<#1#>

פרוטוקול

ב"כ העוררת

חוזר על נימוקי הערר. מגיש תיק חקירה לעיון בית המשפט.

ביום רביעי האחרון קיבלנו דיווח על אדם שנכנס לסופר פארם בנתיבות, השתולל, ביקש מזרקים, וכשלא קיבל, לקח את קופת הצדקה, ועזב את המקום.

קיבלנו מידע, הגענו למשיב, הוא לא פתח את הדלת, כאשר נכנסו השוטרים לבית, הוא אמר שבלע את החומר. תקף את השוטרים. מפנה לתיק החקירה לתמונת השוטר הפצוע. אציין, שהמשיב אמר לשוטרים שהוא יפצע את עצמו, ויגיד שהשוטרים פצעו אותו. זה מצויין בדו"ח הפעולה של השוטר אבי פרוכט. המשיב נגח בתיק, גרם נזק ונפצע כתוצאה מכך.

התיק היה גם בעיון בפרקליטות, וגם אצל התובע. קיבלנו הצהרת תובע. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו, שהמסוכנות לכאורה היא רק כלפי שוטרים. מעברו הפלילי של המשיב, יש עבירות אלימות שבוצעו לא רק כלפי שוטרים.

לאור האמור אנו מבקשים מבית המשפט לקבל את הערר, ולעצור אותו עד ליום שני, כדי להגיש כתב אישום.

עו"ד זיתונה

האיש הותקף בתחנת המשטרה. ההתחלה של האירוע היא כך. שלושה בלשים פולשים לתוך ביתו, כאשר הוא חשוד בעבירה של גניבת קופת צדקה מהסופר פארם, ולא ידוע כמה כסף יש בה. ככל הנראה הוברר שהמשטרה לא מתכוונת להגיש כתב אישום על גניבה. הבלשים נכנסו לבית לבצע חיפוש, כאשר בזמן הכניסה בלש אחד מציץ דרך החלון, שבשלב זה, היא פעולה לא חוקית, שכן אין להם צו חיפוש ואין להם סמכות לחיפוש. במהלך החיפוש, לטענת השוטרים, כך על בבית המשפט קמא, נטען שהתגבש בליבם של השוטרים מחזיק חומר מסוכן מסוג נייס גאי. אז הם חושבים שיש להם סמכות חיפוש, כדי להמשיך את החיפוש שלהם. חיפוש שאנו מציינים שהתחיל שלא כדין, והחשד שהוא מחזיק נייס גאי, התפתח במהלך חיפוש לא חוקי. הם המשיכו בחיפוש, לא מצאו סמים. מצאו תרופות מרשם. לא מצאו קופת צדקה, ואז הודיעו לו שהוא מעוכב. שוב פעולה לא חוקית. מעיון בחוק, מצויין בפירוש שאם הזהות והכתובת ידועים, אין לעכב אותו, ואפשר לתת לו הזמנה. כך שסמכות המעצר שנלוותה לחיפוש הלא חוקי, גם לא חוקית. באותו רגע, מספיק ששמו עליו אזיקים הם תקפו אותו. הלכה למעשה, הם לא רק שמו עליו אזיקים, אלא השתמשו בכוח רב, על מנת להפיל אותו על הרצפה. יש לציין שלטענתו לא הפעיל כוח על המשטרה, אך גם אם הפעיל, מדובר במעצר לא חוקי, והפסיקה הכירה בזכות של אדם להימנע ממצב כזה.

בדיון הקודם הוסבר שיש פעולה סודית ביותר, לי לא היה ידוע מה הוא, עד שלוש שעות לפני הדיון, של מסדר זיהוי, ואתמול היא בוטלה. מבחינת המשטרה תמה החקירה בתיק. לא לקחו אותו לפרקליטות אתמול, לא לתובע, אלא רק היום בבוקר. אז, כנראה אחרי שפרקליט עיין בתיק, הביאו את התיק בפני תובע, אך בדיון עלה שאין אישור מח"ש להצהרת תובע. הנחיית פרקליט המדינה 219 היא מאוד ברורה, כאשר אזרח מתלונן על תקיפת שוטרים, והשוטרים מתלוננים על תקיפה, אי אפשר להגיש כתב אישום בלי אישור מח"ש. אישור מח"ש לא יכול להגיע לאחר הצהרת תובע. תובע לא יכול לתת הצהרה, אם הוא לא יודע אם מח"ש מסכימים לזה.

