28 אפריל 2015

לפני:

כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

החלטה

1. לפני בקשות הדדיות לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. המבקש עתר להורות למשיבים להעביר לעיונו את המסמכים הבאים:

א. דוחות נוכחות לכל תקופת ההעסקה.

ב. סידורי עבודה של צוות המסעדה הנוגעים לכל תקופת העסקתו.

3. לטענתו, מסמכים אלו נמצאים בידי המשיבים, הינם רלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים והכרחיים לניהול תביעתו וגילויים ייעל את הדיון, יחסוך בהוצאות ויאפשר לצדדים ולבית הדין להגיע למיצוי מהיר של ההליך.

4. המשיבים טענו בתגובה כי הועבר זה מכבר למשרד ב"כ המבקש תצהיר גילוי מסמכים מטעמם וכן כי הודיעו למבקש כי אין בידיהם דוחות נוכחות ו/או סידורי עבודה שלו, זאת מאחר ולטענתם, הוא כלל לא עבד אצלם בתקופה הרלוונטית.

המשיבים טענו כי המבקש התעלם מבקשתם להמציא להם את ההקלטות עליהן הצהיר במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו.

בנוסף עתרו להורות למבקש לגלות להם את המסמכים הבאים (אותם ביקשו כבר במסגרת תצהיר גילוי המסמכים אולם לטענתם, בקשתם לא נענתה):

אישור כניסה לישראל בשנים הרלוונטיות לתביעה; אישור ביטוח לאומי על קבלת שכר; דפי בנק המעידים על הפקדת משכורות ו/או אסמכתאות אחרות לכך; תלושי שכר; דוחות נוכחות; אישור תשלום מלשכת התעסוקה בגין הוצאת רשיון כניסה לישראל ואישור לשכת התעסוקה על הפרשות סוציאליות.

5. ב"כ המבקש טענה בתגובה כי ההקלטות הועברו לידי ב"כ המשיבים בהודעת דוא"ל מיום 22.10.14.

כמו כן טענה כי הועבר למשיבים תצהיר גילוי מסמכים ביום 23.7.14 וכי השיבה כבר לב"כ המשיבים כי התקנות אינן מחייבות את הצדדים לפרט אלו מסמכים אינם קיימים וכי לא ניתן ליצור מסמכים יש מאין.

הכרעה

6. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

7. נקודת המוצא הינה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך, וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק וייעול הדיון. חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, (21.9.10)).

8. בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך– וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק (28.3.07)). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב - תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

9. באשר לבקשת המבקש לגילוי מסמכים - נוכח טענת המשיבים לפיה אין ברשותם דוחות נוכחות וסידורי עבודה של המבקש למשך תקופת העסקתו, הרי שאין אפשרות להורות על גילוי המסמכים שהתבקשו.

עם זאת, המשיבים יצהירו על היעדר המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.

10. באשר לבקשת המשיבים לגילוי מסמכים – ב"כ המבקש טענה כי העבירה לידי ב"כ המשיבים את ההקלטות וצירפה לתגובה מטעמה העתק של הודעת המייל אליה צורפו ההקלטות.

משכך, מתייתר הדיון בבקשה להעברת ההקלטות.

11. באשר ליתר המסמכים המבוקשים, ב"כ המבקש לא צירפה לתיק בית הדין העתק מתצהיר גילוי המסמכים שהעבירה, לטענתה, לידי ב"כ המשיבים ביום 23.7.14, כך שלא הובהר אלו מהמסמכים המבוקשים, אם בכלל, הועברו לידי ב"כ המשיבים.

נוכח הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך, ב"כ המבקש תאפשר לב"כ המשיבים גילוי ועיון במסמכים המבוקשים כמפורט בסעיף 4 להחלטה לעיל (סעיף 3 לתגובת המשיבים), ככל שאלו טרם הועברו לידיו. ככל שמסמך כלשהו מהמסמכים המבוקשים אינו מצוי ברשות המבקש, עליו להצהיר על כך בתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.

12. ב"כ המבקש תפעל בהתאם לאמור בסעיף 8 להחלטה, בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו.

13. הוצאות הבקשות יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, ‏28 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.