<#1#>

נוכחים :

ב"כ המאשימה עו"ד ואליד אלבז

הנאשם וב"כ עו"ד שי ברגר

פרוטוקול

הצדדים :

אין ראיות לעונש.

התובע טוען לעונש:

אני מגיש את הטיעונים לעונש בכתב יחד עם הפסיקה.

הסנגור:

הנאשם מכיר את עמדת המדינה.

הנאשם יליד 1980, נשוי +4.

הודה והורשע במסגרת כתב האישום שהוגש לביהמ"ש.

הנאשם בהודאתו חסך זמן שיפוטי יקר, איך שהגיע להסדר וכרת את ההסדר בזמן השימוע, עם רצון אמיתי להחזיר את רוב הכספים אשר נלקחו על ידו. בנקודה זו אציין, כי במסגרת התיקון לחוק שנעשה, זה הסדר שהגענו אליו בשלב השימוע, הוא בא עם הודאה מלאה ואז נכרת ההסדר. כך הוגש כתב אישום שהוא בתוך ההסדר.

הנאשם לקח אחריות על מעשיו החל מהרגע הראשון, בעת חקירת המשטרה. בעת שהודה במיוחס לו, ואף פירט במסגרת החקירה מעבר למה שידוע לחוקרי המשטרה באותה עת. [

בהמשך במסגרת השימוע הנאשם שב ולקח אחריות על מעשיו בעת שביקש להגיש להסדר טיעון בעת השימוע עצמו, אציין כי בעת שנכרת הסדר עם המאשימה, הנאשם ביקש לנכות את אחיו ואת אמו על אף שהיו אינדיקציות בתיק לפחות על ידיעה שלהם לגבי המתרחש.

מדובר בנאשם עם סיפור חיים שאינו פשוט כלל וכלל.

מדובר בנאשם שנולד בעת שאמו היתה כבת 16, אביו לא היה ידוע לטעמי באותה עת וגם היום והוא נמסר לאפוטרופוסות לסבתו.

בנקודה זו אוסיף כי אמו של הנאשם לאחר לידתו ומסירתו לסבתא נשאה מחדש וילדה 4 ילדים נוספים שהם אחיו למחצה. יחד עם זאת הדחיה והניכור של האם כלפי הנאשם והוא המשיך את מסלול חייו בבית הסבא והסבתא ולא במסגרת נורמטיבית של אם ואב.

כתוצאה מאותו אירוע מתמשך לאורך שנותיו הוא סבל מדחייה ונטישה דווקא במקום שאמור להיות מוגן מבחינת.

הנאשם שגילה את הסוד השמור במשפחה, החל לפתח דפוסים של שקר בהתחלה ביחס לזהותו ולזהות משפחתו ובהמשך באופן כללי.

בנקודה זו לא אכביר במילים על הנזק הנפשי שיכול להיגרם מהסיטואציה הלא פשוטה הזו, על אף שהסב והסבתא היו שם בשביל האשם וגידלו אותו אולי באובר פינוק, היום אנחנו מבינים שלא ידעו למלא את החסר במובן של הצבת הגבולות, על מנת שתהיה פה התפתחות תקינה של אדם מן הישוב.

הנאשם מגיל צעיר נאלץ להתמודד עם שאלות לא פשוטות של זהות עצמית, פיתח דפוסי שקר אודות הולדתו ובהמשך אימץ לתחומי חייו השונים. הדפוס הזה הלך והתפתח אצל הנאשם לאור העובדה, שהמסגרת שהייתה לו זו מסגרת הסבתא בעיקר, לא ידעה לשים גבולות ברורים ומחסומים נכונים ולמעשה, חייו נסובו סביב הצורך שלו לקבל פיצוי והצורך של הסבתא לתת פיצוי עבור כל החבילה שתוארה.

בין היתר, והדברים מצוינים בתסקיר שרות המבחן, סבתו דאגה להזרים לו כספים רבים, דבר שבמידה מסוימת גרם לנאשם להפנים איזה דפוס של קבלת כסף מהיר, והדברים גם מצוינים בתסקיר עצמו.

הנאשם כפי שאמרתי הודה במסגרת החקירה בהזדמנות הראשונה שלו, לאחר מכן, במסגרת ההסדר הטיעון שנכרת עם המאשימה. ביקש להחזיר את רוב הכספים שנלקחו על ידו, והכספים אכן הוחזרו. לא למותר לציין כי החזרת כספים במיוחד בסכומים מאוד גבוהים, זה דבר שאינו נפוץ במחוזותינו וזה מלמד על לקיחת אחריות של הנאשם בגין המעשים.

אציין, יש הפקדה בסך 110,000 מיום 2.9.14 בתיקנו.

הפקדה נוספת מיום 21.10.14 בסך 40,000 ₪ במסגרת התיק שלנו.

הפקדה נוספת בסך 6,000 ₪ במסגרת בש"ע 8176-12-12.

הפקדה נוספת בסך 55,000 ₪ מה"ת 51997-12-12.

מתוך הסכום הזה הוחזר סך של 10,000 ₪ ביום 14.7.13 במסגרת החלטה של כב' השופט גד גדעון. הסכום המצטבר של כל הסכומים הוא 201,000 ₪.

כפי שאמרתי הנאשם נשוי אב לארבעה ילדים, משלם מחיר כבד בגין מעשיו. שלושת אחיו למחצה ניתקו עימו קשר.

גם האמא שבשלבים מסוימים היה קשר טוב איתה, הקשר איתה הפך לרופף.

