22 יולי 2015

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשת התובע למחיקת כתב התביעה שכנגד, אשר הוגש ביום 6.1.15 על ידי הנתבעת 2, לאחר ישיבת קדם המשפט אשר התקיימה ביום 18.12.14, לאחר שהתיק נקבע להוכחות ואף הוטל על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית.

מנגד קיימת בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה בתביעה שכנגד.

2. יש לציין כי התביעה שכנגד הוגשה כחצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה ומבלי שלוותה בבקשה כלשהי להגשתה.

3. תקנה 34 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת כי נתבע הטוען לזכות כנגד התובע, רשאי לטעון טענת קיזוז במסגרת כתב ההגנה או להגיש בגינה תביעה שכנגד.

לא נקבע בתקנות מועד להגשת תביעה שכנגד.

הגם שהגיונם של הדברים הוא כי תביעה שכנגד תוגש במועד בו מועלית טענת קיזוז ודהיינו עם כתב ההגנה, הרי שהתקנות אינן כוללות הוראה מפורשת כדוגמת תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעת כי המועד להגשת כתב תביעה שכנגד הינו ביחד עם כתב ההגנה.

4. ככלל תביעה שכנגד תתברר ביחד עם התביעה העיקרית על מנת למנוע הטרדת בית הדין והצדדים בריבוי הליכים אשר משותפות להם קביעות עובדתיות.

כך גם לו היתה מוגשת תביעה באופן נפרד, ניתן היה לאחד את הדיון.

5. לאחר שבחנתי את הטענות בתביעה שכנגד הגעתי למסקנה כי ראוי לקבל את התביעה שכנגד במועד שבו הוגשה.

יחד עם זאת, לאור המועד שבו הוגשה, ללא כל הסבר מניח את הדעת, אני מורה על חיוב התובעת שכנגד (הנתבעת 2) בהוצאות משפט בגין הגשת התביעה שכנגד במועד בו הוגשה.

6. הנתבע שכנגד יגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד עד ליום 15.9.15.

7. התובעת שכנגד רשאית להגיש תצהיר משלים בקשר לתביעה שכנגד עד ליום 1.10.15 והנתבע שכנגד עד ליום 15.10.15.

8. התובעת שכנגד תשלם לנתבע שכנגד הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שבו תומצא ההחלטה.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, (22 יולי 2015), בהעדר הצדדים.