מונחות בפני תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים אשר אירעה ביום 10.2.13 בבית שמש בין כלי רכב נושא מספר רישוי 38-039-13 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 45-188-64 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנני מעדיפה את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת.

עדות הנתבע 1, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, היתה קוהרנטית, ברורה ואמינה, והוא תיאר התאונה לפרוטרוט ובבירור. טענתו, לפיה רכב התובעת פגע ברכב הנתבעים אגב נסיעה לאחור מתיישבת עם מיקומי הרכבים, כפי שאלה משתקפים מתמונות המקום, וכן מסתברת מן הבחינה ההגיונית.

מנגד, לא השתכנעתי מעדות נהג התובעת ומההסברים שסיפק לכך שרכבו היה מונע, כאשר הוא בתוכו, במצג בולט ביחס לחניה, אך בעצירה מוחלטת. זאת בפרט נוכח עדותו, כי לאחר מכן התכוון לנסוע לאחור. גרסתו, לפיה רכב הנתבעים הוא שפגע ברכב התובעת אגב יציאה מהחניה כאשר פניו אל כיוון התנועה, אף פחות מסתברת מן הבחינה ההגיונית.

נוכח מיקומי הנזק ברכב הנתבעים לא מצאתי לנכון לייחס אשם תורם לנתבע 1.

לפיכך יש לדחות התביעה העיקרית ולקבל התביעה שכנגד במלואה.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

התביעה העיקרית תידחה ללא צו להוצאות.

בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד סך של 5,457 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ה, 20 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.