בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת (הגב' יונת הברפלד אברהם) מיום 20.2.14, במסגרת תיק איחוד בהוצאה לפועל מס' 02-99179-09-2, במסגרתה קבעה הרשמת, בין היתר, כי על המערערת לשלם סך של 5,000 ₪ כתנאי לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.

ביום 20.2.14 הגישה המערערת בקשתה בפני הרשמת הנכבדה, לביטול הגבלת היציאה מהארץ לצורך יציאה לחו"ל למשך חודשיים, לצורך ביקור בנה, החי בארה"ב וחתונתו.

המבקשת טענה כי אחיה יממן את הנסיעה.

בהחלטתה מיום 20.2.14, ההחלטה נשוא הערעור שבפני, קבעה הרשמת הנכבדה כי צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל ככל שהמערערת תשלם מלוא הפיגורים בתיק אם יש כאלה, תשלום בסך של 5,000 ₪ וכן ערבות של שני ערבים טובים, בתנאים כמפורט בהחלטה.

נקבע כי המבקשת עומדת בצו התשלומים החודשי בסך של 300 ₪. הרשמת הנכבדה קובעת כי באשר להחלטת בית משפט השלום אשר ניתנה בעבר למבקשת בשנת 2012 ובה בוטלה החלטת רשם הוצאה לפועל המחייבת את המערערת בתשלום 5,000 ₪, הרי שבית המשפט התייחס שם למצבה הכלכלי והרפואי של המערערת, בעוד שלבקשה הנוכחית לא צורף כל תיעוד עדכני בדבר מצב כלכלי או רפואי שונה, אשר יש בו בכדי להשפיע על ההחלטה.

בערעור אשר בפני טוענת המערערת כי הסך של 5,000 ₪ שנדרשה להפקיד כתנאי לביטול עיכוב היציאה מהארץ, הוא מעבר ליכולתה. המערערת טוענת כי לפני כשנתיים חלתה בסרטן השד ובשל כך נדרשה לתקופה ארוכה של טיפולי הקרנות וכן לניתוח. מאז מצבה קשה והיא נוטלת תרופות קשות המשפיעות עליה. המערערת טוענת כי בעבר החלטה דומה המחייבת אותה בהפקדה כתנאי לביטול צו עיכובה היציאה מהארץ, בוטלה על יד בית המשפט של הערעור. המערערת טוענת כי היא עומדת בצו התשלומים הקבוע לה בסך 300 ₪. עוד טוענת המערערת, כי בעלה הוכרז כפושט רגל ומשלם צו תשלומים בגובה של 1,000 ₪. לטענתה היא לא ראתה את בנה זמן רב וכן את נכדתה בת השנתיים. כמו כן הודיע בנה כי בכוונתו להתחתן עם בת זוגו ביום 23.3.14 והמערערת רוצה להיות נוכחת בחתונה.

דיון :

לאחר שעיינתי בערעור, נחה דעתי כי יש לדחותו אף בלא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה למעשה מעניקה למערערת את הסעד אשר התבקש על ידה ומשכך אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה. התנאים אשר נקבעו בהחלטה לצורך ביטול צו עיכוב היציאה, סבירים והגיוניים ונועדו לאזן נכונה בין זכותה של המערערת לחופש תנועה, לבין זכות הקניין של המשיבים וזכותם לפרעון חובותיהם מידי המערערת בהקדם האפשרי. בהתחשב בצו התשלומים הנמוך הקבוע למערערת בתיק האיחוד וגובה חובותיה, בטעם רב ניתנה קביעת הרשמת הנכבדה כי על המערערת לשלם סך של 5,000 ₪, זאת בנוסף לקיומם של יתר התנאים המפורטים בבקשה. אציין כי ספק רב אם חייב בעל חובות רבים המשלם סכום פעוט ביחס לכלל חובותיו ראוי כי ייסע לחו"ל, שכן נסיעה כזו היא בבחינת מותרות בנסיבות שכאלו.

המערערת טענה כי אחיה מממן עבורה את כרטיס טיסה אך טענה זו לא נתמכה באסמכתא מתאימה ואף לא הובא כל נימוק מדוע זה לא הגיע הבן לבקר את אמו החולה עם בתו הפעוטה, על אף מחלתה של האם , אשר כאמור מנעה ממנה את הנסיעה לפני כשנתיים.

כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה נשוא הערעור, אין בעובדה כי בשנת 2012 מצא לנכון בית המשפט על סמך מסמכים רפואיים עדכניים שהוצגו בפניו אז לפטור את המערערת מתשלום הסך של 5,000 ₪, בכדי לשנות מקביעת הרשמת במסגרת ההחלטה שבפני, בנסיבות בהן היא מצרפת בפני הרשמת הנכבדה ואף בפני מותב זה את אותם מסמכים משנת 2012.

נוכח הדברים האמורים, החלטת הרשמת סבירה ואין כל מקום להתערב בה כלל.

משלא נדרשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.