אז או שהמשטרה אומרת לבית המשפט, שהם הגישו הצהרת תובע, אבל עדיין ממשיכים את החקירה, והולכים למח"ש לקבל אישור, או שהצהרת התובע הוגשה ללא אישור.

כך או כך, לא יכול להיות שהמשיב לא ישוחרר. אם יחליטו בבוא היום להגיש כתב אישום, יגישו כתב אישום.

שורה תחתונה, מדובר באדם שהשתקם לאחר שהיה שנים רבות נרקומן, עובד שלוש שנים בעבודה קבועה ומסודרת, אב לילדים. הוא מרוויח 10,000 ₪. הוא עובד במאפייה בנתיבות. עבודת כפיים. לעיתים הוא עובד 12 שעות כל הלילה. שלוש שנים לא היה שום דבר.

אתמול שאלתי אם יש מצלמות אבטחה, תוך דקה וחצי אפשר לדעת אם זה הוא. בסופו של דבר לא יכול להיות שפורצים לביתו בגלל שהוא חשוד בגניבה של קופת צדקה, מבצעים חיפוש לא חוקי, ועיכוב לא חוקי, שתחילתו בעקירת התריסים כדי לראות מה קורה בבית, וסופו בחיפוש לא חוקי בתוך הבית ושימוש בכוח גם כנגדו וגם כנגד האם, ובסופו של דבר, כנראה הוא מואשם בתקיפת שוטרים.

מעבר לזה שהיתה לו את הזכות להתנגד למעצר, הרי שמכלול האירוע הוא לבחון את המסוכנות. אם המסוכנות היא כזו שבסופו של חיפוש לא חוקי, הוא דוחף שוטר, אחרי ששלוש שנים אף אחד לא בא אליו בטענות, הוא לא עשה כל עבירה, ולא היה חשוד בדבר. אבקש לדחות את הערר.

המשיב

איך שדפקו לי את הדלת, שאלתי מי זה, ובאתי לפתוח, עוד לפני שהצלחתי, פרצו את הדלת. כשאני דחפתי את השוטר וקיללתי אותו, זה היה אחרי שארבע שוטרים הפילו את אמא שלי על הרצפה. אחד השוטרים צילם אותי מקלל, אני מודה שקיללתי, ברגע שהרביצו לי, כיבו את המצלמה והתחילו לבעוט בי ולפוצץ אותי מכות. אחד השוטרים קיבל מכה במרפק, כשהוא הפיל אותי בכוח. כולי מלא דם, אני אדם חזק ששוקל 100 קילו, והם תקפו אותי.

אני נקי שלוש שנים. אני מתאמן, עובד שלוש שנים. כשאני משתמש בסמים, אני לא מתפקד, ונעצר כל יומיים.

ב"כ המבקשת

הוא מודה בחקירה שהיה בסופר פארם. לא היה מסדר זיהוי כי היא לא רצתה להגיע. יש מזכר של רכז חקירות שהיא סירבה להגיע למסדר הזיהוי. לגבי מה שטען המשיב כאן, אפשר לראות שמי שראתה אותו בסופר פארם, אמרה שהיה לו דם בסנטר, כלומר, שהמכה שיש לו היא לפני האירוע הזה בכלל.

לגבי החיפוש – כאשר מדווח על עבירה, ויש חשד שהרכוש יעלם, השוטרים הלכו אליו, והוא לא פתח את הדלת. לא רצה לפתוח, עשה הכל כדי לא לפתוח. כנראה שהמשיב השתמש בסמים, הוא אמר להם שבלע הכל, ואמר להם שהוא יגיד שהם תקפו אותו. גם התנהגותו בתחנה, מוכיחה שהוא לא היה תקין.

ביחס לטענת הסנגור לגבי מח"ש – החומר הועבר למח"ש כבר ביום חמישי, והם יחליטו אם לתת אישור שפיטה. אם יש אישור שפיטה, אז כבר יש הצהרת תובע, אני מקווה שעד יום ראשון יגיע האישור שלהם.

