<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד מיטל סטי

הנאשם וב"כ, עו"ד דן גרינברג

אשת הנאשם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

אני מבקש לצרף את טיוטת כתב האישום שהעברתי לבית המשפט לפני מספר ימים, בפל"א 43244/14. הנאשם מבקש להודות בכתב האישום.

הנאשם:

ראיתי את כתב האישום המתייחס לאירוע מיום 29.9.14 שעניינו הפרת הוראה חוקית. אני מודה באמור בכתב האישום.

<#7#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם אני מרשיעה בביצוע עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ל' סיוון תשע"ה, 17/06/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

הסכמנו על כל הרכיבים, הסכמנו גם על רכיב השל"צ, אך לא מגיעים לעמק השווה בנוגע לשעות.

ב"כ הנאשם:

שירות המבחן לא המליץ על של"צ והשאיר לשיקול דעת בית המשפט.

אני מודה למאשימה על ההגינות לאורך כל הדרך. הסברתי לנאשם את עמדת התביעה ולמה הם עומדים על של"צ.

לענין השעות - חברתי הסכימה ל- 120 שעות.

הנאשם:

העיסוק והזמן שאני מחלק בין הילדים, בעבודה ותקופת השיקום, לא נותר לי זמן. אני עובד 14 שעות ביום. ישנם גם המפגשים בשירות המבחן שאני מחוייב להם.

אני מבקש להקל על הדרך שלי, זו עזרה גדולה.

ב"כ המאשימה:

לאחר ששמענו את דברי בית המשפט, יש ביננו הסכמה לגבי כל הרכיבים. הגענו להסדר שלפיו, בגין שני כתבי האישום שבהם הודה הנאשם, לאור המלצת שירות המבחן יוארך המאסר על תנאי שתלוי ועומד נגדו בגין ת"פ 30869-04-12 (כב' השופט עוזיאל מיום 6.1.13), ויוטל עליו צו של"צ בהיקף של 120 שעות. נוסף על כך יוטל על הנאשם צו מבחן.

הטעמים להסדר הם כדלקמן:

מדובר בנאשם שעבר תהליך שיקום משמעותי ביותר, כעולה מתסקיר שירות המבחן. הוא השתתף בטיפול קבוצתי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה בר"ג ושיתף פעולה באופן מלא. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגויס לטיפול ומבקש לבחון באמצעותו דפוסיו הבעייתיים במסגרת הזוגיות. נוסף על כך, גם אשתו של הנאשם השתלבה בטיפול במסגרת אותו מרכז בר"ג ובהמשך תיעשה חשיבה באשר לשילוב השניים בהליך זוגי. שירות המבחן ציין את השיפור שחל במערכת היחסים של הנאשם עם בת זוגו, ובאופן כללי – גם מחוצה לה.

אשתו של הנאשם צינה באוזני קצינת המבחן שחלה רגיעה במצב בבית ואינה חוששת מהנאשם.

שירות המבחן ציין גורמי סיכוי משמעותיים לשיקום, כאשר בראש ובראשונה עומד הטיפול שעובר הנאשם. עוד צוין כי מאז התיק האחרון לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים.

נוכח כל הדברים האלה, ומבלי להקל ראש בחומרת המעשים של הנאשם, סברנו כי נכון יהיה להורות על הארכת התנאי, להטיל של"צ בהיקף קטן יחסית, אשר יאפשר לנאשם להמשיך בשיקום, אך בכל זאת יהווה עונש קונקרטי, נוכח המסר שצריך לצאת מבית המשפט בנוגע למעשים כגון אלה.

נוסף על כך אנו סבורים כי צו המבחן הוא בעל חשיבות במקרה דנן.

נבקש מבית המשפט לאמץ את ההסדר.

וטרם הדיון שוחחתי עם המתלוננת ורוח הדברים היתה חיובית, המתלוננת הניחה את דעתי לכך כדי לבקש מבית המשפט לאמץ את ההסדר, ואני סבורה כי לאחר שיחה איתה, שזה הדבר הראוי והנדרש במקרה שלנו.

ב"כ הנאשם:

אני מודה לחברתי על הגינותה, אני מצטרף לדבריה. אני מקווה שזו תהיה התוצאה הסופית.

אציין שתי עובדות שלא עלו בתסקיר: מהרגע שהוא שוחרר הוא היה בטיפול במסגרת שירות המבחן ב- 17 מפגשים תחת צו פיקוח מעצר ומשם הוא התקדם ועבר לטיפול בר"ג. עובדה שניה שהוא היה עצור כשבועיים ולאחר מכן מעצר בית מוחלט ורק לאחר מכן הותר לו לצאת לעבודה, מזה כ- 10 חודשים הוא מצוי ללא תנאים.

