<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איתי שמואלי

הנאשם וב"כ עו"ד יזהר קונפורטי, סנגוריה ציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אין לי ראיות לעונש.

ב"כ הנאשם:

אבקש להגיש אישור נוטריוני מצרפת לפיו הנאשם נעדר עבר פלילי

אני מבקש להעיד לעניין העונש את מר שמאע.

תאריך הלידה של הנאשם הוא 9.1.96.

ביום העבירה היה בן 18וחודשיים.

מר שמאע רפאל, מוזהר כחוק לומר את האמת:

אני מכיר את ג'רמי קצת מצרפת, הכרתי את המשפחה שלו בצרפת. כאן בנסיבות מאוד מעניינות נפגשתי איתו, באיזה דירה, בארץ, שהיתה שייכת, היה לו שותף לדירה שהכרתי ואז פגשתי אותו וזכרתי שאני כבר מכיר אותו מצרפת ואז ראיתי שהוא קצת אובד עצות, לא מכיר את השפה, אין לו כסף בכלל, הייתי צריך לעזור לו, מה שאני יכול להגיד קודם כל מצרפת שהרקע המשפחתי שלו לא פשוט בכלל. ההורים שלו אמא שלו ואבא שלו נכים, יש להם בעיות לב חמורות. אמא שלו לא יודעת מה הסיפור. הוא אמר לי הוא לא רוצה להגיד לה בגלל שהוא מפחד על הבריאות שלה.

דיברתי עם אבי שהוא רופא, הוא אמר שעדיף שלא יגידו לה כי זה יסכן את חייה אם היא תדע. היא מאושפזת בתדירות גבוהה, דיאליזות.

בקטע הכספי, מדובר במשפחה שאין להם אמצעים בכלל. הם מפריז רובע 19. לאבי יש שם קהילה, בית כנסת. אבי הוא גם רב וגם רופא והמשפחה שייכת לקהילה של אבי. ההורים לא כל כך, כבר כמה וכמה שנים כבר לא מטפלים בו ביום יום, צריך להסתדר בכוחות עצמו.

כשהוא הגיע לארץ הוא הגיע בלי השפה וגם בלי שום אמצעים. כבר כמה חודשים שאני כל כמה ימים נותן לו סכומים קטנים שיוכל לאכול ולהחזיק את עצמו ואין לו איפה לגור.

אני אברך בכולל, ויש לי גם קהילה של צרפתים בירושלים, בשכונת רמות, אני גר ברח' שירת הים, הקהילה ברמות ב' ברח' אהרון אשכולי. גם בית הכנסת שם.

בהתחלה הוא היה קצת ברמות ומזה התחלתי להכיר אותו.

קראתי את כתב האישום. שהביא סמים. אין לו איפה לגור, היום הוא גר אצל החבר שלו ברח' רבי חיזדאר. זה לא דירה קבועה. כמעט כל שלוש שנים הם צריכים למצוא איפה להיות.

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם יליד 1996, יליד צרפת, נעדר רישום פלילי בישראל ובצרפת. עלה ארצה ביום 6.3.14 שבחזקתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 184 ג' נטו שהוחזק בנעליו ומכנסיו.

במסגרת הסדר הטיעון הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן ונשלח לשרות המבחן.

התסקיר שהתקבל מגלה אמביוולנטיות באשר למניעיו של הנאשם, מחד מציין הנאשם בפני שרות המבחן כי צורך סמים מאז גיל 15. מאידך, מוסר כי חלומו להתגייס לצהל ולהגשים את שאיפותיו הציוניות. מדובר במי שהציג עצמו כמי שהשתלב באופן נורמטיבי בחברה. מפנה לעמוד השני בשרות המבחן, פסקה שניה, מתרשם כי קיים פער בין שאיפותיו לבין יכולתו להתנהל בפועל במציאות חייו. מפנה לעמ' 2 פסקה שניה, שורה שלישית. אכן שרות המבחן רואה בעבירות הסמים כעבירות חמורות, והנאשם כמי שביצע אותם מתוך דפוס של שימוש פעיל בסמים בו היה מורגל קודם לכן טרם עלייתו לארץ. הרקע לביצוע העבירות הוא חוסר תובנה לחומרתן, אלא שרות המבחן נותן משקל בכורה לעובדה שעלה לארץ ומבקש להשתלב בצהל וכן לנסיבותיו האישיות שמגלות קשיים בהשתלבות וקשיי שפה וסביבה תומכת.