מגיש פסיקה מיום 10.6.13 של כב' השופט ואגו – ביחס להצהרת תובע.

<#2#>

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת קויפמן), מהיום, בתיק מ"י 12380-03-14, לפיה שחררה את המשיב ממעצר לאחר שהוגשה בעניינו הצהרת תובע.

המשיב חשוד בעבירות של איומים ותקיפת שוטרים, אשר הגיעו לביתו לבצע חיפוש. כן התנגד למעצר, וגרם נזק לקיר תחנת המשטרה באמצעות ראשו. לאחד השוטרים נגרמה חבלה במרפקו, ושרשרת שהיתה תלויה על צווארו נקרעה.

בית המשפט קמא קבע, כי קיימת תשתית ראייתית כנדרש לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים. בנוסף, קבע כי קיימת עילת מסוכנות, אולם בנסיבות התיק, מדובר במסוכנות ספציפית כנגד שוטרים, ועל כן לא מצא לנכון להורות על המשך מעצרו של המשיב.

לפיכך, שחרר אותו בתנאים של מעצר בית מלא בפיקוח אמו, למעט יציאה לעבודה במוצאי שבת במאפייה.

ב"כ העוררת עתר להורות על מעצרו נוכח האלימות שהפעיל נגד שוטרים, המלמדת על כך שהוא מסוכן גם כלפי כולי עלמא. בנוסף, למשיב מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה.

ב"כ המשיב עתר לדחות את הערר מנימוקי בית המשפט קמא. בנוסף טען, כי החיפוש לא היה חוקי, ומשלא נמצאה בבית קופת הצדקה שהמשיב היה חשוד בגניבתה, לא היו רשאים השוטרים לעכב אותו לחקירה, בהעדר כל חשד אחר, ונוכח היותו מוכר לשוטרים וניתן היה לזמנו לתחנה.

אומר מיד, כי מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט קמא, הגם שאני מסתייגת מההנמקה.

גם אם מסוכנותו של אדם הינה ספציפית רק כנגד שוטרים, אין זו סיבה לשחררו מהמעצר. עילת מסוכנות אינה נמוגה או נחלשת כשהיא מופנית כנגד שוטרים, ואילו הייתי סבורה שלא ניתן לאיין את מסוכנותו בתנאים שנקבעו, הרי שהעובדה שהמסוכנות היא כנגד שוטרים, לא היתה רלוונטית.

אני גם מסתייגת מהקביעה שמסוכנתו של המשיב הינה רק כנגד שוטרים. הפעם הופנתה האלימות כנגד שוטרים, אולם באירוע נשוא גזר הדין האחרון בגינו הושת עליו מאסר מותנה, הופנתה האלימות כנגד בת זוגו. בנוסף, למשיב הרשעות רבות בעבירות אלימות, ואף שלושה תיקי תלויים ועומדים נגדו.

אוסיף גם, כי למרות שהמשיב טוען כי הוא לא משתמש כבר בסמים, ואכן לא נמצאו לראיות לקיומם של סמים בביתו, הוא נשאל בהודעתו האם צעק בסופר פארם שהוא רוצה מזריקים, והשיב: "לא צעקתי, לא שאלתי, ביקשתי, אמרה לי לא...", כך שהמשיב לא כופר בכך שביקש מזרקים, והשאלה היא לצורך מה? אין בכך כמובן כדי להחשיד אותו בעבירת סמים, אלא כדי להוסיף נדבך על מסוכנות אפשרית שנובעת מחזרה לשימוש בסמים.

כך או אחרת, אני מקבלת את מסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה ניתן לאיין את מסוכנותו בשלב זה במעצר בית, בפיקוח אמו. יחד עם זאת, היה ויוגש כתב אישום, אני סבורה כי חלק מבדיקת התנאים חייב לעבור דרך שירות המבחן ובדיקות שתן, על מנת לאשר את טענתו של המשיב, כי הוא לא חזר להשתמש בסמים. ברי כי אם המשיב חזר להשתמש בסמים, התנאים יהיו בהתאם.

בשלב זה, אני דוחה את הערר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' אדר ב תשע"ד, 07/03/2014 במעמד הנוכחים.