והנתון האחרון, כי עובדות כתב האישום שונו ונותרנו עם עבירת האיומים אשר עזרו למאשימה לאמץ את ההסדר.

אני מודה לחברתי שויתרה על הבקשה לקנס, על מנת שלא לפגוע בתא המשפחתי.

יש לנו הסכמה, אבקש כי יושבו לו ההפקדה ע"ס 6,000 ₪.

הנאשם:

אין לי הרבה מה להגיד. אני מאוד מרוצה מהתוצאה, ומהשינוי שיצא לטובה. זה נתן לי הרבה לחיים.

<#9#>

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע עפ"י הודאתו בשני כתבי אישום.

עפ"י כתב האישום הראשון הוא הודה בביצוע עבירה של איומים. בחודש פברואר 2014 איים בע"פ ושלח מסרונים מאיימים לאשתו, אם שני ילדיו. האיומים מפורטים בכתב האישום ואיני מוצאת מקום לחזור עליהם. לאחר רצף מסרונים מאיים שנשלח ביום 21.2.14 ביקש להיכנס לביתו ביום 23.2.14. תחילה סירבה המתלוננת להכניסו והוא שלח מסרונים מאיימים נוספים. למרות האיומים נתנה לו המתלוננת להיכנס הביתה, אך ביום למחרת המשיך הנאשם ברצף של איומים קשים על חייה המתלוננת, על הילדים, על רכושה של המתלוננת ועוד.

עפ"י כתב האישום השני, בעקבות מעצרו בגין המעשים מושא כתב האישום הראשון, נעצר הנאשם ושוחרר בתנאים. בין היתר היה על הנאשם להימצא במעצר בית בכתובת מסויימת. ביום 29.9.14 בשעה 3:51 לפנות בוקר, שהה הנאשם שלא במעצר הבית כשהוא עם אדם אחר בכלי רכב, אדם שלא היה אחד מן המפקחים שמונו ע"י בית המשפט. בגין כך הואשם והורשע בהפרת הוראה חוקית.

יצוין, כי כתב האישום הראשון תוקן בצורה משמעותית. היתה השתלשלות ענייניםממושכת, שבמסגרתה נשלח הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן, יותר מפעם אחת.

לנאשם 6 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, לרבות עבירות סמים, רכוש, אלימות ואיומים. כמו כן, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך שנתיים מיום 6.1.13, וזאת בגין ת"פ 30869-04-12.

היום מונח לפני תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, אשר מלמד על שינוי משמעותי וחיובי שעבר הנאשם. הוא השתלב בתוכנית טיפול, כפי שפירטה התובעת בטיעוניה. אותותיו של הטיפול ניכרים בהתנהלותו הנוכחית, כפי שהעידה גם אשתו, המתלוננת.

נוכח דברים אלה, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר המותנה ולהטיל בצידו צו מבחן.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון בגין שני התיקים, הכולל של"צ בהיקף של 120 שעות, הארכת המאסר המותנה וצו מבחן. הטעם העיקרי לכך הוא הליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם, עמדת המתלוננת וחוסר הרצון לפגוע במאמצי הנאשם להמשך שיקום.

הנאשם בדבריו האחרונים אף ציין כי הוא חש שחל שינוי משמעותי לטובה בחייו, ובסופו של יום יצא לו טוב מכל התהליך.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת דבריו של הנאשם אני מגיעה למסקנה כי ההסדר ראוי בנסיבות העניין. יש לזכור, שכאשר מודבר ב"הסדר סגור", אין צורך להלך בנתיבו של תיקון 113 לחוק העונשין. ואולם, גם עפ"י התיקון הליך שיקום משמעותי מהווה סיבה לסטייה מחוץ למתחם העונש הראוי, לקולה.

לאור כל האמור, החלטתי לאמץ את ההסדר שהציגו הצדדים ואני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני מורה על הארכת המאסר המותנה בן 3 חודשים, וזאת למשך שנתיים מהיום. הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים מהיום יעבור עבירה של איומים.

2. אני מטילה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 120 שעות. שירות המבחן יגבש תוכנית של"צ כפי שהתחייב לעשות בתסקיר מיום 8.6.15 ויודיע לבית המשפט ולצדדים מה טיבה של התוכנית.

3. אני מטילה צו מבחן על הנאשם. מובהר לנאשם, כי עליו לעמוד בצו המבחן ואי עמידה בו עשויה לגרור גזירת דינו מחדש.

4. אני מורה על החזרת פיקדון שהפקיד הנאשם במסגרת מ"ת 55551-02-14, לידיו.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ל' סיוון תשע"ה, 17/06/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מרגלית לולו