בפני תביעה על סך 4,467 ₪.

לטענת התובע ביום 29.9.13 ישב ברכבו החונה כאשר המנוע דומם ולפתע, רכב של הנתבע אשר חנה מלפניו, נסע לאחור ופגע ברכבו.

התובע טען כי הנתבע 1 לקח אחריות לקרות התאונה, ואף הציע לשלם בגין הנזק סך של 200 ₪, אולם התובע סירב לקבל את ההצעה.

התובע ביקש לפצותו בסכומים הבאים: סך של 2,666 ₪ נזק לפי חוות דעת שמאי, 750 ₪ שכר טרחת שמאי, ירידת ערך 51 ₪, הוצאות שונות 1,000 ₪.

הנתבעים טענו כי רכב הנתבע 1 עמד בצידי הכביש, כאשר לפתע הגיח נהג רכב התובעים ופגע בו מאחור.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים בפני היום, העיד התובע והעדה מטעמו גב' אסתר שווישה, מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 בעצמו.

התובע חזר על הנטען בכתב התביעה, ומסר כי הוא ישב ברכבו החונה, עת נסע רכבו של הנתבע לאחור, התובע מסר כי הנתבע הציע לו לשלם 200 ₪ עבור הנזק אך הוא לא הסכים.

נציג הנתבעת עימת את התובע עם גרסת הנתבע 1 לפיה הוא נסע תוך כדי דיבור בטלפון, ופגע ברכבו של הנתבע 1 מאחור, התובע הכחיש גרסה זו בצורה גורפת.

מטעם התובע העידה הגב' שווישה, אשר תמכה בגרסת התובע, לפיה הרכב של הנתבע נסע אחורה ופגע ברכב התובע.

הנתבע 1 העיד בפני ומסר את גרסתו לפיה רכבו חנה בכביש, ורכב התובע פגע בו מאחור. בעדותו בפני העלה טענה שלא עלתה בכתב ההגנה לפיה התובע הציע לו לחתום על מסמך שהוא אחראי על התאונה, וכי בתמורה ישלם לו התובע 200 ₪ ועוד 1,000 ₪ אחרי שיקבל את כספי הביטוח, אך הנתבע 1 לא הסכים.

לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי בראיות בתיק, מצאתי לקבל את התביעה. התובע והעדה מטעמו מסרו גרסה קוהרנטית, כאשר מנגד עומדת עדותו היחידה של הנתבע.

בנוסף לכך, הנתבע העלה בדיון טענות עובדתיות ואשר לא הועלו בכתב ההגנה, והדבר אומר דרשני.

אי לכך, אני מורה על קבלת התביעה. הנתבעים יישאו בנזק הישיר, בסך של 2,666 ₪. כמו כן, יישאו בשכר טרחת שמאי בסך של 750 ₪, וירידת ערך בסך של 51 ₪. באשר לטענה לעניין הוצאות שונות בסך של 1,000 ₪, הוצאות אלו לא הוכחו, ועל כן אין מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב זה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 3,467 ₪.

כמו כן, הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך של 400 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.