במסגרת התיק שלפניי הגיש הנתבע בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, במסגרתה טען הלכה למעשה כי לא קיבל את האזהרה במועד הנקוב בתיק ההוצל"פ, התנגדות לביצוע התובענה שהוגשה ע"י התובעת ללשכת ההוצל"פ, וכן בקשה לביטול עיקול שכר.

אקדים ואציין כי הבקשה להארכת המועד וכן ההתנגדות גופה, נקבעו לדיון בהתאם ליומן ביהמ"ש לחודש נובמבר 2014, ובמסגרת ההחלטה הקובעת בקשות אלו, שהוגשו תחילה, לדיון, נקבע כי הנתבע נדרש להפקיד סך של 500 ₪ בשלב זה של ההליך לשם עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ.

עוד נקבע באותה החלטה כי עיקולים שנרשמו יוותרו לפי שעה ברישום בלבד.

הנתבע הפקיד את הפקדון האמור והגיש בקשה לביטול העיקול היא הבקשה המונחת לפניי עתה. בבקשה דחופה זו נקבע דיון להיום, ובפתח הדיון הבהיר ביהמ"ש לצדדים כי משטרם הוכרעה בקשת הנתבע לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, יש לראות את העיקול, שהוטל במסגרת הליכי ההוצל"פ לאחר שחלפו מועדי הגשת ההתנגדות עפ"י רישומי הלשכה, כעיקול שהוטל כדין לאחר שניתן פס"ד עפ"י התובענה.

בהתאמה הובהר כי על הנתבע הנטל להוכיח כי החוב נשוא התובענה מובטח באמצעי אחר מלבד העיקול נשוא בקשת הביטול, או כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מהותרת העיקול על כנו עד לתום ההליך, הוא נזק בלתי הפיך, משל מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פס"ד מחמת הגשת בקשה לביטולו.

הנתבע טען כי אין בידיו חלופות להציע וכי מלבד שכרו אין בידיו נכסים כלשהם אשר יוכלו להבטיח את תוצאות ההליך.

הנתבע אף ציין כי גיוס הסך של 500 ₪ לצורך ביצוע ההפקדה כמפורט מעלה, הביא למיצוי כל מקורותיו.

ב"כ התובעת טען כי הליכי עיקול אחרים בהם ביקש לנקוט העלו חרס, וכי כך אף הליך עיקול המטלטלין.

אשר לנזקים טען הנתבע כי הוא אב ל- 3 קטינים הסמוכים על שולחנו וחג הפסח עומד בפתח, ועל כן נגרם לו נזק בלתי הפיך.

ב"כ התובעת טען מנגד כי משאין בידי הנתבע אמצעי אחר להבטחת תשלום החוב, הרי שביטול העיקול עשוי להעמיד את התובעת דווקא בפני שוקת שבורה, ולגרום לה לנזק בלתי הפיך כתוצאה מהיעדר מקור כלשהו לסילוק החוב.

ראוי להבהיר כבר בשלב הזה כי עיקול שכר מוגן, ראש וראשונה, ע"י הוראות סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, ובהתאמה ניתן לעקל אך ורק את הסכום שאיננו מוגן עפ"י הוראות החוק.

עוד יש להבהיר כי עיקול שכר הינו עיקול מתחדש, אשר מתחדש מאליו מדי חודש בחודשו, ובכל חודש מהווה עיקול שכר חדש. עיקול אשר הוטל ע"י לשכת ההוצל"פ יחול על כל נכסי החייב המוחזקים בידי המחזיק, ממועד קבלת צו העיקול ולמשך 3 חודשים בלבד. כך, עיכוב של הליך עיקול שכר מחייב מניה וביה חדילת העיקול, החל מן החודש הסמוך שלאחר מתן ההחלטה בדבר עיכוב ההליך, שאם לא כן נמצא עצמנו במצב שבו למעשה מוטל עיקול חדש על שכרו של החייב לאחר שהורה ביהמ"ש על עיכוב ההליכים.

עיקול שתפס נכסים במהלך התקופה שמיום הטלתו ועד ליום עיכובו, יחול על הנכסים שאינם מוגנים מפני עיקול, ובלבד שמשך התקופה האמורה אינו עולה על שלושה חודשים.

עיקול השכר יתחדש, אם טרם חלפו שלושה חודשים עד ליום עיכובו, עם חידוש ההליכים לגביית החוב הפסוק, ככל שבתום ההליך יימצא הנתבע וידו על התחתונה.

היה וחלפו למעלה מ- 3 חודשים מיום הטלת העיקול ועד לעיכובו, הרי שעיכוב עיקול השכר כמוהו למעשה כביטול.

בהתאמה, במהלך התקופה שמיום עיכוב עיקול השכר ועד לתום ההליך המשפטי, אין המעסיק גורע משכרו של החייב, וכל שנותר מן העיקול זה רישום אצל המעסיק אשר אינו מהווה אלא לכל היותר פגיעה בשמו הטוב של החייב בעיניו של המעסיק, נזק שהנתבע כאן בחר שלא לכמתו, ובוודאי שלא שוכנעתי כי מדובר בנזק בלתי הפיך אשר עשוי לפגוע ביכולתו של הנתבע לכלכל את בני ביתו במהלך החג.

לאור כל האמור לעיל, אני רואה לנכון לדחות את הבקשה לביטול העיקול ולהבהיר כבר עתה כי ככל שיפקיד הנתבע את מלוא סכום החוב בניכוי הסך של 500 ₪ שהופקדו זה מכבר, בקופת ההוצל"פ, יבוטלו כל ההליכים לרבות עיקול השכר.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.