התובע עותר לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט.

באשר לסיבת המחדל, טוענת התובע לנסיבות בריאותיות בעטיין נמנע ממנו להתייצב לדיון.

ביחס לסיכויי התביעה, לטענת התובע קיימים סיכויים טובים.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

ידועה ההלכה כי בבוא ביהמ"ש להכריע בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעתו, עליו ליתן דעתו לשני המבחנים הנ"ל, קרי סיבת המחדל וסיכויי התביעה. כאשר השאלה השנייה, שאלת סיכויי התביעה חשובה ביותר.

עוד נקבע בפסיקה שנדיר הוא הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקות הוצאות הולמת.

טעות אנוש אינה מהווה כשלעצמה טעם להצדקת העדר התייצבות וביטול פסק דין, כאשר במקרה דנן, אין מחלוקת כי התובעת זומנה כדין לדיון.

בשקלול כל האמור לעיל, לעניין סיבת המחדל מחד, וסיכוי התביעה מאידך, תוך איזון זכות התובעת לגישה לערכאות אל מול זכות הנתבעים להוצאות בגין הדיון אליו התייצבו כדין ולא התקיים, מצאתי לנכון להורות כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהתובעת תפקיד בקופת בית המשפט את ההוצאות שנפסקו לטובת הנתבעים בסך של 650 ₪, עבור כל אחד מהנתבעים, אשר יופקדו ע"י התובע בקופת בית המשפט עד ליום 15.04.16.

בכפוף להפקדת סכום הוצאות במועד כאמור, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע מועד חדש לדיון.

לא ישולמו ההוצאות במועד הנ"ל, יוותר פסק הדין על כנו.

ניתן היום, ה' אדר ב' תשע"ו, 15 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.