טוען...

פסק דין שניתנה ע"י הדס יהלום

הדס יהלום15/10/2015

לפני:

כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציג ציבור עובדים מר דב גרינברג

נציג ציבור מעסיקים מר רן ורדי

התובעת

ענת רייך
ע"י ב"כ עו"ד נעמת

-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה בכפות הידיים (TSׂC דו צדדי) כפגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה.

2. בהסכמת הצדדים, מונה מומחה רפואי על יסוד עובדות אלה:

א. התובעת ילידת 26/8/72, והשימשה כמרפא בעיסוק במרכז "לב סביון" ברח' השקמה 8 בסביון.

ב. התובעת החלה את עבודתה כמרפאה בעיסוק בשנת 1997 לערך וכן עבדה ועובדת החל משנת 1999 כמרפאה בעיסוק במרכז "לב סביון".

ג. במהלך יום עבודה התובעת נותנת כ-10-11 טיפולים פרטניים. כל טיפול פרטני נמשך כ-45-50 דקות קרי "שעה טיפולית". במהלך כל הטיפול התובעת מתמקדת בכישורי הכתיבה, כישורים הדורשים ביצוע תרגילים לחיזוק שורשי כף היד ושרירי האצבעות של המטופלים.

ד. לשם ביצוע הטיפול הפרטני בכל ילד, במהלך כל שעת טיפול התובעת מבצעת עם כל מטופל-ילד, עשרות תנועות חוזרות ונשנות וזהות, תנועות סיבוביות של פלקשיין ואקסטנשיין של מפרקי שרשי שתי כפות ידי התובעת. אותן התנועות המתוארות לעיל חוזרות על עצמן, במגוון של תרגילים, לרבות התנגדות מול עומסים איסוף דיסקיות ע"י כף היד וכן שליפת/איסוף ושחרור דוקים ע"י כף היד.

ה. התובעת עובדת שבוע בן 5 ימי עבודה מלאים.

ו. התובעת מבצעת עשרות תנועות חוזרות נשנות וזהות, תנועות סיבוביות של פלקשיין ואקסטנשיין של מפרקי שרשי כפות ידיה מידי כל טיפול.

3. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר דב אופנהיים. להלן השאלות שהופנו למומחה:

א. מהו הליקוי של התובעת בידיים?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. להלן חוות דעת המומחה מיום 30.8.14:

"התבקשתי בכתב המינוי לענות על מספר שאלות. להלן תשובתי לפי סדרן:

א. התובעת סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בשתי כפות הידיים (מעבדתית זהה). מהות התסמונת היא לחץ בתעלה הקרפלית הגורם לנמלול או תרדמת בפיזור העצב המדיאני בכף היד.

ב+ג. לתסמונת התעלה הקרפלית סיבות רבות והינה תלונה שכיחה וממצא שכיח בגילה של התובעת. על פי רב, הסיבות אינן קשורות לפעילות אך ישנם מצבים ספציפיים בהם נמצא קשר בין העסיק לבין ההתפתחות של התסמונת כגון, עבודה עם כלי קידוח או עבודות הדפסה באינטנסיביות רבה.

במקרים אלה ברור שמדובר בעבודה מאומצת עם תנועות קבועות ללא שינוי מנח וללא הפסקות.

במקרה הנדון מדובר אמנם בעבודה הדורשת פעילות של שורש כף היד אך לא מדובר בתנועות רצפות במשך יום העבודה וכן, מדובר במגוון של תנועות לרבות תנועות בכיוונים הפוכים. מירב הפעולות שלנו נעשות על ידי שימוש בידיים, כמעט באופן קבוע תוך הפעלה של שורשי כפות הידיים, בין אם מדובר בעבודות לצרכי פרנסה ובין אם מדובר בעבודות בית. שורשי כפות הידיים וכפות הידיים בנויים לעמוד בעומסים של עבודה רציפה.

