בפני בקשה מחודשת של התובע למינוי מומחים בתחומים: נוירולוגי, א.א.ג ונפשי, על מנת שאלו יחוו דעתם באם נותרה לו נכות באיזה מתחומים אלו בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים מיום 20.1.14.

בקשה זהה, אשר כללה גם בקשה למינוי בתחום האורטופדי, הוגשה יחד עם הגשת התביעה בחודש 3/14, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להוסיף מסמכים ולהשלים טיעון ביחס אליה, ניתנה החלטה מיום 20.1.15 (להלן: "ההחלטה הקודמת") בה הוריתי על מינויו של פרופ' וולפין כמומחה בתחום האורטופדי, כאשר דחיתי את הבקשה ביחס לכל התחומים הנוספים מאחר ולא סברתי כי קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות באיזה מתחומים אלו, באשר לא הוצג בפני תיעוד רפואי כלשהו לאחר שחרורו של התובע מאשפוז בחלוף 9 ימים מיום התאונה.

לאחר שהתקבלה חוות דעת פרופ' וולפין אשר קבע כי לתובע נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנה וחצי-שנתיים ממועד בדיקתו וכי יש צורך בבדיקה נוספת בחלוף תקופה זו (דהיינו חודש 9/16 לכל המוקדם), הוגשה בקשה זו אשר מבוססת על תיעוד רפואי נוסף המעיד על תלונות וקבלת טיפולים תקופה נוספת לאחר השחרור מאשפוז (עד לחודש 4/14 המסמך המאוחר ביותר) וזאת בגין תלונות על כאבי ראש וסחרחורות (וקיום ממצא בCT מוח, אם כי ספק באם הוא חבלתי) וכן תלונות בגין טנטון שהופיעו לאחר התאונה.

לאחר שניתן הסבר מצד ב"כ התובע לצורך בהגשת הבקשה המחודשת אליה צורפו מסמכים רפואיים נוספים, ובהעדר התנגדות מצד הנתבעת לבקשה רק מהטעם שקיימת החלטה קודמת, מצאתי לבחון את הבקשה לגופה, על אף הדרך ה"עקלקלה" בה הוגשה (במאמר מוסגר יצויין כי קריאת סיפת הבקשה מלמדת שגם ב"כ התובע לא היה בטוח שיש מקום להגישה כך....).

בחינת המסמכים הרפואיים הנוספים אכן מעידה על כך שהתובע המשיך להתלונן על סחרחורות וכאבי ראש, וכן על הופעת טנטון, זמן מה לאחר התאונה, אך לא הוצגו מסמכים רפואיים לאחר חודש 4/14, דהיינו 4 חודשים לאחר התאונה. עיון במסמכים מעלה כי גם הרופאים המטפלים מעלים ספק בשאלה האם התלונות והממצא בCT מוח מקורם בפגיעה בתאונה, אולם אני סבורה כי יש בהם, בצירוף לדברי מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו, בה "רמז" בין השורות, על הצורך בבחינת התלונות בתחום הנוירולוגי, כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום זה, כאשר בשלב זה הנתבעת תישא בשכרו.

באשר למינוי בתחום א.א.ג, הרי שבהקשר זה העדרו של תיעוד רפואי או בדיקות בתחום זה לאחר חודש 4/14, ומנגד קיומו של עבר רפואי ברור בתחום זה המתועד בתיעוד הדל הקיים, אני מוצאת כי על מנת שלא לחסום את דרכו של התובע מלהוכיח טענתו לקיומה של נכות בתחום זה שמקורה בתאונה, וחרף התיעוד הדל, אמנה מומחה אולם זאת בתנאי שהתובע יפקיד את שכר טרחתו בקופת בית המשפט. אמנם נכון כי אין חשש של ממש שלא ייפסק לתובע פיצוי העולה על שכ"ט המומחים (שכן כבר נקבעה לו נכות זמנית כאמור לעיל), אולם אני סבורה שמקום בו מדובר ב"ראשית ראיה" כה קלושה, וכאשר האפשרות שהנכות, ככל שהיא קיימת, מקורה בעבר הרפואי הברור בתחום זה, יש להתנות את המינוי בהפקדת השכר ע"י התובע, בין היתר, על מנת להצביע על רצינות הבקשה, ושאין בה "מסע דיג" בנסיון "לדוג" נכויות שאין בינן לבין הפגיעה בתאונה כל קשר.

באשר לתחום הנפשי, צודקת הנתבעת בטיעונה כי אין כל בסיס בבקשה למינוי בתחום זה, והעובדה כי במהלך האשפוז, מיד לאחר התאונה הביע התובע חשש מנהיגה, אין בה להוות "ראשית ראיה" לקיומה של נכות בתחום זה, כאשר מאז לא קיים כל תיעוד בדבר היזקקות לטיפול או תלונות בתחום זה. מה גם שלבקשה לא צורף כל תיעוד נוסף מעבר לזה שצורף בהקשר זה לבקשה המקורית ולפיכך אין מקום, לגבי תחום זה, לסטות מקביעותי בהחלטה הקודמת.

לאור האמור לעיל אני מורה על מינויים של המומחים הבאים:

ד"ר מחאג'נה עאיד – בתחום הנוירולוגי

ד"ר אמיר גורי – בתחום א.א.ג.

מינויו של ד"ר גורי יכנס לתוקפו רק לאחר שהתובע יפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 5,200 ₪ או התחייבות ב"כ חלף ההפקדה, זאת לכל היותר בתוך 30 יום.

בהעדר הפקדה/התחייבות כאמור אראה את התובע כמי שויתר על טענה לנכות בתחום א.א.ג

אין להמציא החלטה זו למומחים אלא את החלטת המינוי הפורמלית בלבד.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ו, 07 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.