ב"כ המבקש עו"ד קישאווי

המבקש בעצמו

ב"כ המשיבה עו"ד יחיאל גינסבורג

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המבקש: אבקש לצורך הדיון של היום לאחד את שתי הבקשות.

אני חוזר עלה בקשה ומבקש לציין כי ראשית דו"ח המאפיינים היה תקין ביותר, נדף ריח קל של אלכוהול מפיו של הנאשם. בתחקור החשוד הוא טען כי הוא סובל מקוצר בנשימה ולחיזוק אני מגיש לבית המשפט סיכום רפואי של המבקש. המבקש ניסה לבצע את הבדיקה אך לא הצליח בשל מחלה – מגיש סיכום רפואי. לא די בכך, המבקש פנה בסמוך למקרה לבית החולים ועשה בדיקת דם ויצא שאין אלכוהול – מגיש לבית המשפט את התוצאה. בתיק העיקרי המבקש מחזיק בראיה שביקש מהשוטר לנסות שוב לעשות את הבדיקה והוא הצליח להקליט את השוטר. שמעתי את ההקלטה, בבוקר השמעתי לתובע שהמבקש מבקש מהשוטר לעשות שוב את הבדיקה. מעיון בחומר שנמצא ברשות התביעה בסע' 9, שלכאורה הוסברה לו משמעות הסירוב, השוטר לא סימן שהוא הסביר לו וגם לא הוסברה לו מטרת הבדיקה. לכן, אני חושב שאין כאן ראיות לכאורה וכן אין ראיות נסיבתיות לעובדה שהמבקש ניסה לכשיל את הבדיקה. לאור האמור, אבקש לבטל את הפסילה המנהלית וכן את איסור השימוש ברכב.

ב"כ המשיבה: מדובר בעבירת סירוב ויש להתייחס לחומרת העבירה ולמסוכנות של המבקש.

על פניו, נראה כי את השלב הזה אנחנו עוברים היות והנאשם נעצר כדין בשעה מסויימת, בשעה 23:42. כל ההליך של בדיקת הנשיפון, בדיקת המאפיינים וההגעה לינשוף התבצעו כראוי עם שמירה לנאשם וקשר עין רצוף, והדברים האלה מולאו. חברי ציין שסע' 9 לא מולא, אני רואה שהוא כן מולא. סע' 8 שהוא הרלבנטי לצורך העניין מסומן במפורש שהנהג מסרב והוא עצמו חתום על כך. המבקש מתחילת האירוע, כבר בשלבי הישיפון איננו מכניס את פיו כדי לנשוף, כלומר, מעלה את האינדיקציה של רמת החשד של השוטר בבדיקת שכרות והוא עושה את אותו הדבר גם בבדיקת הינשוף אצל שוטר מאוד מיומן ומקצועי בשם עידן אופיר. המבקש נוהג משנת 2000 ולחובתו סך הכל 22 הרשעות קודמות ויש לו עבר פלילי למכביר בעבירות איומים, הטרדת עד, שבל"ר, תקיפת שוטר, ועוד הרבה עבירות, הוא ריצה מאסר בפועל. עבירת הסירוב היא עבירה חמורה מאוד שאליו הפסיקה מתייחס בהחמרה יתרה על פני עבירה של בדיקת שכרות רגילה. המבקש מתחילת הערב ועד סופו הכשילה בדיקה, הן של הישיפון והן של הינשוף.

חברי הציג בדיקת דם בבית חולים בשעה 01:53, האירוע קורה בשעה 23:42 ואנחנו מדברים על בדיקת דם כשעתיים ו-11 דקות לאחר מכן, אנחנו לא יודעים מי היה מוכשר, מה בדיוק נבדק, ומה עשה המבקש בינתיים ולכן אנחנו מבקשים לא לקבל את המסמך או שמשקלו הראייתי יהיה נמוך.

לגבי ההקלטה, שמעתי אכן חלק מההקלטה, אין לי מושג מי המדבר בקלטת, אין לי מושג איפה היא נערכה, מתי היא נערכה, האם היא נקטעה אם לאו, אין לי מושג מי השוטר שמדבר שם. בשלב הזה של הראיות לכאורה, נראה כי המבקש חלף אותם זה מכבר ועל כן אנו מבקשים שבקשתו תדחה לאלתר.