לפיכך, נוכח שכיחות המחלה של תסמונת CTS ועל סמך תיאור העבודה של התובעת (כפי שנרשם בכתב התביעה) לא מתקיים מנגנון פגיעה מיקרוטראומה בה כל תנועה גורמת לנזק זעיר המצטבר בסופו של דבר ללקות קבועה".

5. התובעת ביקשה למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 13.12.14.

6. ביום 8.1.15 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

1. האם תנאי עבודת התובעת גרמו להחמרה בתסמונת התעלה הקרפלית ממנה קבעת כי התובעת סובלת.

2. א. האם אפשר שתנאי עבודת המערערת גרמו להחמרת הכאבים
מהם סובלת התובעת בשל תסמונת התעלה הקפרלית, ואפילו
באופן זמני וחולף.

ב. האם אפשר שתנאי עבודת המערערת גרמו להחמרה במגבלות התפקודיות מהם סובלת התובעת בשל תסמונת התעלה הקרפלית ואפילו באופן זמני וחולף.

7. להלן תשובת המומחה מיום 1.2.15:

"1. להערכתי תנאי עבודת התובעת לא גרמו לתסמונת התעלה הקרפלית ואף לא להחמרה בתסמונת התעלה הקרפלית.

2. א. תנאי העבודה לא גרמו להחמרת הכאבים ואף כי כאבים יכולים להפריע יותר בעת עבודה מאשר במנוחה, הדבר אינו מאפיין דווקא תסמונת מסוג CTS, שעל פי רוב הכאב והתרדמת מתבטאים במצב מנוחה.

ב. אינני מעריך שתנאי העבודה של המערערת גרמו להחמרה במגבלות התפקודיות בין אם באופן קבוע או זמני וחולף".

8. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

10. על פי חוות דעת המומחה, מחלתה של התובעת אינה קשורה לאופי העבודה.

המומחה הבהיר כי המקרים שבהם מוכח קשר סיבתי בין מחלקת CTS לבין העבודה, הם כאשר מדובר בתנועות מאומצות קבועות ללא שינוי מנח וללא הפסקות.

במקרה של התובעת, הסביר המומחה שמדובר בעבודה הדורשת אמנם פעילות של שורש כף היד, אך אין מדובר בתנועות רציפות במהלך העבודה, וכן כי מדובר בתנועות מגוונות בכיוונים הפוכים.

11. המומחה קבע, אם כך, כי מחלת התובעת בידיים אינה נובעת מתנאי העבודה וכן בנוסף, קבע כי אין מדובר במיקרוטראומה.

12. במסגרת שאלות ההבהרה נשאל לגבי החמרת מצב והשיב שתנאי עבודה לא גרמו להחמרת הכאבים.

המומחה הוסיף ואמר שהכאבים אמנם יכולים להפריע יותר בעת העבודה מאשר בעת מנוחה, אך עמד על קביעתו לפיה תנאי עבודה לא גרמו להחמרת הכאבים.

את תשובותיו לשאלות ההבהרה יש לראות ביחד עם האמור בחוות הדעת, דהיינו – במקרה של התובעת לא מתקיים מנגנון פגיעה של מיקרוטראומה, שכן מדובר בתנועות שונות בכיוונים שונים.

משלא מתקיים מנגנון מיקרוטראומטי, ברי שהופעת כאבים במהלך העבודה, אינה מהותה פגיעה על פי מנגנון מיקרוטראומה.

13. נוכח חוות דעת הברורה וחד משמעית של המומחה ונוכח תשובותיו לשאלות ההבהרה, אשר אף הן ברורות ולא נמצאה בהן סתירה, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

14. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, 15/10/15 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

022101299

נציג עובדים מר גרינברג

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר ורדי

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
15/10/2015 פסק דין שניתנה ע"י הדס יהלום הדס יהלום צפייה
19/10/2015 פסק דין לא זמין
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 ענת רייך עופר נעמת
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי עדי וידנה