא. חזקה שבעל דין אינו מונע מבית המשפט ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענותיו, ולכן, מהסתרת הדוחות החודשיים והנתונים על הכנסותיה והוצאותיה של החייבת, אני מסיק שאין ממש בטענות החייבת.

נוכח האמור, ניתן לקבל את החישוב הנאמן לגבי הכנסת החייבת – 4,500 ₪ בגין שכר עבודה פוטנציאלי (כפי שהשתכרה לפני יציאתה לחופשת לידה, לפי טענת המנהל המיוחד), 2,000 ₪ בגין מזונות, קצבת ילדים – 240 ₪ ובסך כולל של 6,740 ₪.

1. החייבת מצהירה על הוצאות בסך 6,500 ₪, כולל תשלום בסך 300 ₪ לקופת הכונ"ר. חלק מההוצאות אינן הוצאות סבירות לחייבת שהיא פושטת רגל ומשתכרת בשכר שהוא נמוך משכר המינימום. כך למשל – 300 ₪ עבור הנעלה ומדרסים – הוצאה חודשית קבועה; 300 ₪ עבור הלבשה וכו'.
2. יובהר לחייבת כי חובת תום הלב החלה בפשיטת רגל מחייבת אותה – לפעול ככל יכולתה להגדלת התשלום החודשי והצגת נתונים מלאים ומדויקים לנאמן. תשלום סכום נמוך מיכולתה, יאריך את משך שהותה בהליך.
3. נוכח האמור, היה נכון להגדיל את התשלום לסכום המבוקש על ידי המנהל המיוחד. לפנים משורת הדין, בשלב זה יועלה התשלום באופן חלקי, לסכום של 700 ₪, מחודש 7/18.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.