ב"כ המבקש: אני לא מגיש בקשות סרק או בקשות שאין להם בסיס. כאן זועק התיק שהתביעה צריכה לעשות בדק בית ואף לשקול חזרה מכתב אישום. הסיבה שהמבקש הולך בשעה 01:48 כי לאחר שהוא שוחרר הוא ניגש ישר לבית החולים. בית משפט מודע לעובדה שרמת האלכוהול עולה. לעניין 13% מדובר בחיישן שבודק את האלכוהול הסביבתי ללא קשר לנבדק. בכל בדיקה יש אלכוהול סביבתי.

ב"כ המשיבה: אלכוהול סביבתי בהחלט קשור גם לנשיפה של המבקש. בבדיקה עצמית יוצא גם לשוטר אלכוהול סביבתי.

<#2#>

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב וביטול פסילה מנהלית שהוטלו בגין חשד לנהיגה בשכרות על פי הזמנה לדין וכתב אישום שצורף לבקשה. ביום 07.03.2014 בשעה 23:42 נהג המבקש ברכב פרטי בהיותו שיכור בכך שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת השוטר, עבירה לפי סע' 62 (3) לפקודת התעבורה.

ב"כ המבקש טוען לקיומן של ראיות לכאורה והציג אישורים המהווים לטענתו כרסום של ראיות התביעה. מעיון בחומר שבתיק המשטרה עולה כי הנאשם חתם על הודעה לנאשם בהתאם להחלטה של בית משפט עליון ברע"פ 3807/11 מולא דין וחשבון של בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, תחקור חשוד, דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות שם צויין כי מפי הנהג ריח אלכוהול קל, שהודיעו לנבדק לא לשתות, לאכול, לעשן ולהקיא ושהנאשם חתם על דרישה להיבדק כאשר הוסבר לו מטרת נטילת הדגימה ומשמעות הסירוב להיבדק והוא מסרב. בתיק גם כן פלטי ינשוף עם בדיקה עצמית של המפעיל, בדיקת כיול, בדיקה של המבקש עם תוצאה נפח נשיפה לא מספיק ושהזמן עבר.

בבש"פ 6812/07 ברק כהן נגד מדינת ישראל, ציינה כב' השופטת ארבל כי העובדה שהעורר נשף כמות שאינה מספקת למכשיר הינשוף, שבעתיה לא סיפק המכשיר תוצאה, נתפסת לכאורה כסירובו של העורר להיבדק.

בעניין זה הנני מפנה לב"ש 2136/08 (מחוזי חיפה) קבע כב' השופט יצחק כהן, כי הואיל ובדיקת הנשיפה הינה בדיקה פשוטה, הרי שמי שמבצע את הבדיקה בתום לב לא יכשל בה. ובית משפט אף קבע כי הכישלון בבדיקה יוצר חזקה כי הנבדק ביקש להכשיל את הבדיקה. חזקה אמנם שניתנת לסתירה.

אולם, לא כאן המקום לסתור את החזקה, אלא בדיון בתיק לגופו של עניין במהלך ההוכחות.

ב"כ המבקש הציג בפניי אישור מיום 09.03.2014 כי למבקש יש קוצר נשימה, יובש בפה בזמן מאמץ, אולם אין במסמך הזה כדי להעיד שבזמן ביצוע הבדיקה לא יכול היה כלל לנשוף. בכל אופן, פתוחה למבקש הדרך להוכיח את טענתו במהלך משפטו.

באשר לאישור שהציג ב"כ המבקש כי המבקש ביצע בדיקת דם בשעה 01:53 ושהתוצאה הייתה כי אין לו אלכוהול בדם, אציין שיש פער משמעותי בין תאריך ביצוע העבירה כפי שמופיע בכתב האישום לבין תאריך ביצוע הבדיקה, ובעניין זה הנני מפנה לבר"פ 2538/11 שם נקבע כי בבדיקת השכרות הזמן הוא קריטי.

כך, שלאחר שבדקתי את תיק המשטרה מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה ושהמסמכים שצירף ב"כ המבקש אין בהם כדי להוות כרסום ראיות התביעה.

בנוגע למסוכנות – אין חולקין כי העבירה של נהיגה בשכרות הינה אחת מהחמורות המסכנת באופן ממשי את ציבור המשתמשים בדרך. במקרה שבפנינו אף מדובר במבקש עם עבר פלילי ועבר תעבורתי כפי שצוין, כך שאינני רואה שנפל פגם בהחלטת הקצין ודוחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית והשבתת הרכב.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר ב תשע"ד, 13/03/2014 במעמד הנוכחים.