הנאשם מבחינת מסגרת המשפחה חזר אחורה הרבה שנים, כי היום מעבר לאשתו וילדיו, יש את סבתו שעדיין תומכת בו.

במסגרת התיק הזה, אשתו של הנאשם לאחר שהתגלו מעשי המרמה שלו, נפרדה ממנו למספר חודשים, דבר שאילץ אותו לעזוב את ביתו וילדיו במסגרת המחירים שהוא משלם ולו בגלל חרטתו הכנה והבטחתו כי המעשים האלה לא יחזרו על עצמם, הסכימה אשת הנאשם לקבלו חזרה לביתם ולבחון מחדש את מערכת היחסים ביניהם.

הנאשם לאורך השנים, לא הצליח לשמור על רצף תעסוקתי ודווקא התיק הפלילי והפחד מהתוצאה של מה יהיה, בסופו של יום וכמובן הטיפול שקיבל בשירות המבחן במסגרת התסקיר, הצליח לאסוף כוחות והיום הוא עובד במפעלי ים המלח מעל לשנה וזאת הפעם הראשונה שיש עבודה קבועה וכפועל יוצא מכך, אותו מקום עבודה מצליח לתת שקט בראש, בטחון גם כלכלי וגם נפשי. לראשונה הוא לא נתמך כלכלית על ידי סבתו, ולראשונה הוא מוצא את עצמו שווה בין שווים כשסיפור חייו לא רודף אותו שוב ושוב. לראשונה הנאשם מצליח לפרנס את עצמו, משפחתו וילדיו בצורה חוקית ואמיתית דבר שגורם להעצמה שלו ביחס אליו ולמשפחתו. מכאן גם מגיעה החרדה הגדולה שמתבטאת בשירות המבחן שיאבד את מקום עבודתו במידה ויוטל עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

מפנה לתסקיר שירות המבחן בעמ' 3 פסקה 2, מחד הנאשם חווה נטישה ומצד שני חווה הגנת יתר. הנאשם נמצא במקום שונה ואחר, גם כתוצאה מההליך המשפטי וגם כתוצאה מהתובנות אליהם הגיע במהלך הזמן מאז שנעצר ועד היום. כולל כל הנסיבות של ניתוק מהמשפחה ומהאשה וכיוצ"ב.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרת השימוע שבמסגרת ויופקד הסך של 200,000 ₪ המדינה תעתור לרף מקסימלי של שנת מאסר אחת בלבד, ולכן לא ברורה לי עמדת המאשימה במסגרת הטיעונים הכתובים לפיהם הם עותרים שמדובר במתחם של שנה עד שלוש שנים ומבקשים לאמץ את הרף התחתון של אותו מתחם של שנת מאסר.

אני גם לא מסכים למתחם, לאור כל הנתונים שהוצגו והנתונים האישיים של הנאשם. טווח הענישה הוא ממאסר מותנה ועד שנת מאסר.

לציין, כי מדובר בעבירות שנעברו בשנים 2008 ועד 2010. מאז לא נפתחו נגד הנאשם תיקים מכל סוג שהוא, ביחס לחלוף הזמן, כשמדובר באינדיקציה טובה ביותר, כשמדובר על טווח של שנים, מאז האירוע האחרון של שנת 2010 ועד היום, שלא מדובר באדם שהוא רצידיביסט לא מדובר בעבריין, מדובר באדם שמעד וכפי שהמאשימה כותבת בטיעונים לעונש, היא גם מסכימה לראות את כל המקרים כמקרה אחד.

מפנה לע.פ. 2103/07 הורביץ ואח' נ. מ"י, שם ביהמ"ש העליון מדבר על התארכות ההליכים מיום ביצוע העבירה ועד מתן גזה"ד. בית המשפט אומר שיש להביא בחשבון מעבר לכך שהנאשם עומד לדין, את הנזקים הרגשיים המשפחתיים, הממוניים מסך הכל התקופה.

מפנה לע.פ. 5822/08 טרייטל נ. מ"י שם בימ"ש מזכיר את פס"ד הורוביץ.

חשוב לציין בנקודה זו כי הנאשם לא גרם לעיכוב אפילו של שניה אחת במסגרת המשפט הזה. הוא הודה בחקירה במשטרה וגם כשנשלחה לו הודעת השימוע.

כפי שחבריי אמרו בסיכומים, אבקש לקבוע כי מדובר במקרה אחד מתמשך, אפנה לעמ' 6 סעיף ג' גם המאשימה מסכימה לטעון שמדובר באירוע אחד. מכל הנתונים שהוצגו לביהמ"ש עד כה, במיוחד נסיבותיו האישיות, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, לקיחת האחריות, הפקדת הסכום המאוד משמעותי של 200,000 ₪ העדר עבר פלילי והעבר תיקים פתוחים בכלל מאז ביצוע העבירה, ההודאה במשטרה, החיסכון בזמן השיפוטי, כל אלה לטעמי צריכים להוביל את ביהמ"ש לענישה של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות כפי שהומלץ על ידי הממונה לפי חווה"ד שנמצאת בתיק.

במידה וביהמ"ש יגזור קנס על הנאשם, אבקש שהקנס יהיה מתון לאור הכספים שהופקדו.

הנאשם:

אני ממש מתחרט על מה שעשיתי. גרמתי עוול לי, למשפחתי ולאחיי שאני חושב שיקח זמן לשקם את זה. אני מבקש רחמים מבית המשפט.

<#2#>

החלטה

נדחה לעיון ולמתן גזר דין ליום 14/1/2015 בשעה 09:00.

הודע לנאשם מועד הדיון.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ה, 01/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אילנית רוימי