<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד יוליאן לנדסמן

ב"כ המשיב 2 עו"ד לבנת מלמד

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

במקרה זה, הדברים כפי שבאים לידי ביטוי מגורמי הטיפול בכלא רימונים, לא נכונים בעליל.

אני יודע שאנו עוסקים במשפט מנהלי, הראיות מספיק שתהיינה קלות, אבל יש ראיות שזועקות לשמיים. דבר ראשון, המחלוקת ככלל היא המחלוקת העיקרית סביב ההחלטה של וועדת השחרורים, סביב נושא הטיפול. העותר שנמצא פה פנה כבר ביום 18.7.13, כמה ימים לאחר שנדון לעונש המאסר, וביקש טיפול, ביקש להשתקם. העובדת הסוציאלית באגף 14, בו היה נתון אז, בשם שירה, לא הייתה לה כשירות. היא אמרה לו שלא רק שאין לה כשירות, ברגע שהוא ביקש טיפול חלופי, היא אמרה ליום ביום 21.7.13 שהוא לא יכול לעבור לכלא חרמון כי יתרת המאסר שלו קצרה מידי ואז הוא ביקש לעבור לכלא רימונים והיא אמרה לו שאין לה כשירות.

בחודש אוגוסט 2013 התפרסה הודעה באגף לגבי השתתפות בקבוצה טיפולית ושירה אמרה לו שהוא לא מתאים לקבוצה הזאת אלא הוא צריך טיפול נגד עבירות מרמה והעותר הסכים מיד. כאשר הוא הגיע לאגף 11, שזה אגף מתקדם שהוא הוא שוהה עד היום, הוא הגיע לשם ביום 4.10.13. ביום 4.11 העובדת הסוציאלית של אגף 11, בשם נעמה, הודיעה לו שהוא סרבן טיפול. איך יכול להיות שהוא סרבן טיפול כאשר הוא מבקש ויש ראיות מנהליות לכך שהוא מבקש, יש מכתבים שהוא הגיש, יש מכתבים שלי עם גורמי הטיפול בבית הסוהר, ביקשתי לתקן את הטעות שהוא סרבן טיפול ויש את המכתבים שלו לעבור לכלא רימון.

העותר אמר שמאחר שהוא לא יודע מתי הקבוצה טיפולית, הוא ביקש לעבור לקבוצה טיפולית בכלא רימונים. לאחר התייעצות איתי, דבר שלא כתוב באף מסמך, בדרך כלל מחתימים את האסירים על מסמך שהם מסרבים לטיפול, כאשר הם מסרבים. העובדת הסוציאלית שכתבה שאין לה כשירות לאשר את הטיפול, הוא נתפס כסרבן טיפול עד עצם היום הזה.

אם ישאלו אותי האם הוא יצא לחופשות, התשובה היא לא, כי הוא כביכול סרבן טיפול.

אם כך הוא הדבר, הכיצד יכול להיות שראש תחום שיקום וטיפול בבית סוהר רימונים כותבת ביום 9.1.14 שהוגשה בקשה להעברתו לכלא חרמון והם ממתינים לקבלת תשובה בנושא. יש פה מחלוקת שאני מוכיח שאנו צודקים במחלוקת. לא יכול להיות שוועדת השחרורים כותבת שללא שום קשר מי אשם בכך שהוא לא עבר טיפול, עצם העובדה שהוא לא עבר טיפול זה מצביע על מסוכנות עתידית. איזה מסוכנות יכולה להיות?

בית המשפט אמר פעם שלא יכול להיות שרשות תחזיק במקל משתי קצותיו. אי אפשר לחייב בטיפול מצד אחד ומצד שני לא לאפשר לו את הטיפול.

האם כל מה שהעותר ביקש נמחק? הוא נתפס כסרבן וככה זה מלווה אותו עד היום. זה פשוט לא נכון ואי אפשר להשלים עם זה.

הוא לא עבר טיפול כיוון שהוא ביקש לחשוב ולהתייעץ וכתבו שהוא סרבן טיפול.

אני מציע לחזור לוועדת השחרורים שתשקול מחדש את העניין שלו כיוון שלא שקלה נכון את עניינו.

לאחר הפסקה

ב"כ העותר: העותר מקבל את המלצת בית המשפט ומבקש לחזור בו מהעתירה.

<#3#>

פסק דין

בהסכמת העותר, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות בא כוחו, אנו דוחים את העתירה.

רשמנו בפנינו בקשת העותר להשתלב בהליך טיפולי לעברייני מרמה וחזקה על שב"ס שיאפשר לו להשתלב בתהליך כזה באם יימצא מתאים ותנאיו יאפשרו השתתפותו בו.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז ניסן תשע"ד, 27/04/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.