המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין שניתן בתיק 19048/10/13 ביום 8/1/14 בבית משפט השלום בטבריה [ס.הנשיא כב' השופט פורת], במסגרתו נגזר על הנאשם, בין היתר, עונש של עבודות שירות.

נימוקי הבקשה:

על פי גזר הדין היה על המבקש להתחיל בריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות ביום 22/1/14. בשל נסיבות שאינן תלויות במבקש, ולאחר ששובץ לעבודות שירות במחוז הדרום, אך תיקו הועבר, מטעמים לא ידועים, למחוז הצפון, ועד שהוסדרו העניינים הפרוצדוראליים לשיבוצו בעבודה, נדחה ביצוע עבודות השירות.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין כשהטענה המרכזית הינה שבית המשפט שגה בכך שגזר את דינו של המבקש, במקום להזמין תסקיר נוסף בעניינו. בנסיבות המקרה היה מקום לקבל תסקיר שיבחן אפשרות של"צ במקום עבודות שירות וזאת על מנת שהמבקש לא יאבד את מקור פרנסתו.

אם לא יעוכב עונש עבודות השירות, יאבד המבקש את מקום עבודתו.

תגובת המשיבה :

גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים וסיכויי הערעור אפסיים.

ההליך בבית משפט קמא:

המבקש הורשע ביום 13/10/13 במסגרת הסדר טיעון בעבירת איומים כלפי אמו. על פי כתב האישום, איים הנאשם על אמו בכך שאמר לה שהוא לוקח מונית, מגיע לביתה בטבריה והורג את כל מי שנמצא בבית. הסדר הטיעון כלל הסכמה של שני הצדדים לעניין העונש. על פי ההסכמה, תתבקש חוות דעת של הממונה על עבודות השירות וככל שהמבקש ימצא כשיר לבצע עבודות שירות, ייגזר עליו עונש של 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות. המבקש ובא כוחו אישרו את הסדר הטיעון.

בחוות דעת של הממונה על עבודות השירות נמצא המבקש כשיר לביצוע עבודות שירות והממונה קבע כי ירצה את העונש בבית החייל באילת, בהיקף של 8.5 שעות עבודה יומיות, במשך 5 ימים בשבוע.

לשני דיונים נוספים שנקבעו להשלמת טיעונים לעונש, המבקש לא התייצב.

בדיון מיום 12/11/13 טען בא כוחו כי לא היה ברשותו כסף להגיע לבית המשפט.

בדיון מיום 2/1/14 שגם אליו לא התייצב המבקש, הודיע בא כוחו שבשיחה מסר לו המבקש שהוא לא שם לב לתאריך וכי זו גם טעות של עוה"ד שלא התקשר להזכיר לו.

ביום 8/1/14 ביקש ב"כ המבקש כי בית המשפט יורה על הזמנת תסקיר נוסף שיבחן אפשרות של של"צ במקום עבודות שירות וזאת כדי לא לפגוע בעבודתו של המבקש שרק התחיל לעבוד והוא מנסה לייצב עצמו כלכלית ותעסוקתית. הבקשה לדחיית הדיון נדחתה.

ב"כ המשיבה הודיעה שאין הסכמה, ובאשר לצורך בהזמנת תסקיר נוסף, משאירים לשיקול דעת בית המשפט. לעניין העונש, למבקש הרשעות קודמות בתחום הסמים, אלימות פיזית ומילולית כלפי בני משפחה – אשתו ואמו, ולמרות זאת, מבקשים לכבד את הסדר הטיעון ואף מוותרים על השתת קנס.

המבקש/הנאשם הודיע כי הוא מוכן לעשות עבודות שירות בלילה, אך הוא מבקש לשמור על מקום עבודתו. בית המשפט גזר את עונשו כפי שביקשו הצדדים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, לא שוכנעתי שסיכויי הערעור הם כאלה המצדיקים עיכוב ביצוע.

מדובר על עונש שהוא תולדה של הסדר טיעון סגור. בית המשפט, למרות עבר מכביד, כיבד את הסדר הטיעון וגזר את דינו כפי שהוסכם בין הצדדים, וזאת לאחר שהמבקש הופנה לממונה על עבודות השירות, כפי שביקש במסגרת הסדר הטיעון ונמצא כשיר לביצוע עבודות שירות.

למרות שגזר הדין ניתן עוד ביום 8/1/14 הערעור הוגש ביום 2/3/14 והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה רק ביום 6/3/14.

המבקש הסביר את האיחור בכך שניסה למצות את ההליך מול הממונה על עבודות השירות, אך משלא התחשבו בצרכים שלו ולאפשר לו ביצוע עבודות שירות בדרך שלא תפגע בעבודה, הוא החליט להגיש ערעור. למעשה, מבקש המבקש לתקוף את החלטתו של הממונה על עבודות השירות.

הדרך הנכונה לעשות כן איננה על ידי הגשת ערעור על העונש, ערעור שבמסגרת הדיון ציינו גם המבקש וגם בא כוחו, מטרתו היא לבטל את העונש של עבודות השירות, כך שהמבקש לא ירצה עבודות שירות כלל, בניגוד להסדר הטיעון.

כאמור, למרות שמדובר בעונש לפרק זמן קצר של 4 חודשים, הרי שסיכויי הערעור הם כאלה שאינם מצדיקים עיכוב ביצוע.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.