בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 31.12.13 ברחוב דוד המלך בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת, נהוג על ידי התובעת, מספר רישוי 61-474-73 (להלן: "רכב התובעת") ורכב הנתבע, מונית, מספר רישוי 97-099-25, נהוג ע"י הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

1. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של- 11,103.80 ₪.

2. שכ"ט שמאי בסך של- 1,100 ₪.

להוכחת נזקיה, הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת, אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

" ביום 31.12.13 נהגתי ברכב שמספרו 61-47-473 שזה רכב בבעלותי ברחוב דוד המלך בנתניה.

אני נהגתי בנתיב האמצעי שבכביש שברחוב דוד המלך כשלפתע מצד שמאל כיוון נסיעתי יצאה מונית ורצתה לבצע סיבוב פרסה בכביש, כוון נסיעתה ולהשתלב בתנועה ופגעה ברכב שלי מצד שמאל קידמי. אני מציגה תמונה שבה רואים בדיוק את האופן שבו קרתה התאונה, אני שחזרתי את אופן קרות התאונה ורואים את זה בתמונה שאני מגישה לבית המשפט מוגשת ומסומנת ת/1. המכוניות שרואים בתמונה זה סתם מכוניות של שחזור והועמדו בתמונה רק כדי להראות כיצד אירעה התאונה. המונית שרואים בתאונה זה כמו המצב שהיה בתאונה עצמה כפי שקרתה ביום 31.12.13. אני מציינת שהנתבע נהג במונית שהמספר שלה 97-099-25. אני מגישה את התמונות של המונית שצילמתי באותו רגע של התאונה, מוגשות ומסומנות ת/2, ת/3.

אחרי התאונה נהג המונית יצא מהמונית, הוא דיבר בטלפון, הוא ביקש סליחה וטען שהוא מצטער כי הוא לא ראה אותי, הוא אמר הרבה פעמים אני מצטער אני מצטער. אני אמרתי לו שאני אזמין משטרה, הוא אמר לא צריך לא צריך תעמדי בצד ואני אמלא את הפרטים והוא זה שמילא את הפרטים ומסר לי. אני טוענת שלרכב שלי נגרם נזק ומציגה את כל המסמכים שצרפתי לתביעה שמעידים על גובה הנזק. הנזק שנגרם לרכב שלי הוא 11,103.80 ₪. כמו כן שילמתי שכ"ט שמאי בסך 1100 ₪. אני מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית הפרשי הצמדה והוצאות".

התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית ע"י הנתבע.

העדה מטעם התובעת, לורה חג'ג', שהיא בתה של התובעת, תארה בעדותה את אופן קרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"ביום 31.12.13 אני הייתי ברכב שבו נהגה אימא שלי ששמה חג'ג' יקוט קלודין. ישבתי במושב אחורי של הרכב לא מאחורי מושב הנהג. חברה שלי ישבה במושב האחורי מאחורי מושב הנהג.

נסענו ברחוב דוד המלך בנתניה. נסענו בנתיב האמצעי ברחוב דוד המלך ופתאום ראינו את הרכב של הנתבע מסוג מונית שעושה סיבוב פרסה, ולפתע כשהוא עשה סיבוב פרסה הוא פגע בחלק הקידמי שמאלי של הרכב שבו נהגה אמא שלי ונגרמו נזקים. אחרי התאונה יצאנו מהרכב, גם אמא שלי וגם הנהג יצא מהרכב. אני הייתי מאוד מבוהלת, אמרנו לו מה עשית, הוא אמר סליחה אני מצטער, אני לא ראיתי, סליחה סליחה. אני אמרתי לו מה,אתה לא רואה אתה נוסע בכביש ונכנס ברכב שלנו, הוא אמר "סליחה אני לא ראיתי אני לא יודע בואו נחליף פרטים " והוא נתן את הפרטים שלו".

עדה זו לא נחקרה בחקירה נגדית ע"י הנתבע.

הנתבע, אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 31.12.13 נהגתי במונית שמספרה 97-099-25 הייתי ברחוב דוד המלך, מול מספר 3. כשאני נוהג במונית האמורה. השעה היתה 18.00 היה חושך, והתובעת יצאה בנהיגה מתוך חצר ,הם גרים ברחוב דוד המלך 3 והיא יצאה בנסיעה מתוך חניה של חצר לכביש הראשי, ולא עצרה ולא היו לה אורות. האוטו שלה כהה. אני הייתי בנתיב הימני של הכביש אני הייתי בעצירה, הסדרן נתן לי כתובת כדי לנסוע למלון מרגוע ולכן הייתי צריך לבצע סיבוב פרסה בכביש כדי לנסוע למלון מרגוע, הכביש היה ריק לגמרי, אני הסתכלתי וראיתי שאין תנועה, התחלתי לבצע סיבוב פרסה. אני כבר הייתי באמצע סיבוב הפרסה ואני פגעתי עם החלק השמאלי של הטמבון של הרכב שלי בכנף השמאלית קידמית של הרכב של התובעת. נכון שאמרתי סליחה אחרי התאונה, אבל אמרתי את זה בתור נימוס כי זה היה ב-31.12.13 שזה סילבסטר. אמרתי את זה בתמימות ולא בגלל שאני אשם. לא היה מדובר שהיא תזמין משטרה. אני אומר שהתובעת יצאה בנסיעה לכביש בפראות.