בסוף האמור שרות המבחן ממליץ על שלצ בן 300 שעות כענישה שתהווה גורם חינוכי. דעת המאשימה אינה כדעת שרות המבחן. שרות המבחן לא פרט בהמלצתו או בתסקיר את הרקע למעט אותן נסיבות אישיות, להמלצה לסטיה כה חדה מעקרון הגמול וההרתעה.

שרות המבחן ל אנתן דעתו למעט העדרה של סביבה תומכת ושיש במאסר בכל דרך שהיא לפגוע בעתידו של הנאשם כאן בארץ, לא נתן דעתו לפרמטרים הנדרשים לעקרון השיקום, אותם פרמטרים שרואים חדשות לבקרים בתסקירים. שרות המבחן נסוב סביב קשיי הקליטה של הנאשם בארץ.

מפנה לתסקיר הראשון, לרקע האישי והמשפחתי, לעובדה שמדובר במי שהחל בגיל 15 מתנסה בשימוש בסמים אשר הלך והעמיק עד כדי פיתוח תלות בסם, מיום 19.5.14.

בהמשך בעמוד השני אומר שרות המבחן כי השימוש בסמים הפך ליום יומי והנאשם פיתח תלות של ממש כדרך של מפלט ואמצעי הגנה עבורו.

אני סבור שמי שנחשף לסמים בגיל צעיר, על אף המלצת שרות המבחן ומי שבמשך שלוש שנים צורך סמים בתדירות יומית ללא שיש ביטוי באף אחד מהתסקירים שהוצגו בפנינו להליך שיקומי קונקרטי למעט מסירת בדיקות שתן שזה למעשה איזה שהוא הליך מבחן ולא הליך שיקום, אינני סבור שיש לקבל בנקל המלצות שרות המבחן.

מפנה לרע"פ 5265/95. מפנה גם לע"פ 211/09, בית המשפט העליון חוצב דברו לעניין נסיבות אישיות "נסיבות אישיות אינן אלא גורם משני בלבד" וזאת בעבירות דומות לעבירות שלנו.

נוכח האמור המאשימה עותרת למאסר בפועל ולענישה נלווית.

ב"כ הנאשם לעונש:

הפער למעשה שאני מתלבט לגביו זה עניין רכיב ההרשעה לו עתרתי במעמד הצגת הסדר הטיעון שלצערי לא קיבל ביטוי או התייחסות בתסקיר שרות המבחן שהוגש היום.

אומר לבית המשפט כי התסקיר הנוכחי הוגש בדוחק זמן, מאחר ושרות המבחן נתן בעניינו של הנאשם הזה תסקיר לפני כשבוע בטעות כי חשב כי הנאשם ברח ונעלם, מיד פניתי למותב על מנת להעמיד את שרות המבחן על טעותו וגם פניתי לשרות המבחן והנה אנו מקבלים תסקיר שונה בתכלית לחיוב שכן נותן אור ואני מברך את שרות המבחן על שערך מבנה להשקפתו באשר לבחור הצעיר הזה.

הבחור הזה הגיע ארצה לאחר שנים של מצוקה קשה בארץ מוצאו והכל במטרה להתגייס לצהל.

הנאשם פנה ללשכת הגיוס בליווי העד שמאע .

המתורגמן מר ג'קי עמאר:

הנאשם אומר שקראו לו ובגלל שיש לו את התיק הזה הוא לא רצה ללכת ללשכת הגיוס עם הרישום הזה, הרי אם היה הולך לא היה בטוח שיגייסו אותו. הוא הלך וחתם, נתנו לו פגישה אחרת, אחרי הפגישה השניה הוא לא הלך בגלל הרישום הזה. הוא חשב שיגידו לו לא. לא רצה שיגידו לו סרוב.

מר שמאע:

הלכנו יחד ללשכת הגיוס. הוא אמר שרוצה להתגייס. הוא חתם על ויתור של שנת הדחיה כעולה חדש והוא ביקש להתגייס בהקדם, לחצנו עליהם שיתגייס בהקדם. אז התייעצנו עם מישהו שאמר שהגיוס בפועל יהיה לאחר פסק הדין. נתנו תור לשבוע שעבר אבל הוא החליט לא ללכת אלא להמתין לפסק הדין. הראיון בלשכת הגיוס ב – 23.7.14.

ב"כ הנאשם:

כל תכלית עלייתו ארצה היתה לממש זכותו לפי חוק השבות ולהתגייס לצהל. אלא מה היא הבחור הצעיר הזה כפי שכינה אותו התסקיר פזיז והוא עלה ארצה עם כמות של חשיש מאחר והוא השתמש בסמים מגיל יחסית לא מבוגר וזה היה דרך חיים עבורו.

אני מבקש מבית המשפט לשקול בכובד ראש שלא להרשיע את הבחור הזה מאחר ואני סבור שהצבא צפוי לדחות אותו על עבירה כזו עם הרשעה ואז הוא ימצא עצמו במצוקה יותר קשה.

אני חוזר על המלצות התסקיר ומבקש לאמצם.

הנאשם:

אני מתחרט. אני מאוד מתגעגע לאמי שלי שהולכת לבית חולים כל יומיים. הגעתי לפה כדי להתגייס לצבא ומגיל 14 אני נמצא בחברותה של ילדים צעירים מצרפת והמטרה זה להגיע לפה.

<#3#>

גזר דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו ייחסה לו התביעה שתי עבירות. האחת יבוא סם מסוכן והשניה החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. מאחורי שתי עבירות אלה עומדים מעשיו של הנאשם שבתאריך 6.3.14 סמוך לשעה 23:30 עת הגיע הנאשם בטיסה לנתב"ג מפריז, נתפס עליו סם מסוג חשיש במשקל כולל של 184 ג'.

משום מעשה זה יוחסו לנאשם שתי העבירות הללו.

במאמר מוסגר נראה לי כי היה ראוי לצמצם מספר העבירות המיוחסות לנאשם בגין מעשה אחד ולייחס לנאשם העבירה של יבוא סם מסוכן בלא הצורך להוסיף לה עבירה נוספת אך זו הערה לאוזני התביעה ומבחינת גזר הדין, לדעתי אין בה כדי לשנות את תמונת המצב, קל וחומר שאין בה כדי להחמיר מעשי הנאשם.

עוד אומר כי כפי שקבעתי במקרים רבים בחינת מעשי נאשם איננה בחינה פורמלית אלא בחינה מהותית. רוצה לומר, שבית המשפט גוזר דינו של אדם על פי המעשה ולא על פי העבירות המיוחסות לו במובן הפורמלי.

בדיון שהתקיים בפני ביום 17.3.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן. אעיר כי התיקון הוא במשקל הסם לפי שקודם לתיקון יוחס לנאשם החזקה של 277 ג' חשיש. התיקון הוא בכך שמשקל הסם הוא 184 ג' חשיש.

על פי ההסכם, בטרם גזר דינו, הופנה הנאשם לשרות המבחן על מנת לקבל תסקיר לעניין העונש.

סופו של הליך הוא שעובר לדיון דהיום הוגש תסקיר לעניין העונש שאליו אתייחס בהמשך הדברים.

בדיון דהיום טענו הצדדים לעונש.

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל. עיקר עמדה עונשית זו טמון בחומרת העבירה ואומר אך ורק בחומרת העבירה לפי שלטעמי הנסיבות הרלוונטיות לעונשו של הנאשם יש בהם כדי להקל בדין.

ב"כ התביעה הפנה את תשומת הלב למעשה החמור של יבוא סם ולעונש הקבוע בצידה של עבירה זו, 20 שנות מאסר, עונש שבא לבטא החומר שמצא המחוקק במעשה.

ב"כ התביעה מצא כנסיבה לחומרא השימוש בסמים בארץ מוצאו של הנאשם מגיל צעיר ובאופן מאסיבי. רוצה לומר שאדם זה שקוע בעולם הסמים ואין ליתן אמון בדבריו כי נטש דרך זו, דברים שאמר לשרות המבחן.

ב"כ הנאשם ביקש להקל עם הנאשם. עיקר בקשתו מבוסס על האמור בתסקיר שרות המבחן וכוונתי לתסקיר האחרון. ב"כ הנאשם ביקש להימנע מהרשעת הנאשם ובקשה זו נסמכת על כך שהנאשם הגיע ארצה במטרה אחת להתגייס לצה"ל. יצויין כי הנאשם הינו כבן 18, וממילא מצוי בגיל גיוס לצה"ל.

ובכן עיננו הרואות כי המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת תהומית. התביעה עותרת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ואילו ב"כ הנאשם עותר להימנע מהרשעת הנאשם.

יסוד ובסיס לגזר הדין במקרה שלפני הוא במהות המעשה. אין חולק על כך ולא יכול להיות חולק על כך שיבוא סם מסוכן בכמות המפורטת לעיל הוא מעשה חמור והעבירה המיוחסת למעשה זה חמורה ביותר. אם נעשה שימוש במילות החוק דהיינו תיקון 113 לחוק העונשין הרי שמתחם העונש ההולם בגין עבירה זו הוא מאסר בפועל. אציין כי יש ובמקרים קלים מיוחדים יהא זה מאסר בעבודות שרות.

השאלה היא האם העונש שאגזור על הנאשם הוא בגדר מתחם העונש כאמור. בעניין זה ובלא להרחיב הדיבור אומר כי אני דוחה הבקשה להימנע מהרשעת הנאשם. אינני מתעלם כהוא זה מרצונו העז של הנאשם להתגייס לצהל אך לטעמי לא יכול להיות פער כה גדול בין עבירה חמורה עד כדי אי הרשעה. לא התעלמתי מכך שהנאשם הוא על גבול הקטינות ויש אם היה נדון בבית משפט לנוער היה משפטו מסתיים באי הרשעה אך כמובן מדובר באמירה היפותטית.

ובכן השאלה העומדת לדיון היא האם המקרה שלפני יש בו כדי להביא את בית המשפט לחרוג לקולא ממתחם הענישה כאמור לעיל. כידוע, על פי תיקון 113 לחוק העונשין, יש ובית משפט יחרוג לקולא ממתחם ענישה כאשר בא לכלל מסקנה שלפניו אדם בעל אופק שיקומי.

כאן המקום להפנות לאמור בתסקיר שרות המבחן. אכן שרות המבחן התלבט בבואו להמליץ כפי שהמליץ בתסקיר. ההתלבטות ברורה, אך אין לבוא ולומר כי משום ההתלבטות של שרות המבחן יש לדחות המלצתו. ההיפך הוא הנכון. לטעמי ושיטתי ככל ששרות המבחן מתלבט בשאלה מסויימת ממילא אתה אומר שיש לתת משקל רב יותר להמלצות שרות המבחן. ככל ששרות המבחן מתלבט ממילא אתה אומר ששרות המבחן שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין וכדרכו, גם במקרה זה, ערך תסקיר מפורט, נרחב, מעמיק שאינני מוצא בו פגם כלשהו.

סיכומו של דבר, שמדובר בבחור צעיר המגיע מצרפת למדינת ישראל במטרה להתגייס לצה"ל. הרקע המשפחתי והחברתי של הנאשם מורכב ביותר. לא מצאתי לחזור על עניין זה אלא שהדבר מפורט בתסקיר שרות המבחן. כאן המקום להפנות לדברי העד מטעם הנאשם מר שמעא שיש ובדבריו שפך אור על נסיבות חייו של הנאשם בצרפת. למותר לציין שמדובר באדם צעיר חסר הרשעות קודמות וזו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק.

באשר לעבירה של יבוא סם מסוכן. לא מצאתי להרחיב הדיבור בעניין זה אך אומר כי לטעמי בעבירה זו קיים מגוון רחב של נסיבות ביצוע העבירה על פני ספקטרום רחב ביותר של נסיבות. יש ויבוא סם יהיה בנסיבות חמורות כגון יבוא מכולה של סם או כמות גדולה של סמים לצורכי מסחר בהם. ויש כפי שלעיתים קרובות נוכח בית משפט זה ובתי משפט שלום אחרים שמדובר באדם המגיע מארץ חוץ לתחום המדינה ובכליו סם שעל פני הדברים נועד הוא לשימושו העצמי. המחוקק לא מצא להבחין בנסיבות עבירה השונות. באופן גורף קבע עונש מאסר חמור של 20 שנות מאסר ויש לציין כי הותיר את שאלת ייחוס העבירה לשיקול דעת התביעה. במאמר מוסגר אציין כי במקרים לא מעטים מצאה התביעה שאף שמדובר בעבירה של יבוא סם לתקן העבירה באופן שיוחסה לנאשם עבירה של החזקת סם, בין אם בשימוש עצמי ובין אם לאו.

לסיכום הדברים, אני מוצא לקבל המלצת שרות המבחן ואני מוצא שלפניי קיים מרכיב שיקום כבד משקל ביותר שיש בו כדי לחרוג לקולא מהעונש.

כאן המקום שמצאתי להדגיש בעניין גיוס הנאשם לצה"ל. אני בטוח ששלטונות צה"ל יקחו בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה, דבריי בגזר הדין כאמור לעיל ובמידת הצורך יעשה שימוש באישור שרות המבחן בתסקיר שהוגש בהליך זה על מנת לשכנע שלטונות צה"ל לאשר גיוסו של הנאשם.

נראה לי כי גיוס הנאשם לצה"ל יש בו כדי מרכיב רב חשיבות לשילוב הנאשם בחברה, שילוב נורמטיבי.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

בנסיבותיו האישיות של הנאשם ולנוכח מצבו הכלכלי הקשה ומצוקתו הכלכלית אינני גוזר על הנאשם עונש של קנס.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 3000 ₪ לפיה יתחייב שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

אני מחייב הנאשם לבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות. הסברתי לנאשם בלשון פשוטה את משמעות השל"צ, הבין והסכים.

שרות המבחן טרם הכין תוכנית של"צ והוא עתיד להכין תוכנית תוך שבועיים. אינני דוחה הדיון לצורך כך. שרות המבחן יכין תוכנית לש"צ ויגישה לנאשם.

ככל ששרות המבחן יכין תוכנית של"צ ועל מנת ליתן לתביעה האפשרות לערער על גזר הדין, הרי שהשל"צ יחל מיום 1.9.14.

הנאשם יהיה בפיקוח שרות המבחן למשך שנה מהיום. במהלך תקופת הפיקוח יידרש הנאשם להגיע לשרות המבחן למסירת בדיקות לאיתור שרידי סם כפי תנאי שרות המבחן. מובהר לנאשם כי הפרת תנאי מתנאי שרות המבחן תגרום לשפיטתו מחדש.

כמו כן, הנאשם יהיה חייב לעמוד בכל תוכנית טיפולית ששרות המבחן יראה לנכון.

הסם יושמד.

ככל שהנאשם או מטעמו הפקידו סכום כערובה לשחרורו הסכום יוחזר לאדם שהפקיד ההפקדה. ההפקדה כאמור היא בתיק מ"ת 19017-03-14.

באשר לדרכונים ולצו עיכוב יציאה מן הארץ, הרי שככל שלא תהיה החלטה אחרת - הדרכונים יוחזרו לנאשם לאחר 1.9.14.

צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד אף הוא בתוקף ככל שתהיה החלטה אחרת – עד ליום 1.9.14.

הואיל ואחות הנאשם עתידה להתחתן ביום 10.8.14, נראה לי שעל התביעה לגבש עמדתה לעניין העונש בסמוך למועד זה וככל שתוגש לי בקשה ליציאה מן הארץ בצירוף עמדת התביעה, אתן החלטה.

ככל שדרכונו של הערב, מר זאווי ארמן, ת.ז 324496678, מופקד בידי התביעה, יוחזר לערב. אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ לערב.

על המזכירות לשלוח העתק החלטה זו לשרות המבחן.

מוצגים:

הסם יושמד.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ד, 01/07/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי