תביעה לפיצוי בסך 21,060 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות התנהלותה של הנתבעת, שהינה תאגיד מים.

כתב התביעה

1. בכתב התביעה פרט התובע את השתלשלות הדברים בעניינו: לדבריו, הינו בעל זכויות בדירה בגודל 25 מ"ר ברחוב עבאס 66 בחיפה (להלן: הדירה), אשר מיועדת להשכרה. נטען כי בתקופה שבין ינואר 2010 ועד פברואר 2012 הייתה הדירה סגורה וללא כל שימוש בה. בשלב מסוים, התברר לתובע כי בדצמבר 2010 – בעיצומה של התקופה בה עמדה הדירה ללא שימוש - החליפה הנתבעת, ללא ידיעתו והסכמתו, את שעון המים בדירה. בעקבות החלפת שעון המים, הגיעו לתובע חשבונות מים לתשלום בסכומים גבוהים ובלתי סבירים. כשפנה לנתבעת לשם בירור, הוא נדרש על-ידיה לבצע בדיקה באמצעות איש מקצוע מטעמו. התובע פעל כאמור והזמין איש מקצוע, אשר בדק ולא גילה תקלה כלשהי בצנרת המים. בהמשך, נדרש התובע על-ידי הנתבעת לשלוח את שעון המים לבדיקה על חשבונו, אולם הוא סירב לממן את עלות הבדיקה, ובסופו של דבר לא נבדק שעון המים. בבדיקה מטעם הנתבעת, שבוצעה ביום 20.9.2011, התגלתה תקלה בשעון המים והוא הוחלף. בעקבות החלפתו, הפסיקה תופעת צריכת המים החריגה. למרות זאת, עמדה הנתבעת על דרישתה כי התובע ישלם את חשבונות המים הגבוהים בגין התקופה בה היתה צריכה גבוהה עקב התקלה. היא נקטה נגד התובע ואשתו בהליכי גבית החוב, לרבות עיקול חשבונם בבנק.

2. התובע צרף לכתב התביעה נספחים שונים, וביניהם "אישור על הפסקת אספקת חשמל וחידושה" מיום 12.2.2014 (ממנו עולה כי ביום 18.1.2010 נותק זרם החשמל בדירה וביום 31.1.2012 חובר הוא חובר מחדש) ואישור מיום 3.5.2011 של קבלן מטעם התובע שבדק את מערכת המים, ובה ממצאיו.

3. הסעדים שנתבעו על-ידי התובע הינם:

* פסק דין הצהרתי אודות ביטול חובו לנתבעת, והסרת העיקול בבנק;

* 3,860 ₪ עבור עלויות של יעוץ משפטי;

* 800 ₪ עבור בדיקת שעון המים;

* 8,400 ₪ עבור הפסד של שבעה ימי עבודה;

* 8,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

כתב ההגנה

4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי פעלה כתאגיד מים באופן סביר. צוין כי לאחר החלפת שעון המים בוטל חוב המים לתקופה שבין ינואר לאוגוסט 2011 (ערב החלפת שעון המים ואיתור התקלה) והוסר העיקול. הנתבעת טענה כי סירובו של התובע לשתף פעולה לשם איתור התקלה תרם להתארכות התקופה בה הייתה צריכת מים גבוהה. לטענת הנתבעת, הסעדים הנתבעים הינם בסכומים מופרזים וללא אסמכתאות לשם הוכחתם.

שאלת האחריות

5. משהכירה הנתבעת בדרישת התובע לביטול החוב, ואף הסירה את העיקול, נותר לבחון האם קיימת אחריות מצד הנתבעת לתקלה בשעון המים והאם זכאי התובע לנזקים הנתבעים. מאחר והנתבעת הסכימה לפצות את התובע באופן סביר, ניתן לראות בכך הכרה שלה באחריותה לתקינות השעון, אשר, בדיעבד, התברר כי לא היה תקין.

גובה הנזק

6. לא עלה בידי התובע להוכיח את מרבית רכיבי הנזק שנתבעו:

(א) 3,860 ₪ עבור עלויות של יעוץ משפטי – התובע צרף צילום המחאה בסך 1,500 ש"ח לפקודת עורך דינו ותדפיס בנק המעיד על העברת 2,360 ₪ לחשבון עורך הדין. לא צורפה קבלה/חשבונית מס של עורך הדין, ולא ניתן לקשר בין התשלומים לעורך הדין לבין שירות משפטי הנוגע לתובענה זו.

(ב) 800 ₪ עבור בדיקת שעון המים – לא צורפה אסמכתא לתשלום.

(ג) 8,400 ₪ עבור הפסד של שבעה ימי עבודה – לא הובאו ראיות כלשהן.

(ד) 8,000 ₪ בגין עוגמת הנפש – צורפה אסמכתא אודות עיקול חשבון הבנק.

התוצאה

7. לאור האמור לעיל הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

(א) 1,500 ₪ בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש), בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 2.3.2014, ועד לתשלום המלא בפועל;

(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל;

(ג) הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.