בכביש שברחוב דוד המלך יש 3 נתיבים, אני ביצעתי סיבוב פרסה רחב מאוד, כי כך הייתי צריך לבצע את סיבוב הפרסה והתאונה היתה בנתיב הימני. אני הייתי בנתיב הימני כשהייתי ממול, אבל כשאני ביצעתי סיבוב פרסה אז אני הגעתי כבר לנתיב הימני מצד ימין הכביש ממול, כלומר כבר כמעט השלמתי לבצע את סיבוב הפרסה והיא פתאום יצאה מחניה בלי אורות אז לא ראיתי אותה קודם אלא ראיתי אותה ברגע האחרון כשהפנסים שלי היו עליה, כי קשה לעצור אוטו כזה כמו המונית שלי. המונית שלי גדולה, סקודה גדולה. התובעת אומרת שהיא היתה בכביש ונסעה בנתיב האמצעי, אבל אני אומר שזה לא נכון, היא יצאה מחצר מחניה והזכות שלי היתה לנסוע בכביש. אני נסעתי בכביש הראשי, והיא יצאה מחניה".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומרת לך שאני בכלל לא יצאתי מחניה של הבית. אני נסעתי בנתיב האמצעי, והתאונה בכלל לא היתה ליד בית מספר 3 אלא התאונה היתה ליד בית מספר 6 ובכלל רק אחרי שמסרתי לך את הפרטים וראית שאני גרה בבית מספר 3, ידעת את זה, ולכן אתה אומר את הדברים האלה. אתה הוא זה שכשמסרת לי את הפרטים ורצית לציין את מקום התאונה, אתה הסתכלת על הבית, ואמרת זה בית מספר 6 ליד מקום התאונה, ורשמת את זה" השיב "אני הייתי לפני בית מספר 6. יש שם תחנת אוטובוס, ואני עמדתי קצת יותר גבוה כי שם אסור לעמוד". לשאלה "אני אומרת לך שהתאונה היתה כשאני נסעתי בנתיב האמצעי ברחוב דוד המלך ואתה ביצעת סיבוב פרסה ולא ראית אותי ופגעת ברכב שלי בצד השמאלי קידמי של הרכב" השיב "זה לא נכון. את יצאת מהחצר לכביש". לשאלה "אני אומרת לך שזה לא נכון שלא היו אורות ברכב שלי" השיב "לא היו אורות".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סיג עדותן של התובעת והעדה מטעמה, בתה לורה חג'ג'. עדותן היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו להן כל פרטי התרחשות ארוע התאונה ומיקומה וניתן לסמוך על גרסתן.

לא כך באשר לעדות הנתבע. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי הנתבע מנסה להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה, ולהמנע מלשאת בנזקי התאונה.

בקבלי גרסת התובעת שהוכחה בפני קובעת אני כי ביום התאונה נהגה התובעת ברכב התובעת ברחוב דוד המלך בנתניה כשהיא נוהגת בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבי נסיעה שבכיוון נסיעתה, כשבמושב אחורי ימני שברכב התובעת ישבה בתה לורה חג'ג'.

לפתע, רכב הנתבע, מונית, הנהוג ע"י הנתבע הגיע בנסיעה מצד שמאל כיוון נסיעת רכב התובעת, מהנתיב הנגדי לכיוון נסיעתה כשהוא סוטה שמאלה כיוון נסיעתו על מנת לבצע סיבוב פרסה בכביש, ולהשתלב בנסיעה בכיוון נסיעתה של התובעת, דהיינו לכיוון הנגדי מהכיוון ממנו בא וזאת עשה הנתבע מבלי ששת לבו לנעשה בדרך, מבלי שהבחין בעוד מועד ברכב התובעת הנוסע בנתיב האמצעי, ובנסיעה חסרת זהירות זו תוך שאצה לו הדרך, שעה שרצה להגיע למלון מרגוע לאסוף נוסע עפ"י הוראת הסדרן שקיבל למוניתו, מלון הממוקם בכיוון הנגדי לזה ממנו בא הנתבע, ביצע הנתבע את סיבוב הפרסה בנהיגה חסרת זהירות כאמור ופגע עם רכב הנתבע בו נהג ברכב התובעת וגרם לנזקים, הכל כפי שפורט בעדות התובעת והעדה מטעמה, בתה לורה חג'ג' ובמוצגים שהוגשו.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבע אשר נהג ברכב הנתבע ועליו לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י הנתבע.

נזקי התובעת שהוכחו בפני באמצעות המסמכים שצורפו לתביעתה ופורטו בעדותה ולא נסתרו כאמור הינם כדלקמן:

1. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 11,103.80 ₪.

2. שכ"ט שמאי בסך של - 1,100 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של 12,203.80 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 31.12.13 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין ישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ה, 20 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה